פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "23 שעות - והסכם חתום": המתווך בעסקת שליט מדבר

      הפרגמטיות שגילה חמאס, האופטימיות של נתניהו, הטקטיקה המצרית המבריקה, שיחת הסקייפ עם גלעד - ומה הסתיר משוביו? כך נראתה העסקה שנרקמה לפני שנה, מנקודת מבטו של דוד מידן

      "23 שעות - והסכם חתום": המתווך בעסקת שליט מדבר
      עריכה: רן צימט

      (צפו בסיכום יום חזרתו של גלעד שליט הביתה)

      "גלעד שליט שבר כמה שיאים. הוא הישראלי שהיה הכי הרבה זמן בשבי. לבדו. הוא לא קיבל ביקור של הצלב אדום, ולא ראה את אור השמש". מילים אלו, שכולן הבעת התפעלות מחוסנו הנפשי של החייל שהשבוע תמלא שנה לחזרתו לארץ לאחר שש שנות שבי בידי החמאס בעזה, באות מפיו של הישראלי הראשון שפגש שליט עם שחרורו: איש המוסד דוד מידן, המתווך שנחשב למי שהביא לתפנית ולהשלמת העסקה שבה שוחררו תמורת שליט 1,027 אסירים פלסטינים.

      הדברים נאמרו בהרצאה שנתן מידן באחרונה, בפורום סגור, בה התייחס לפרשה, וסיפר על התהליך שהוביל לחתימה על העסקה. בדבריו חשף מידן כמה וכמה פרטים חדשים, ושיתף את הקהל במחשבותיו על הגורמים השונים שמולם עבד - ובהם ארגון חמאס, שמצטייר בפיו כבן-שיח פרגמטי שהוא אף ממליץ להמשיך להתדיין עמו, ומצרים, שזוכה מפיו לציונים גבוהים במיוחד על סיועה במימוש העסקה.

      גלעד שליט מצדיע לראש הממשלה בנימין נתניהו עם חזרתו של גלעד, אוקטובר 2011 (לשכת העיתונות הממשלתית)
      דוד מידן מאחורי גלעד שליט, שמצדיע לראש הממשלה עם שחרורו מהשבי (צילום: לע"מ)

      מידן - שפרש זה מכבר מהמוסד, אך קיבל באחרונה משימה מחודשת מראש הממשלה בנימין נתניהו - לא שכח במהלך הרצאתו לציין את תרומתם של סגן ראש השב"כ לשעבר, עופר דקל, המתווך הראשון שרקם את העסקה במשך שלוש שנים, ושל חגי הדס, המתווך השני שניסה לרתום את הגרמנים לתיווך מול החמאס. במהלך כהונתו, נפגש הדס עם ראש המוסד הגרמני, שמינה בעקבות זאת למתווך את גרהרד קונראד. זה נכנס במסגרת תפקידו לא פחות מ-70 פעם לרצועת עזה, ופגש את כל בכירי החמאס. פעולותיו של קונראד הגיעו לשיא כשקיבל את הסרטון ובו סימן חיים משליט באוקטובר 2009, שבו בעצם קיבל חמאס את האחריות על חייו של שליט.

      אולם בכך הסתכמה פעילותו של קונארד. בשנת 2010 העביר לחמאס הצעה בת 150 עמודים לעסקה, אך הארגון דחה את התנאים. בפברואר 2011 קיבל החמאס הצעה נוספת באמצעות המתווך הגרמני, אך שוב דחה אותה. חודשיים לאחר מכן, כשבצד הישראלי שולטים הדכדוך וחוסר האמונה, התפטר הדס מתפקיד המתווך. מידן נכנס לתפקידו על רקע תחושת הנכאים, והחל לקבל פניות רבות לסיוע. הוא מספר כי הקשיב לכולן. בין הפונים: רופאים שטיפלו באנשי החמאס בישראל, ואיש השמאל, הדיפלומט-מטעם-עצמו גרשון בסקין - שהצעתו מתבררת כהצעה שהביאה לפריצת הדרך. בסקין מחובר לבכיר החמאס ד"ר ראזי חמד, שמחובר בתורו לראש הזרוע הצבאית, אחמד ג'עברי. וכך, מקבל המשא-ומתן קיבל תפנית.

