שלושה חודשים לבחירות: זה כבר בכיס של אובמה?

המטה של ברק אובמה בשיקגו אולי לא רוצה להודות בכך, והבית הלבן שומר על שתיקה מחשש לעין הרע - אבל פרשנים פוליטיים שמסתכלים בשבועות האחרונים על המספרים, מגיעים למסקנה שנשיא ארצות הברית פשוט פורח. אמנם הקרב צמוד, וברור שהכל עוד יכול לקרות, אבל נכון להיום, מעט פחות משלושה חודשים לפני הבחירות, ועם כל ההסתייגויות הנדרשות - אין ספק שהנשיא אובמה צובר מומנטום. איך זה קורה? הרי זו תופעה מפתיעה ומעט מוזרה, בהתחשב בעובדה שהמצב הכלכלי לא השתפר, ושאובמה לא יכול לזקוף לזכותו הישגים של ממש בחודשים האחרונים. ובכל זאת, המספרים מתחילים להצביע על מגמה.

הנה הנתונים: סקר שנערך השבוע על ידי סוכנות רויטרס ומכון איפסוס מצא שאובמה נהנה מיתרון של שבעה אחוזים על רומני בחישוב הארצי. זו עליה של אחוז לעומת החודש שעבר. הנתון הזה אמנם נראה טוב על הנייר, אבל אין לו יותר מדי משמעות מכיוון שבסופו של יום, את הבחירות יכריעו המדינות ה"מתנדנדות", אותו קומץ של מדינות שאינן נוטות באופן מובהק לכיוון זה או אחר, ושניצחון בהן יכול לקבוע מי יישב בבית הלבן בשנה הבאה. אלא שגם כאן, הסקרים מפתיעים את אובמה לטובה. בסקרים אחרונים הוא רשם יתרון בפלורידה, בפנסילבניה, באוהיו ובווירג'יניה. בקולורדו, גם היא מתנדנדת, הוא מפגר אחרי רומני. הפערים בכל המדינות הם קטנים, כחמישה אחוזים - אבל בכל זאת, ניכרת מגמה.

בחירות לנשיאות בארה"ב: סיקור מקיף בוואלה! חדשות

יש כאן פרדוקס שראוי להתעכב עליו. הרבה אלמנטים משחקים לטובתו של אובמה: החשדות שהועלו נגדו בקמפיין הקודם (הוא מוסלמי, לא נולד באמריקה, סוציאליסט במסווה), כולם התבדו במהלך הקדנציה הראשונה, ואינם פוגעים עוד במעמדו. אובמה גם נהנה מיתרון בלתי מעורער בכל הנוגע למדיניות חוץ וביטחון. הוא, אחרי הכל, הנשיא שהרג את אוסמה בן לאדן והוציא את החיילים מעירק, והקמפיין שלו לא יניח לאיש לשכוח את זה.

כל זה טוב ויפה, אבל כאשר שואלים את הבוחרים האמריקאים מה חשוב להם, התשובה היא אחת - הכלכלה. לא חוץ, לא ביטחון, לא רפורמת בריאות. רק הכלכלה וכל תחלואיה - האבטלה, שוק הדיור המדשדש, היאוש של דור צעיר שיוצא לעולם בלי משרות ובלי ביטחון כלכלי.

אבל הרי הכלכלה היתה אמורה להיות נקודת החוזק של מיט רומני, אז מה השתבש?

רומני מיצב את עצמו כאיש הכלכלה. אולי לא מנהיג דגול בזירה העולמית, אולי לא דמות כריזמטית, אבל דבר אחד ברור - הוא איש העסקים האולטימטיבי, זה שבנה במו ידיו אימפריה של מאות מיליונים. מי אם לא הוא יידע איך להציל את הכלכלה האמריקנית?

גם הסקרים עדיין מעידים שהכלכלה היא הצד החזק של מיט רומני, וישנם יותר אמריקאים שתומכים במדיניותו הכלכלית מאשר בזו של אובמה. אבל בינתיים, מדובר באחוזים בודדים. הניסיון האחרון של רומני להציע מדיניות מיסוי שונה מזו של אובמה לא זכה לתהודה המצופה, וספג ביקורת בעיתונות. יועצי הבחירות של אובמה ושל רומני ניסו בחודשים האחרונים, כל אחד מהצד שלו, לשבור את השוויון ולפרוץ קדימה. אנשי רומני בחרו במובן מאליו - הדגשת מצבה האומלל של הכלכלה האמריקנית והצבעה על הנשיא אובמה כאחראי לכך. זו אסטרטגיה שפעלה היטב, והיא זו ששומרת בכל זאת את רומני בתמונה.

אבל במטה של אובמה הסתכלו על הנתונים אחרת. הנשיא המכהן, הם שמו לב, זוכה עדיין לתמיכה גבוהה אצל קבוצות הבסיס שלו: שחורים, נשים, היספנים, משפחות חד-הוריות, בעלי השכלה גבוהה, וכן, גם יהודים. הקבוצה היחידה שנשמטה היתה של לבנים מהמעמד הבינוני. אמנם אפילו הם, מראים הסקרים, עדיין מחבבים את אובמה יותר מאשר את רומני, אבל הם לא סומכים עליו שיוציא את המדינה מהבוץ. אך האם על רומני הם סומכים? אנשי הקמפיין של אובמה ראו כאן אתגר, והסתערו עליו.

בשבועות האחרונים, פונה הקמפיין של אובמה בדיוק אל הקהל הזה, עם מסר כפול: תוכנית המסים של הדמוקרטים תעזור לכם ולא לעשירים המופלגים, ובכל מקרה, לא רומני הוא זה שידאג לכם. הוא הרי מולטי-מיליונר שלא רואה אתכם ממטר (הונו האישי של רומני מוערך ב-250 מיליון דולרים). אובמה גם טבע ביטוי חדש - "רומני הו?ד". רוצה לומר: רומני הוא כמו רובין הוד, אבל להיפך. במקום לקחת מהעשירים ולתת לעניים, הוא מכביד את נטל המסים על מעמד הביניים, ונותן את הכסף לעשירים בצורת הקלות מס.

בינתיים, הקמפיין השלילי פועל. רומני לא מצליח לגרום לציבור הרחב לאהוב אותו יותר, ומתקשה לשבור את תדמית איש העסקים העשיר והמרוחק. אבל הדמוקרטים יודעים שזה לא הזמן לנוח על זרי הדפנה. איך שלא מסתכלים על המרוץ, הוא עדיין צמוד, והחודשים הקרובים טומנים בחובם סכנות לאובמה והזדמנויות לרומני.

לאובמה מצפה, למשל, ועידה דמוקרטית בראשית ספטמבר, שתציג פרצופים שהאמריקאים כבר מכירים והבטחות שכבר נשמעו. עד נובמבר גם מצפים לאובמה עוד שלושה דוחות על מצב האבטלה, אחד בכל חודש. החודש עלתה האבטלה בעשירית האחוז, בחודש הבא אולי תרד. אבל כל דוח כזה הוא תזכורת לכך שכמעט בכל בית אמריקאי יש אדם שלא מוצא עבודה. לאובמה אין עוד הרבה הפתעות לשלוף. רפורמת הבריאות כבר עברה, התוכניות הכלכליות זזות לאט, ואת בן לאדן אי אפשר להרוג פעמיים.

רומני, לעומת זאת, מסתכל קדימה ורואה אפשרויות. בקרוב יבחר במועמד לסגן נשיא, ואם לא יחזור על הטעות המביכה של ג'ון מקיין לפני ארבע שנים, כשבחר את שרה פיילין, ההכרזה על סגן נשיא יכולה להזרים אנרגיה ולתת תנופה. יש לו גם ועידה בסוף אוגוסט בה יוכל להציג את עצמו מחדש לציבור האמריקאי, ובעיקר - יש לו המון כסף, יותר ממה שיש לאובמה, כדי לקנות עוד ועוד תשדירי טלוויזיה שינסו לשכנע את אמריקה שהוא דווקא איש נחמד וחם, שמתהפך על יצועו בלילה מרוב דאגה למעמד הביניים.

כותרות אחרונות ממערכת הבחירות:
סקר: אובמה הגדיל את הפער מרומני לשבעה אחוזים
זעם על מטה אובמה: תשדיר האשים רומני במות אישה
עוד התחלקות של רומני: כינה את הסיקים "שייחים"
האם רומני יבחר בראש ה-CIA לסגנו?
רומני בירושלים: לא על הכסף לבדו, אבל בעיקר / נתן גוטמן