דו"ח מבקר המדינה על השריפה בכרמל

דו"ח המבקר על השריפה בכרמל: מה יעשה בג"ץ?

עתירות שונות הוגשו בדרישה להדיח את השרים ישי ושטייניץ ולהקים ועדת חקירה סביב אסון הכרמל. לצד הסוברים שבג"ץ יימנע מלהתערב בהחלטות נתניהו, אחרים לא פוסלים אפשרות כזו

גלעד גרוסמן
גדעון צנטנר

(צילום: גדעון צנטנר, שלומי גבאי ורויטרס, עריכה: גדי וינסטוק, קריינות: אביב אברמוביץ')

עוד בוואלה!

MR. Something lounge - יפני בחליפה ביפו העתיקה

מערכת zap rest
לכתבה המלאה

כמה ממשפחות הרוגי אסון הכרמל הודיעו כי בכוונתם לעתור לבג"ץ אם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא יעביר את שר הפנים אלי ישי ושר האוצר יובל שטייניץ מתפקידיהם, בעקות פרסום דו"ח המבקר על השריפה, אתמול (רביעי). חלק אחר מהמשפחות שוקל לעתור לבג"ץ בדרישה להקים ועדת חקירה לבדיקת המחדלים באסון. עתירות אלה יצטרפו למספר עתירות דומות שכבר הוגשו, אולם ההערכה היא שהסיכויים לקבלתן נמוכים.

עוד לפני הגשת דו"ח מבקר המדינה הסופי בפרשה, עתרו לבג"ץ התנועה לאיכות השלטון, תנועת אומ"ץ, דני רוזן, בן זוגה של תנ"צ אהובה תומר וכרמית מלינה, בת זוגו של איציק מלינה, שנהרגו באסון הכרמל. התנועה לאיכות השלטון דרשה לחייב את ראש הממשלה להעביר את ישי מתפקידו, ואומ"ץ דרשה שבית המשפט יורה לממשלה להקים ועדת חקירה לבדיקת המחדלים בכיבוי השריפה בכרמל. בית המשפט דחה את הדיון בעתירות עד לאחר הגשת דו"ח המבקר.

עתירות דומות נדחו בעבר

בג"ץ כבר דן בעבר בעתירות דומות, ודחה אותן. כך לדוגמה, נדחו עתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית למלחמת לבנון השנייה, במקומה של ועדת וינוגרד. עם זאת, העתירה נדחתה על חודו של קול אחד, כאשר גם שופטי הרוב הביעו אי נוחות מהחלטת הממשלה. במקרה אחר, דחו השופטים עתירה לפטר את השר צחי הנגבי עוד לפני שהוגש נגדו כתב אישום.

ההחלטה להגיש כתב אישום נגד הנגבי התקבלה בעקבות דו"ח מבקר המדינה בפרשת המינויים הפוליטיים, אולם השופטים הבהירו כי כל עוד לא הוגש כתב אישום, על הציבור לשפוט את החלטת ראש הממשלה, אז אהוד אולמרט, שלא להדיח את הנגבי. "וזוהי אל נכון, מהותה של הדמוקרטיה. העם בוחר את נציגיו, ומועד הבחירות הקרב ובא מהווה שיקול חשוב שלא לערב את בית המשפט בקלחת", כתבו אז השופטים.

ההערכה היא שהסיכויים לקבלת עתירות המשפחות נמוכים (צילום: אלברטו דנקברג)

"אני לא מאמין שבג"ץ יתערב בהחלטה של ראש הממשלה אם לפטר שרים", אמר השר לשעבר, פרופ' אמנון רובינשטיין, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. "זה צעד קיצוני מאוד, שננקט רק פעם אחת בעקבות הגשת כתב אישום נגד אריה דרעי. כאן אין אפילו חקירה פלילית. מקרה אחר שהיה זה פיטוריו של אריאל שרון בעקבות מסקנת ועדת כהן, ולא בעקבות דו"ח מבקר המדינה. לכן, אני מאמין שבית המשפט ידחה את העתירה". לגבי הקמת ועדת חקירה, אמר פרופ' רובינשטיין כי הסמכות לכך נתונה בידי הכנסת, ורק אם היא תימנע מכך, אולי יהיה מקום לפנות לבג"ץ. עם זאת, הוא הוסיף כי ייתכן שבג"ץ ישקול להורות על פתיחת חקירה פלילית, אם הנושא יעלה בפניו.

"בית המשפט לא ימהר להתערב בהחלטות נתניהו"

"שימושו של השופט לינדנשטראוס במונחים החדשים 'אחריות מיוחדת' ו'אחריות כוללת' נועד ליצור דרגי ביניים של אחריות, שעשויה, בנסיבות מסוימות, להביא להעברת מי מהשרים מתפקידיהם, אם כי לא בהכרח לפיטוריהם. שיקול הדעת בעניין זה מסור לראש הממשלה, ויש להניח שפעולתו תיגזר בין השאר מההד הציבורי שיהיה לדו"ח, ומההשלכות הפוליטיות שתהיינה לצעד כזה", סבור ד"ר אביעד הכהן, דיקן הפקולטה למשפטים במכללת שערי משפט. לדבריו, אם יוגשו עתירות לבג"ץ בנושא האחריות, בית המשפט לא ימהר להתערב בהחלטות ראש הממשלה.

מנגד, עו"ד אליעד שרגא, מהתנועה לאיכות השלטון, מאמין שיש פוטנציאל שבג"ץ יתערב בנושאים אלה. "הדו"ח חמור והסוגיות שעולות ממנו לא פשוטות", הוא אמר. "לא הייתי ממהר לקבוע נחרצות שלעתירות אין סיכוי כלל. מדובר בעתירות שדורשות ליבון של סוגיית אחריות מהי? ואני מתאר לעצמי שבית המשפט העליון יצטרך לדון בכך ולתת פרשנות משפטית למהי אחריות מיוחדת ומהי אחריות מיניסטריאלית, ומה הנגזרות שלהן".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully