בעוד בישראל החלישו קולות הבחירות המתקרבות את הבהלה האירנית של החודשים האחרונים, בארה"ב ממשיכים לשחק ב"משחקי מלחמה" ולדון בתרחישים של מתקפה ישראלית עצמאית על מתקני הגרעין האירניים. המגזין "ניוזוויק" מקדיש השבוע כתבה נרחבת למשחק מלחמה שכזה, ובמסגרתו כינסה מערכת העיתון שבעה בכירים לשעבר במערכת הדיפלומטית והביטחונית לדיון בשאלת האינטרסים האמריקאיים במקרה של "התקפת אוקטובר", דהיינו מתקפה ישראלית עוד לפני הבחירות בארה"ב. "אמנם נראה כי ראש הממשלה נסוג מכוונתו לתקוף בשבועות האחרונים", כותב כתב העיתון דן אפרון, "אך לא ניתן לשלול 'הפתעת אוקטובר'".
"במידה מסוימת, התפיסה כי פעולה ישראלית כבר אינה על הפרק הופכת את השבועות הקרובים לחלון זמנים מושך יותר עבור נתניהו", הוא כותב, ומצטט מנאומו של נתניהו באו"ם בו הזהיר כי "השעה מתחילה להיות מאוחרת" לעצירת פרויקט הגרעין האירני.
בחודשים האחרונים עסקו לא מעט פאנלים וכינוסים מכובדים בתרחישים, המשמעויות וההשלכות הבינלאומיות של ההתמודדות עם הגרעין האירני, וביתר שאת בשבועות האחרונים, לנוכח החרפת הטונים הפומבית של ראש הממשלה בנושא האירני ודרישתו הקולנית להצבת קוים אדומים בפני המשטר. ההערכה בארה"ב התגבשה כי נתניהו אכן מסוגל להחליט על תקיפה ישראלית עצמאית באירן, וכך החלו הפרשנים הבכירים לדון בהתמודדות האמריקאית הרצויה עם תרחיש שכזה. בסוף ספטמבר פורסם ב"וושינגטון פוסט" מאמר פרי עטם של כרים סאדג'דפור, חוקר בכיר במכון קארנגי לשלום עולמי, ובלייק האונשל, עורך אחראי במגזין "פוריין פוליסי" - ששירטט כיצד תיראה תקיפה ישראלית באירן עוד לפני הבחירות, משלוש נקודות מבט - אמריקאית, ישראלית ואירנית, שתיאר את רגעי המתח בחדר המצב של אובמה לאחר קבלת העדכון על 24 מטוסי קרב ישראליים שנמצאים בדרכם לאירן.
למרות שנאום הקו האדום של נתניהו אותת לאמריקאים כי לא תתרחש תקיפה לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר, כמה ימים לאחר מכן, פירסם גם העיתונאי מארק פרי בכתב העת "פוריין פוליסי" כתבה מקיפה המציגה את שלושת התרחישים הצבאיים שישראל צפויה לבחור בהם ביום בו תחליט לנקוט בפעולה צבאית. בין היתר, מנה פרי על סמך שיחות עם גורמים בכירים בממשל את הפצצת מתקני הגרעין האירניים, חיסול הצמרת השלטונית, והתרחיש הנועז מכל פשיטה קרקעית בסגנון מבצע אנטבה על המתקן להעשרת אורניום בפורדו.
התרחיש: ישראל תקפה שישה מתקנים ברחבי אירן
כעת, ביום שישי האחרון, כינס כתב ה"ניוזוויק" שבעה בכירים לשעבר בממשל ובצבא האמריקאי, לסימולציה של הדיון בחדר המצב של אובמה ביום שאחרי תקיפה ישראלית. הפאנל - בו ישבו בין היתר ראש הסגל בממשל אובמה וקלינטון ג'ון פודסטה, שגריר ארה"ב בישראל לשעבר תומס פיקרינג, ובכירים בפנטגון לשעבר - עסק בשורה של שאלות - "האם ארה"ב צריכה להצטרף למתקפה? כיצד וושינגטון צריכה ויכולה להגן על ישראל מפעולות תגמול? ואם הממשל יחליט להישאר בחוץ, אלו פעולות אירניות ידחפו בסופו של דבר את אובמה למלחמה באזור - השלישית של ארה"ב ב-11 השנים האחרונות?".
התרחיש של ניוזוויק נפתח בטלפון שמקבל שגריר ארה"ב בישראל, דן שפירו, ממנכ"ל משרד החוץ רפי ברק בחמש לפנות בוקר, בו הוא מעדכן אותו כי במהלך הלילה תקפה ישראל שישה מתקנים ברחבי אירן וגרמה לנזק לא מבוטל, במה שיכונה בהמשך הכתבה "מבצע סופה". חצי שעה מאוחר יותר מגיע שפירו עם הנספח הצבאי וראש תחנת ה-CIA האזורית לקריה במשרד הביטחון לתדרוך אודות המבצע, בו היו מעורבים עשרות מטוסי קרב ישראליים במערך מורכב של חסימות מרחבים אלקטרוניים ונחיתות תדלוק חשאיות באתיופיה, הודו וסעודיה. מטוס ישראלי אחד נפגע אבל שאר המבצע "עבר נקי". במקביל, בוושינגטון מכנס היועץ לביטחון לאומי ישיבה דחופה של יועציו הבכירים של הנשיא אובמה, שאמנם נמצא בעיצומו של הקמפיין אבל מצפה לקבל המלצות עד הצהריים.
שבעת הבכירים לשעבר מילאו את תפקידיהם של היושבים ב"ועדת העקרונות" - הצוות שהנשיא מכנס לדיון בנושאים החשובים ביותר, ובהם ראש הסגל, היועץ לביטחון לאומי, שרי החוץ וההגנה, הרמטכ"ל, ראש ה-CIA וראש המודיעין הלאומי. זאת, כאשר הם קיבלו לידיהם הערכות מודיעין לפיהם התקיפה בישראלית הצליחה לגרום להרס מתקנים מסוימים ולעכב את תוכנית הגרעין האירנית, אך לא לפגוע במתקנים אחרים ולא להשמידה לגמרי. "הדילמה העיקרית שעלתה בדיון", כתב הניוזוויק, "הייתה איך להוריד את המתח מבלי להפגין חולשה או היסוס בפני האירנים, ואיך להפגין מרחק בין ארה"ב וישראל, שקראה תיגר מפורש על אובמה במפורש בהשקת המבצע, מבלי לחזק את אירן".
במקביל לגינויים אירופיים ומתקפת טילי חיזבאללה על ישראל, העריכו המומחים כי האירנים צפויים להגביר את התקפותיהם על ישראל, ובמקביל לנסות לפגוע במטרות אמריקאיות באפגניסטן ובעירק, לפתוח בהתקפות סייבר חשאיות, ולאיים על ספינות אמריקאיות במפרץ הפרסי וחופש התנועה במצרי הורמוז. כך, מתפוגגת לה ההמלצה הראשונית שהמטרה האמריקאית העליונה צריכה להוריד את גובה הלהבות, ומתחדדת ההבנה שארה"ב תיגרר במהרה לעימות נוסף במזרח התיכון, אם בעקבות פגיעה חמורה בנפש בישראלים או בעקבות פגיעה ברורה במטרות אמריקאיות.
אחד ממומחי הביטחון מקלוכלין העריך כי ישנה סבירות של 10% שאירן תשתמש בנשק כימי נגד ישראל בתגובה למבצע, והמליץ לממשל לקחת בחשבון את האפשרות שישראל תיאלץ להשתמש בנשק בלתי קונבנציונלי בתגובה, אך ההסכמה הכללית היתה שפגיעה משמעותית בנפשות ישראליים תהיה מבחינת "חציית קו הרוביקון", שלאחריו ארה"ב לא תוכל להישאר מחוץ לתמונה.
הזעם על התקיפה יחליש את מדיניות הסנקציות
למרות שמשחק המלחמה דימה תרחיש של "הפתעת אוקטובר", הבכירים השתדלו בדיון שלא להתעסק בשעון הפוליטי המתקתק, ולא להתייחס למשמעות של פעולה ישראלית לא מתואמת בעיתוי רגיש עבור אובמה. עם זאת, שאלת התגובה הראויה להתנהגות הישראלית עוררה חילוקי דעות בין חברי הפאנל - כשמרבית המומחים העריכו כי יש להעביר לישראל סיוע צבאי מיידי ולפרסם הצהרת תמיכה ברורה בישראל ובביטחונה, אך הדגישו כי יש "להיזהר לא להשתמש במלים שישראל עשויה לפרש כהסכמה שקטה להמשך פעולה צבאית וכי חשוב שהמסר ידגיש כי מניעת ההסלמה הוא אינטרס ישראלי".
המשתתפים הביעו חשש שהתקפה ישראלית תכרסם ביכולתה של וושינגטון למנוע מאירן להשיג פצצה, והעריכו שטהרן תשתמש בתוקפנות הישראלית כתירוץ להתנערות ממחויבותיה הבינלאומיות - האמנה להפצת נשק גרעיני ומשטר הפקחים הבינלאומיים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. כמו כן, הערכת הפורום היתה שהכעס הבינלאומי על ישראל יוביל להיחלשות במשטר הסנקציות החריף שוושינגטון גיבשה בשנה האחרונה. בסיום הדיון התגבש לו "מסמך ההמלצות" שכולל חמש מטרות שעל ממשל אובמה לשאוף להשיג - הגנה על אזרחים אמריקאיים, הימנעות מהיגררות למלחמה, הרגעת הכלכלה העולמית, מניעת נשק גרעיני מאירן והגנה על ישראל ובעלות ברית אחרות מהתגובה האירנית.
בתוך כך, במקביל לאפשרות של תקיפה ישראלית, פרסם דיוויד רותקוף, מומחה אמריקני ליחסים בינלאומיים, ב"פוריין פוליסי" כי ממשל אובמה דן באפשרות של תקיפה משותפת באירן. לטענתו, למרות חילוקי הדעות בין המדינות, גורמים בבית הלבן ובישראל מעריכים כי הצדדים התקרבו בדעותיהם בנושא בימים האחרונים. למרות שאין הסכמה על "קו אדום", נשקלת בארה"ב פעולה צבאית מוגבלת. "לפי מקור המקורב לדיונים, הפעולה שהמשתתפים רואים כאפשרית ביותר היא תקיפה כירורגית משותפת אמריקנית-ישראלית של מתקני העשרת האורניום האירניים. התקיפה עשויה להימשך שעתיים במקרה הטוב, ובסך הכל לא יותר מיום או יומיים בסך הכל", כתב רותקוף. לפי המקור, הפעולה "תבוצע מהאוויר בעיקר על ידי מפציצים בסיוע של מל"טים".
עוד בנושא
"תקיפה באירן תעלה לישראל במחיר של 10,000 הרוגים"
הלחץ עובד? "ארה"ב דחתה תכנית אירנית לעצירת הגרעין"
רוברט גייטס: "לתקיפה באירן יהיו השלכות הרות אסון"
לפניות לכתבת: tal_sh@walla.net.il