חוקרים גילו מטמון עתיק: "ניקינו כד ונשפך ממנו זהב"

לא רק באגדות: חוקרים מאוניברסיטת תל אביב גילו לאחרונה מטמון תכשיטים יקר ונדיר בתל מגידו שבשולי עמק יזרעאל, שגילו המשוער הוא כ-3,100 שנים. המטמון, המתוארך לראשית תקופת הברזל, התגלה במהלך חפירה שנערכה באתר, שהיה אז עיר כנענית. החפירה באתר, שנערכה בראשות הפרופסורים ישראל פינקלשטיין ודוד אוסישקין מאוניברסיטת תל אביב, בשיתוף פעולה עם פרופ' אריק קליין מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בארצות הברית, מתנהלת מזה 20 שנה. בחודש יולי האחרון, רוקנה במעבדות הפקולטה לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב תכולתו של כלי חרס שנמצא שנה לפני כן.

בכלי החרס נמצאו תכשיטים ובימים האחרונים, עם תום עבודת ניתוח ואבחון התכשיטים, התברר לחוקרים כי מדובר בתכשיטים יקרי ערך. החוקרים הנדהמים אף טוענים כי מדובר באחד מהממצאים בעלי הערך הרב ביותר שנמצאו אי פעם בחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל מתקופת התנ"ך. בין היתר, נמצאו במטמון תשעה עגילים גדולים וטבעת חותם עם חריטה של דג, עשויים זהב, למעלה מאלף חרוזי זהב קטנים, מחרוזות ותכשיטים עשויים כסף שנשתמרו היטב למרבה הפלא. אחד התכשיטים הבולטים שנתגלו, הוא עגיל זהב דמוי סל שבו מעוצבת דמות חיה. החוקרים ימשיכו לעבוד ולאבחן את התכשיטים ואת מוצאם בעזרת חוקרים נוספים במכון ויצמן ומומחים ממוזיאון ישראל.

"זאת תגלית מעניינת ומיוחדת. המטמון החדש מכיל כמויות גדולות של זהב, בהם תכשיט יוצא דופן שלא נתגלה כמוהו עד היום", סיפר פרופ' פינקלשטיין בשיחה עם וואלה! חדשות, "המטמון מתוארך לראשית ימי תקופת הברזל". לצד זאת הסביר פינקלשטיין כי "התגלית הזאת תאפשר לנו לעמוד על ראשית השימוש בכסף באזורנו ועל היעלמותם הכמעט מוחלטת של חפצי זהב, שהתרחשה באותה התקופה, במקביל לנסיגת השלטון המצרי מכנען בסביבות השנה 1150 לפני הספירה".

לדבריו, המטמון היה בתוך כלי שהושם בפינה של חדר שתאריכו בערך 1100 לפני הספירה. "יש לנו עכשיו תאריכים מדויקים של חפצים אורגניים מהמקום הזה, בזמן שמגידו הייתה עיר כנענית. הבית היה באזור היותר אמיד של העיר, בקרבת הארמון של העיר, וחיו בו כנראה מי שהיה מקורב לשלטון", הסביר פרופ' פינקלשטיין, "הם הטמינו את המטמון הזה, לאחר מכן הבניין נשרף, ולא חזרו לקחת אותו. זה כנראה סיפור הרקע של מה שבעצם קרה".

"מדובר במטמון מאופי העולם של התרבות החומרית של כנען מהאלף השני לפני הספירה בהשפעות מצריות", ציין פרופ' פינקלשטיין, וסיפר בהתרגשות כי "מה שמרגש פה מאוד ופיקנטי קצת, זה תהליך הגילוי. מצאנו את כד החרס בעונה הקודמת. היום יש שיטות מחקר שמאפשרות להתחקות אחר הטביעה המולקולרית של החומר שהיה בכלי חרס לפני 3,000 שנה, כל עוד לא מנקים את הכלים. הוא לא נוקה, נשאר עם העפר בתוכו ונבחן במכון ויצמן, ואחרי כמה חודשים לקחו ממנו דגימה והחזירו את הכלי אלינו. כשחזר אלינו, החלטנו לנקות אותו ואז נשפך עלינו המטמון של זהב וכסף", סיפר.

באשר למספרים, מסביר פרופ' פינקלשטיין כי עדיין אין הערכה לגבי שוויו המדויק של הממצא, וכי נושא זה נבחן ונחקר כעת. "תגלית כזאת לא נגמרת ביום – ברגע שזה התגלה ניקינו אותו בזהירות, שימרנו מה שצריך לשמר, לאחר מכן החלטנו לבצע עבודות מעבדה. אנו חוקרים את הכסף ואת מקורו", אמר, והוסיף: "נעשה גם הערכה לגבי המשמעות הכלכלית של מטמון מהסוג הזה. יש לנו דוקטורנט שעושה עבודה על הנושאים האלה ובמקרה גילינו את המטמון. אנחנו כרגע בלי תשובה".

עוד באותו נושא:
שוטרים יצאו להחרים נשק, ומצאו מטבעות זהב
כשר בהשגחת לאונטיוס: התגלה חותם לחם עתיק בעכו
פסל שיש נדיר של הרקולס נחשף בחפירה ארכיאולוגית
ממצא נדיר בעיר דוד: חפץ מתקופת בית שני