בחפירות שערכה לאחרונה רשות העתיקות במערב עמק יזרעאל נחשפה לפני שבועיים באר נדירה מהתקופה הניאוליתית (תקופת האבן החדשה). הבאר שנתגלתה היא מהקדומות שנתגלו בעולם ארכיאולוגים מעריכים כי היא נבנתה לפני 8,500 שנים.
במהלך החפירות נחשפו בתחתית הבאר, שעומקה כשמונה מטרים, שרידי עצמות מאותה התקופה. העצמות שנמצאו היו ככל הנראה של אישה כבת 19 ושל גבר מבוגר יותר. התשובה לשאלת הימצאותם של השניים במעמקי הבאר תוותר, כנראה, בגדר תעלומה. החוקרים ינסו לגלות כעת האם השניים נרצחו או שמא נפלו לבאר ומתו. "מה שברור הוא, שלאחר נפילת האלמונים לתוך הבאר, היא יצאה מכלל שימוש וזאת, מהסיבה הפשוטה שמי הבאר זוהמו ולא ניתן היה יותר לשתות מהם", סיפר יותם טפר, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות.
"הבאר שנחשפה בעמק יזרעאל מלמדת על יכולת חציבה מרשימה של תושביו הקדומים של האתר, ועל ידע נרחב בתחומים הידרולוגים וגיאולוגים של סביבתם, שאפשרו את חציבתה בסלע הגיר עד למפלס מי התהום", הסביר טפר. "אין ספק כי חציבת הבאר כרוכה הייתה במאמץ ציבורי-קהילתי שנמשך זמן רב".
"תרומה חשובה לחקר התקופה"
טפר העריך כי הבאר הייתה קשורה ליישוב חקלאי קדום וכנראה שימשה את התושבים לצרכי קיום ופרנסה. הבאר נבנתה מאבנים בחלקה העליון, ונחצבה בסלע בחלקה התחתון ובראשה הוצבו שתי "אבני פי באר" המצרות את פתחה. חוצבי הבאר היו, ככל הנראה, החקלאים הראשונים בעמק יזרעאל.
ממצאים מתוך הבאר העידו על זהות חוצביה. הממצאים כללו, בין היתר, להבי צור בעלי שינון עמוק אשר שימשו לקציר וכן גם ראשי חץ וכלי אבן.
"בארות מתקופה זו הם ממצא ייחודי בארכיאולוגיה של ארץ ישראל, וכנראה גם בעולם הפרהיסטורי בכלל", סיפר ד"ר עמרי ברזילי, ראש ענף פרהיסטוריה ברשות העתיקות. שתי הבארות העתיקות ביותר בעולם נחשפו בעבר בקפריסין ובאתר עתלית-ים בארץ. " חשיפת בארות אלה תורמת תרומה חשובה לחקר התרבות וכלכלת האדם בתקופה שבה עדין לא הומצאו כלי החרס והמתכת", אמר ד"ר ברזילי.
בארות אלו הצביעו על תחילת תופעת ביות בני האדם: "נראה, שבני האדם ניסו למצוא דרכים לשמור על מי השתייה שלהם מפני זיהום אפשרי על ידי בעלי החיים שגידלו, ולכן תחמו את המים במקומות שאינם נגישים להם." לבארות היה יתרון חשוב נוסף: חציבתן סיפקה גישה למקור מים זמין, במנותק מהתלות במעיינות או נחלים.