פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תצלומיו של מתעד האביב הערבי רואים אור אחרי מותו

      רמי אושליק תיעד בתצלומיו עטורי הפרסים לא רק חורבן ומוות, אלא גם שמחה ולידה. עבודתו במזרח התיכון אוגדה בספר חדש, שהתצלום האחרון בה הוא מהיום שבו נהרג בסוריה בגיל 28

      שמונה חודשים אחרי שנהרג בסוריה, כ-150 מתצלומיו של הצלם הצרפתי רמי אושליק אוגדו בספר, שהוצאתו מומנה על ידי חבריו ועמיתיו. אושליק, בן 28, החל לעבוד בשנת 2004, וחרף גילו הצעיר והעובדה שפעל כעצמאי, זכה להערכה רבה ועוטר בפרסים יוקרתיים, והתבלט מעל צלמים ותיקים ואמידים ממנו.

      לדברי חבריו של אושליק, הספר "Revolutions" לא נועד להיות מחווה, משום שמוקדם מדי לקיים מחווה שכזו, והוא נועד להמשיך את דרכו של מתעד האביב הערבי, ולחשוף את תצלומיו לציבור. הספר מכיל תיעוד של ראשית ההפגנות בתוניסיה בחודש ינואר 2011, ומסתיים בתצלומים משכונת באב-עמר בחומס, מתאריך 22 בפברואר 2012, היום שבו נהרג אושליק.

      כמה שבועות קודם לכן, הוא התגנב לסוריה דרך לבנון במימון המגזין הצרפתי "פארי מאץ'". עם התגברות הקרבות, עורכיו בפריז הורו לו לצאת מיד מסוריה מחשש לחייו. הוא חבר לעיתונאית האמריקנית מארי קולווין, שתיעדה את הקרבות בשליחות ה"סאנדיי טיימס" הבריטי. השניים חסו בבית מסתור לעיתונאים, ונהרגו מרסיסי פגז שנורה על ידי חייל סורי, ככל הנראה בכוונה.

      אושליק נולד ב-1983 בחבל לורן שבצפון-מזרח צרפת. כבר כנער גילה עניין בצילום, וסבו העניק לו את מצלמתו הראשונה. אחרי שלמד צילום בפריז, החל לעבוד בסוכנות קטנה, וב-2004 יצא לבד להאיטי, כדי לסקר את הדחתו של הנשיא ז'אן ברטראנד אריסטיד. בשובו, סיפר כי מלחמת האזרחים שפרצה במדינה הייתה לו "מלחמה פרטית", וכי חש עילוי מהשהייה באזורי הקרבות. "התניידתי באופנועים לצד גברים חמושים", סיפר בריאיונות. "הרגשתי את הסכנה, אבל ידעתי שזה המקום שבו תמיד חלמתי להיות".

      תמונות ארכיון של רמי אושליק, צלם עיתונות צרפתי שנהרג בחומס (AP)
      אושליק בכיכר תחריר בקהיר בתחילת 2011 (תצלום: Julien de Rosa/AP)

      עד 2006, הספיק לסקר אזורי מלחמה נוספים, בהם קונגו, ליבריה וסיירה לאונה, ותצלומיו כבר התפרסמו ברחבי העולם. באותה שנה הקים בפריז סוכנות ידיעות עצמאית, IP3, ושנה לאחר מכן סיקר את הבחירות לנשיאות צרפת. בשנים 2009-2008 סבלה הסוכנות ממחסור בתעסוקה, וב-2010 שב אושליק להאיטי כצלם עצמאי, כדי לתעד את מגיפת הכולרה שקטלה אלפים מתושביה.

      עיקר תהילתו באה לו מסיקור אירועי האביב הערבי. בתחילת 2011 עשה את המרחק הקצר מצרפת לתוניסיה, וצילם בבירה תוניס את ניצני ההפגנות, שהתפשטו לאחר מכן למדינות נוספות במזרח התיכון. מתוניסיה נסע למצרים ושהה לצד המפגינים בכיכר תחריר, אך עיקר עבודתו בתקופה הזו הייתה בלוב, שם סיקר את נפילת הבירה טריפולי. על סדרת תצלומיו הוענק לו פרס World Press Photo לשנת 2012, הנחשב לאות היוקרתי ביותר בעולם לצלמי עיתונות. הפרס ניתן לו חודש לפני מותו.

      לעיון בספר: