פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ראשית כבשנו את מנהטן, ואז המחאה מתה

      במשך כמה שבועות ב-2011, מפגיני "כיבוש וול סטריט" ניצבו בלב החדשות. רק מעטים מהם חזרו השבוע לניו יורק, לפארק שבו הכל התחיל

      הפגנות בניו יורק לציון שנה למחאת Occupy Wall Street. 17 בספטמבר 2012 (GettyImages)

      כמה מאות בני אדם הפגינו השבוע במנהטן, כדי לציין שנה למחאה שקמה במסגרת תנועת "כיבוש וול סטריט", ששרדה כשלושה חודשים, ובשיאה התפשטה לרחבי ארה"ב וזכתה לחיקויים בערים נוספות בעולם. יום השנה צוין בהתקהלויות בכמה מוקדים בניו יורק, והסתיים בכ-150 עצורים, בהם שני בלוגרים והעיתונאי העצמאי ג'ון קנפל.

      ב-17 בספטמבר 2011, התקהלו ראשוני המפגינים בפארק זוקוטי, כיכר זעירה בבעלות פרטית בדרום מנהטן, וצעדו משם לעבר בניין הבורסה בוול סטריט, מרחק של כמה מאות מטרים. השבוע, קבוצה גדולה של מפגינים חזרה לפארק זוקוטי, ואליהם הצטרפו כמה עשרות עוברי אורח. כמו בשנה שעברה, גם הפעם ניסו המפגינים לחסום כמה כבישים, אך בדרכם לבורסה, נבלמו על ידי מאות שוטרים ופרשים, שהוצבו שם כדי למנוע פגיעה בפסל השור הענק, העשוי ברונזה.

      הפגנות בניו יורק לציון שנה למחאת Occupy Wall Street. 17 בספטמבר 2012 (GettyImages)
      שוטרים מתכוננים לקבוצת המפגינים, השבוע בניו יורק (תצלומים: GettyImages)

      ההפגנה, שהייתה למעשה קרנבל, או צעדה שחגגה את עצם קיומה, התקבלה בזלזול מופגן על ידי כמה מהולכי הרגל, שדרכם לעבודה נחסמה בידי המפגינים. במשך דקות ארוכות, רק לעובדים בעלי תגי מעבר מסוימים של הבורסה לניירות ערך הותר לחלוף מבעבר למחסומים, ועוברי אורח רבים התמרמרו על שיבוש סדר היום בשעת הבוקר המוקדמת. ממול, התקהלו קומץ של צעירים בחליפות הדורות, שנשאו שלטים בגנות הצועדים ובגנות הנשיא ברק אובמה. אחד המפגינים, אמר כי הקבוצה מייצגת ארגון אולטרה-שמרני, הממומן על ידי שני המיליארדים, האחים קוק. על אחד השלטים נכתב "אנחנו צריכים נשיא לבן, כפי שהיה פעם".

      הפגנות בניו יורק לציון שנה למחאת Occupy Wall Street. 17 בספטמבר 2012 (GettyImages)

      וינסנט סמורוטו, מהנדס רשתות בן 63 מברוקלין, שהביט בסקרנות בעימות בין המפגינים לשוטרים, אמר לכתב של סוכנות הידיעות רויטרס כי "נראה שהמחאה איבדה את המומנטום שלה". לדבריו, "בשנות השישים, אנשים מחו נגד מלחמת ויאטנם וידעו בדיוק מה ברצונם להשיג. אבל החבר'ה האלה? הם לא לגמרי יודעים מה הם רוצים".

      ג'פרסון מויגן, שהשתתף במחאה בשנה שעברה, ונסע מרחק של שעה כדי להשתתף בהפגנה שהתקהלה השבוע, אמר כי נדמה לו ש"התנועה כבר מתה". בשיחה עם כתב הגרדיאן בניו יורק, הביע מויגן אכזבה ממספר המשתתפים הדל, שנראה אפסי מול פרשי המשטרה. קיינין הולדר, מחנכת מהארלם, אף היא מוותיקות תנועת "כיבוש וול סטריט", דווקא הביעה אופטימיות. "הבעיות שלנו עדיין לא נפתרו", אמרה. "התנועה קמה כדי כי המערכת הייתה שבורה. זה לא משנה באיזה צורה מוחים נגד הממשלה - העיקר שעושים את זה".