      "עמוד אחד בפקס - עם סממנים פרגמטיים"

      במאי 2011 החל מידן להתכתב עם החמאס בצורה עקיפה. לדבריו, למרות הוויכוח המהותי, הוא העריך באותה נקודה שהפעם יש בצד השני רצון להתקדמות. רוב ההתכתבות נעשתה באמצעות מסרונים בטלפון הנייד. "האס-אם-אסים, זה עובד טוב. אני לא ידעתי לסמס עד לפני שנה", הודה מידן בהרצאה. "זה התחיל מסימן חיים, המשיך במיפוי הפערים - ובשלב מאוחר יותר, זה עבר לפקסים". בשלב זה, לדבריו, התעוררה דילמה - האם להמשיך את הקשר באופן הזה, רק כדי לקבל סימן חיים נוסף משליט, אך לבסוף הוחלט להמשיך ללא סימן חיים נוסף. מידן נפגש עם בני משפחת שליט וסיפר להם על ערוץ התקשורת החדש שנפתח - מבלי לשתף אותם בפרטים הטכניים.

      "בעבר לא הייתה עסקה שלמה שהחמאס הסכים לה", הסביר מידן. לכן, לדבריו, כלקח מכך, הוחלט הפעם לדרוש מהחמאס להעמיד הצעה משלו. "החמאס העביר בתחילה הצעה נוראית", הוא נזכר, "ואז, ב-14 ביולי, קיבלנו בפקס עמוד אחד בערבית, שם ראינו סממנים פרגמטיים". הוא מדגיש כי גם בנייר ההוא עוד היו לא מעט אבני נגף, בסוגיות זהות המשוחררים והמקום אליו ישוחררו: "היו שם רוצחים 'כבדים', וההצעה הייתה 50% לגרש ו-50% וי-איי-פי (משוחררים שיוכלו לשוב לבתיהם השטחים – א"ב)".

      משפחת שליט ערכה כנס להודות לפעילים שסייעו לשחררו, דצמבר 2011 (שלומי גבאי)
      מידן סיפר לבני המשפחה על ערוץ התקשורת שנפתח מול חמאס. נועם ואביבה שליט (צילום: שלומי גבאי)

      מידן המשיך ותיאר בהרצאה את הפרטים האינטימיים ביותר של העסקה המתגבשת ואת רגעי המתח הרבים לאורך התהליך. אותה "פרגמטיות" שהחלה להתגלות לדבריו בעמדת החמאס התבטאה בשינוי גישה, ובנכונות להתפשר על שמות המשוחררים. לראשונה, נראה היה שבארגון מעוניינים באמת להגיע לעסקה, ולא רק לרצות את המתווכים. מידן מיהר לנסוע לפגישה עם ראש הממשלה נתניהו, כדי להציג בפניו את המסמך. "המסמך הזה עשה את ראש הממשלה יותר אופטימי", הוא נזכר כעת. "ראש הממשלה אמר שאפשר להגיע להסכם, והאווירה הפסימית התפוגגה".

      אחרי ה"אור הירוק" מנתניהו, התמקדו חששותיו של מידן דווקא בהסתבכות מול דעת הקהל הישראלית. החשש העיקרי היה שפרטי ההסכם המתגבש ידלפו מהצד השני לתקשורת הזרה, יעוררו את הדיון בישראל וישפיעו בבוא העת על החלטת הממשלה. אלא שהחמאס, בסופו של דבר, עמד הפעם במילה. "הסוד נשמר, למרות שבהנהגת החמאס הכירו (את המסמך – א"ב)", הוא קובע, ומעניק, כמעט בהיסח הדעת, ציון לשבח לארגון הטרור.

      קללות באוויר, לצד "כבוד השר"

      זמן קצר לאחר מכן, החל מידן לעבוד על איתור מתווך שיגבש את ההסכם עם החמאס. "למי הולכים על מנת לגבש הסכם? המצרים מאכזבים, הגרמנים דחויים", שיתף מידן בלבטיו ותיאר את המחשבות שהתרוצצו בראשו לאחר הפגישה עם נתניהו. "אולי טורקיה? היא משתמשת ברטוריקה קשה כלפי ישראל, אבל הטורקים מאוד רצו לעזור. הם מאמינים שזה יעזור להם מאוד ויעניק להם נקודות זכות בעולם הערבי ובאירופה". גם אנשי הרשות הפלסטינית, לדבריו, היו מוכנים לתווך, אך הבעיה במקרה זה הייתה שעיקר השפעתם הייתה על ראש הלשכה המדינת בחמאס, חאלד משעל, היושב בסוריה - ואילו עיקר כובד המשקל בסוגיית שליט היה דווקא בהנהגת חמאס בעזה. "מולם היו המצרים, שפעלו לפיוס חמאס-פתח".

      לאחר בחינת כל האופציות, נפל הפור על המצרים. כבר למחרת טס מידן לקהיר, נפגש עם ראש המוסד המצרי והסביר לו שיש מסמך שהועבר מהחמאס לישראל. בתיווך המצרים, החלו "שיחות-קרבה" במצרים, כשהחמאס מקפיד להגיע במשלחת גדולה. המפגשים, שהחלו להתקיים בתדירות של אחת לשבוע-שבועיים, עברו עד מהרה לתדירות של פעם ביומיים - ומידן מזהה בצד השני נכונות הולכת וגוברת לסגור עניין. "החמאס מקדים לפני (מועד הפגישה - א"ב) והולך אחרי", תיאר את המחויבות הגדולה שגילו נציגי הארגון. "גם המצרים השקיעו, לא חסכו בזמן או כסף, הכול על חשבונם. עובדים מסביב לשעון. היו שמונה סבבים כאלה".

      עסקת שליט: החל הליך שחרור האסירים (שי מכלוף)
      "היו קרבות על כל שם". שחרור אסירים פלסטינים בעקבות עסקת שליט, אוקטובר 2011 (צילום: שי מכלוף)

      המפגשים, לדבריו, לא היו פשוטים. חלקם התנהלו במה שהוא מכנה "אווירת בזאר", ואפילו קללות עפו באוויר. מנגד, הוא מוסיף, היו גם לא מעט רגעים של נימוס וגינונים, עם ביטויים כמו "כבוד השר". שני מפגשים עסקו ברשימת האסירים. "הוויכוחים היו קשים", הוא מוסיף. "בסבב הלפני-אחרון, ערב יום הכיפורים בשנה שעברה, מגיעים להסכם בראשי תיבות. הבנו את המסגרת, רק נותר למלא שמות. ראש השב"כ מצטרף, כדי לתת גושפנקה. חמאס חתם, ואני חתמתי. ביום כיפור עדכנתי את המשפחה על הסכם בראשי תיבות, וביקשתי שימשיכו בדרך הרגילה של פעילותם". הוא מספר כי משפחת שליט הגיעה אליו אז, והוא הבחין במתח הגדול בו שרויה האם אביבה.

      את רגעי ההכרעה הוא מתאר כך: "למחרת כיפור, אני נוסע למצרים עם כמה עוזרים, ומתחילים סבב אחרון. קרבות על כל שם ושם... מיום שני בתשע בבוקר עד יום שלישי בשעה שמונה בבוקר. 23 שעות ברציפות. הגנרלים המצרים מגיעים לחדר, ההסכם חתום. ארבעה עמודים בערבית. ללא משפטנים ועורכי דין. תמורת גלעד שליט, שהוא חי".

      הסרת משקפיים ושיט בנילוס: הפינוקים של ג'עברי

      אבל בכך לא הסתיים העניין. "אני בודק את ההסכם, לראות שהם לא רימו אותנו", המשיך מידן. בבדיקה שערך, גילה שאנשי החמאס החסירו מההסכם את השורה שעסקה בתנאי השחרור המיוחדים שביקשה ישראל לכפות על האסירים. "עד לכאן הגענו, על זה לפוצץ את זה?", אומר מידן, ונזכר מה אמר למתווכים: "המצרים הלכו לחמאס, והם החזירו את הרישום. סוג אסירים, שתוגבל הגעתם לאזור מסוים לשלוש שנים. שמחה גדולה. יש הסכם חילופים". מידן מעדכן את ראש הממשלה, את נשיא המדינה ואת שר הביטחון, והצדדים קובעים כי אין אישור לפרסום עד שהממשלה מאשרת והחמאס עמד בהתחייבות.

