שגריר אריתראה בישראל: "נקבל את מי שירצה לחזור"

(צילום: גדעון צנטנר, עריכת וידאו: יאיר דניאל)

הוועדה המיוחדת של הכנסת לעניין העובדים הזרים, שבראשה מכהן ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ), מתכנסת הבוקר (שני) לדיון מיוחד, בהשתתפות השגריר האריתראי בישראל, טספמרים טקסטה ריבס.

"אני אוהב את הפליטים האריתראים בישראל. גם אני הייתי שמח לגור פה. אמרתי ב-2007: צריך לתת אשרת עבודה לחצי שנה. הסיטואציה שחזיתי קרתה: אמרתי כבר אז שזה יהיה המצב. האנשים האלה מגיעים מסודן או מסיני, ואנחנו לא יכולים להיות אחראים למה שיקרה בעקבות זה. אני משוכנע שהאנשים האלה, ברובם הגדול, אינם מאריתריאה. נוכל לסייע בבירור הזה", אמר השגריר, "אנחנו אוהבים את אנשינו, אבל אם מישהו בוחר לחיות במדינה אחרת - זו הבחירה שלו. אנחנו לא רוצים לקבל מישהו שלא רוצה להיות בה. אתה יכול להיות בישראל, קנדה או ניגריה. נקבל רק את אלה שרוצים לשוב הביתה".

בתגובה לדברים שאמר ח"כ דב חנין (חד"ש), לפיהם על ממשלת אריתראה לתת ערובות אמיתיות לכך שאכן לא יאונה כל רע לאזרחים השבים לשם, ובהם הוא השווה את הופעתו של שגריר להופעה של שגריר סורי בפני הפרלמנט הטורקי, ענה לו זה כי "כשמוניתי לשגריר בישראל, כולם אמרו לי: 'אתה מגיע לגיהנום', אבל כשהגעתי לכאן, למדתי המון. כשאני רואה את התמונה של ישראל מבחוץ - זה גיהנום. אני אומר זאת בכנות ובפתיחות - זה גיהנום! אבל כשהגעתי לכאן הבנתי את העמדות, הבנתי מה עלינו לעשות, ואז למדתי המון! איש לא יכול לתת לי כאן הרצאה כשהוא לא מכיר את אריתראה, לא היה באריתראה, ואומר לי שאריתראה היא כמו צפון קוריאה או דרום קוריאה או משהו כזה. זו אוטונומיה, יש לנו את העמדות שלנו, יש לנו מדיניות משלנו, ואנו מיישמים את המדיניות שלנו לרווחת תושבינו".

קהילת מדוכאים - סיפורו של פליט מאריתריאה

עוד הוא אמר כי "אנחנו עושים הכל לבד, לכן העולם לא אוהב אותנו. העולם לא אוהב את המדיניות שלנו ולכן תוקפים אותנו שאנחנו לא דמוקרטיים, תוקפים את המשטר שלנו. תמיד באפריקה כשיש בחירות זה מקצין את עמדות האנשים ויש אלימות ושפיכות דמים, לכן אנחנו פועלים בשיטה שלנו וכך אין הקצנה. יום אחד יהיו לנו בחירות. אני אחד מהאנשים שאצביע בעד הבחירות כשהקרקע לבחירות תהיה מוכנה, אבל עדיין לא הגיע הזמן לכך".

"נושא ההגירה סבוך, אתם שואלים מי הם האנשים שהגיעו לכאן מאריתראה, ולמה? עברנו קרבות קשים במדינתנו, בדרך לעצמאות. קיבלנו אותה, תודות לאלוהים ולמחויבות הלוחמים. התמודדנו עם הרבה אתגרים", הוא המשיך. "לעולם לא נסכים להתערבות חיצונית במדינתנו, לעולם לא נגיד כן למשהו שאנחנו לא מסכימים איתו. אנחנו צריכים להיות מחויבים למדיניות הזאת. דמוקרטיה זה תהליך ארוך. אנחנו בדרך לשם, עם בחירות, עם פתיחות לחברתית, וזה המתכון שלנו לדמוקרטיה. טרם היו בחירות, אנחנו מדינה צעירה, ידענו הרבה מלחמות קשות ואנחנו מתאוששים אט אט, אבל יהיו בחירות וזו דרכנו. אנחנו יודעים שיום אחד יהיו בחירות. אנחנו צריכים זמן. לבנות את הכלכלה שלנו".

אבי גרנות, סמנכ"ל אפריקה במשרד החוץ, התייחס בדיון לאפשרות שמדינה אחרת תקלוט את אזרחי ארתריאה השוהים בישראל: "אנחנו מנסים למצוא מדינה שלישית, אך לצערי אנחנו נמצאים במצב של 20 מיליון פליטים או מהגרים בלתי חוקיים בתוך אפריקה עצמה, כשישנם 200 אלף אריתריאים רק באתיופיה, לכן עד כה אין הצלחה במציאת מדינה שלישית".

הישיבה נקבעה לפני כשבועיים לאור זאת שהאריתראים כבר הצהירו מספר פעמים בפני גורמי משרדיים שונים כי לא יאונה כל רע לאף אריתראי שישוב לארצו. מנגד, ארגוני זכויות אדם שונים טענו כי המשטר האריתראי משלה את נתיניו. מרבית האזרחים הזרים השוהים בישראל הינם מאריתראה ומצפון סודן, וישראל נמצאת בקשר עם נציגי אריתראה, במטרה להגיע להסכמה להעברת הנתינים למדינה שלישית.

אריתראה קיבלה עצמאות מאתיופיה השכנה ב-1993, ומאז עומד בראשה נשיא יחיד, איסאייס אפוורקי. המדינה נמצאת במקום האחרון בעולם במדד חופש העיתונות, וקיים בה איסור על כל התאגדות פוליטית מלבד מפלגת השלטון. ארגוני זכויות אדם רבים מדרגים את הממשלה המקומית בצמרת הגופים המדכאים ביותר של זכויות האזרחים. בעקבות המצב במדינה, כמו גם מלחמה עקובה מדם שהתנהלה בין אתיופיה לאריתראה בסוף שנות ה-90 והובילה לכ-70 אלף הרוגים, נמלטו עשרות אלפי תושבים מן המדינה לאזור סודן, למדינות מערב אירופה ולישראל.

לקריאה נוספת
האו"ם: "באריתראה מדיניות עינויים והוצאות להורג"
משרד החוץ נגד ישי: אין לו סמכות לדון עם אריתריאה
רוחות מלחמה באפריקה: אתיופיה תקפה באריתראה במרץ