      הפגנות בניו יורק לציון שנה למחאת Occupy Wall Street. 17 בספטמבר 2012 (GettyImages)

      מ-17 בספטמבר 2011 ועד שהתמוססה בסוף אותה שנה, תנועת "כיבוש וול סטריט" הניפה רוח סוציאליסטית בארה"ב, והסיטה את תשומת הלב הציבורית לבעיות הכלכליות ולאי-שיוויון בחברה. ההפגנות סוקרו בהרחבה בתקשורת, והסיקור גבר בעזרת מפגינים שדאגו להפיץ תיעוד של אלימות שוטרים, שהפכה אכזרית יותר ויותר, ככל שהעיריות השונות מאסו במפגינים שהקימו מאהלים בשטחן. לדוגמה, תמונותיהם של סטודנטים מאוניברסיטת קליפורניה שרוססו בגז פלפל שודרו בכל העולם, ודורלי רייני, פעילת המחאה הקשישה מסיאטל, הפכה לגיבורה עממית אחרי שהותקפה בגז.

      בחלוף כמה חודשים, התרומות למאהל המרכזי בניו יורק הדלדלו, וסקרים הצביעו על ירידה בתמיכה הציבורית במטרות המחאה. הסחף הזה גרם להתפרקות מרצון של מאהלי מחאה בערים נוספות בארה"ב ולפינוי כפוי של מפגינים בערים אחרות. המאהל ששרד את התקופה הכי ארוכה הוא זה שהוקם דווקא בלונדון, אך מטרותיו היו שונות לגמרי. המחאה בארה"ב לא שרדה גם בשל מחסור בהנהגה ברורה וחוסר עניין מצד התקשורת, שלא הייתה יכולה לסקר את ההפגנות באופן רצוף. ההישג הבולט ביותר של תנועת "כיבוש וול סטריט", ואולי ההישג היחיד שלה, הוא שגם מערכת הבחירות לנשיאות עוסקת במידה מסוימת בנושאים שהיא הניפה.

      מותה של המחאה החברתית בישראל / דעה

      מפגיני המחאה החברתית שפרצו לרחבת בית המשפט העליון בוושינגטון הבירה. ארצות הברית, ינואר 2012 (רויטרס)

      בתוך כך, מנכ"ל טוויטר, דיק קוסטלו, אמר השבוע כי ייאבק בהחלטת בית המשפט בניו יורק, שדרש מהחברה לשחזר הודעות שפרסם אחד מחברי תנועת "כיבוש וול סטריט". בשבוע שעבר, שופט במנהטן הורה לחברה להעביר לו את ההודעות המחוקות שכתב מלקולם האריס, עיתונאי בן 23. האריס היה אחד ממאות מפגינים שנעצרו בגשר ברוקלין ב-1 באוקטובר, בשבוע השני של ההפגנות.

      לדברי המשטרה, האריס ושאר המפגינים חסמו את תנועת המכוניות על הגשר וגרמו שיבושי תנועה חמורים ביותר. לטענת רבים מהעצורים, הקבוצה כלל לא הייתה מודעת להוראות המשטרה, לפיה אסור לה לרדת מהמדרכה במסגרת ההפגנה. לדבריה המפגינים, המשטרה אף גרמה להם במכוון לשבור את מסלול הצעידה, כך שניתן יהיה לעצור אותם.

      התביעה במנהטן טוענת כי ניתן ליישב את הטענה רק באמצעות בדיקת הודעות הטוויטר שהאריס "צייץ" במשך התקופה שלפני ההפגנה ואחריה. בסך הכל מדובר בארכיון של שלושה חודשים. בית המשפט הבטיח כי ישמור את הדפסי ההודעות במעטפה סגורה, עד שיישמע הערעור שתגיש חברת טוויטר.

      בחברה נאבקו בהחלטת בית המשפט במשך ארבעה חודשים, בטענה כי מדובר בפגיעה אנושה בחופש הביטוי, אך לבסוף נאלצו למסור את המסמכים לבית המשפט, ואמרו כי הודעות שנכתבו ברשת שייכות רק למי שמפרסם אותן, ואינן שייכות לחברה עצמה. לכן, לדברי טוויטר, היא אינה עוברת על החוק בכך שהיא מעבירה את ההודעות לגורם שלישי – במקרה הזה, לבית המשפט.