      בישיבת הממשלה הציג מידן את ההסכם, וראש השב"כ יורם כהן הסביר את הסיכונים שעלולים להיווצר. "הייתה התרגשות גדולה", נזכר המתווך. "זה עבר ברוב מוחלט. רק שלושה שרים נגד. הולכים לתדרך את העיתונאים. לאחר מכן אני הולך הביתה, והסביבה מגיבה בהתרגשות גדולה. האחריות כבדה, והוא עוד לא חזר". ברגע האחרון התעוררה בעיה נוספת. החמאס מצהיר כי בלי תשע אסירות לא יקיים את העסקה. מידן נסע שוב למצרים, וניהל מו"מ של הרגע האחרון. "החמאס שכח להכניס אותן", מדגיש מידן את חלקו של הארגון במבוכה שנוצרה. "החמאס לקח על עצמו באופן אישי להכניס אותן אחר כך - אך חאלד משעל נותן אישור בלי".

      אחמד ג'עברי, אוקטובר 2011 (אתר רשמי , אתר חמאס)
      "במצרים הבינו את ג'עברי, לקחו אותו לקניונים". מפקד הזרוע הצברית של חמאס, אחמד ג'עברי(צילום: אתר חמאס)

      מידן מלא שבחים למצרים על התפקיד שמילאו, ואת עבודתם מאחורי הקלעים הוא מגדיר "מבריקה". במיוחד הוא מציין את האופן שבו ידעו "לרכך" את ראש הזרוע הצבאית של חמאס באמצעות פינוקים שונים, ובהם למשל ניתוח לייזר לתיקון ראייה, עד שהתרצה: "הם הבינו את ג'עברי, שעשה ניתוח הסרת משקפיים, שט על הנילוס, הם לקחו אותו לקניונים... הקטע הבין-אישי".

      "החמאס בהתלבטות, כדאי לקיים עמו דיאלוג"

      בישראל, לעומת זאת, ההתנהלות הייתה שונה - בעיקר, לדבריו בשל דעת הקהל. "הלחץ מבית השפיע", הוא אומר. "ישראל רגישה לנעדרים, ומוכנה לשלם מחיר כדי להשיב את בניה". לדבריו, הקמפיין הנמשך למען החזרתו של גלעד עזר לחמאס להשיג עסקה טובה יותר, אך בשלב הזה, הגיעה כבר ההשפעה הזו לכדי מיצוי. בחמאס הבינו שהצליחו להשיג את המקסימום, ולדברי מידן, זה היה המצב גם בישראל. "אחרי חמש שנים, זה (הקמפיין – א"ב) כבר לא השפיע, כי זה כבר היה מגולם במחיר. אסור היה לנו להתנגד (להסכם - א"ב),רק להתאמץ יותר".

      פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם המתווך דוד מידן, אוקטובר 2011 (לשכת העיתונות הממשלתית)
      "ראש הממשלה אמר שאפשר להגיע להסכם, והאווירה הפסימית התפוגגה". מידן (משמאל) מתדרך את נתניהו לגבי העסקה שהושגה, אוקטובר 2012 (צילום: לע"מ)

      מידן דוחה היום את הביקורת שנמתחה על ניהול המו"מ לעסקה, ואומר כי הוא לא מכיר אסטרטגיה אחרת כדי להגיע להסכם, מלבד מגעים ישירים. הוא מוסיף כי הוא תומך גם בקיום דיאלוג עתידי עם החמאס, וקובע כי "אם ראש הממשלה יסכים - יש תשתית". הוא אף מספק מספר דוגמאות קודמות ל"דיאלוג עם האויב", ומזכיר את שיחות אוסלו עם הפתח, שעמד לפני כן מאחורי פיגועים קשים ואינתיפאדה. "החמאס", הוא קובע לקראת תום ההרצאה, "נמצא בשלב של לימוד והתלבטות פנימית ביחס לדרכו".

      בניסיון לשים את האצבע על הגורמים שהביאו להצלחת העסקה, הוא אומר כי "כדי להגיע להישג בשכנוע בני אדם, יש לומר את הדבר הנכון, בזמן הנכון, במינון הנכון". הוא מציין בין היתר את המחוות הקטנות של שני הצדדים: "נעשה משהו לטובת גלעד - להעביר לו מכתב מהמשפחה, המכתב הכי ארוך. במקביל, קיבלו את הצעתי שילדה עם סרטן מעזה תבוא לטיפול בבית חולים בישראל, וגלעד קיבל את המכתב".

      "גלעד נראה נורא, שמתי עליו שתי ידיים"

      על ההחלטה המצרית להעניק ברגע האחרון ראיון עם שליט לעיתונאית מצרית ובכך להקדים את כלי התקשורת בישראל, מותח מידן ביקורת חריפה. "המצרים רימו אותנו עם הראיון", הוא קובע, ומוסיף עוד פרטים על המגעים האחרונים עמם: "הם דרשו עניינים סמליים - היו כמה ויתורים, אבל להם הם היו מאוד משמעותיים. לדוגמה, קבעו את האופן בו נעשו החילופים. באותו זמן, עדיין אין אמון במצרים. מגיעים ליום שלישי בתשע בבוקר. פשוט מביאים את גלעד לרפיח, המצרית 2.8 קילומטרים מכרם שלום. ג'עברי מביא את גלעד לרפיח המצרית, ואני ל'גוב האריות' בכרם שלום (שם המתינו צמרת המדינה והתקשורת הישראלית - א"ב)".

      "ישבנו שלושה אנשים, בהם אלוף פיקוד דרום טל רוסו", הוא ממשיך לתאר את רגעי המתח האחרונים, שבהם המתינו לאות הראשון מגלעד - שהיה אמור להגיע בשיחת וידאו בסקייפ. "הייתה דריכות גדולה. בתשע בבוקר יש בעיה: ארבע אסירות לא רוצות לעלות על האוטובוס. בסוף לא היה שינוי בתוכנית. זה לקח שעתיים, כי היה בג"ץ בדרך. ב-11:00 היה מחטף של הריאיון. הציבור בארץ כבר יודע".

      גלעד שליט בראיון לטלוויזיה המצרית (צילום מסך , הטלוויזיה המצרית)
      "המצרים רימו אותנו עם הראיון". שליט בראיון לטלוויזיה המצרית

      ואז הגיע רגע האמת. "פתאום אני רואה את גלעד בסקייפ", נזכר מידן בהתרגשות. "שוחחתי אתו. 'איך אתה מרגיש, עכשיו יותר טוב?'. גלעד לא הגיב. היה זיהוי. הצלב האדום יצאו לדרך, ואני יוצא לדרך. המצרים הגיעו. גלעד היה באוטו. הוא נראה נורא. שמתי עליו שתי ידיים. הוא היה ממש חיוור, חלק, עם עור לבן. היה לו קשה לדבר".

      "מחכים לך בארץ כולם", מספר מידן שאמר לשליט, "ידעת שנלחמים להוציא אותך?". גלעד השיב: "היה לי רדיו איתי, והיה לי עוד דרך לדעת. אספר לך אחר כך, לא לידם". מידן מעדיף לשמור כאן על עמימות, ולא מספר אם שליט אכן גילה לו לאחר מכן. "במרפאה נתתי לו קוביית שוקולד. הוא שתה קצת מים. הסתכל לצדדים. חיברנו אותו בטלפון עם אמא שלו".

      לפניות לכתב: amirbohbot@walla.co.il

      לקריאה נוספת:
      שליט על השבי, בראיון ראשון: "ציירתי כדי להיזכר"
      חמאס פרסם פרומו לסרט שמתעד את חטיפת שליט
      בכיר חמאס א-זהאר: האסירים ששוחררו מלמדים אותנו עליכם
      אייל גולן וגלעד שליט מבלים בברצלונה