דו"ח השריפה בכרמל, פרשנות: המבקר הכריע - הציבור יקבע

מה יהא גורלו של דו"ח מבקר המדינה על האסון בכרמל? האם בחלוף ימים יתויק גם הוא ב"חשכת ההיסטוריה", האם הכלבים ינבחו עד שתעבור השיירה, או שאולי סוף סוף ישמש הדו"ח "נקודת משען" לשינוי של ממש בדרכיה של הרשות המבצעת?

דו"ח המבקר על השריפה בכרמל הוא כמעט הדו"ח האחרון של מבקר המדינה היוצא, השופט מיכה לינדנשטראוס. זהו דו"ח קשה במיוחד. הוא קשה לא רק בשל התוצאות הטראגיות של שריפת הענק בכרמל, אלא מפני שהוא חושף כשל ממשלתי כבד ומתמשך. זהו מחדל רבתי, רב מערכתי ורב שנתי, במישור שבו חיי אדם הם שם המשחק.

מטרותיה של ביקורת המדינה בימי לינדנשטראוס לא השתנו ונותרו כשהיו בימי המבקרים לדורותיהם. אולם, הגישה הכללית והכלים למימושן של המטרות עברו בימי לינדנשטראוס שינוי והתאמה לימים האלה.

בסמוך לאחר שנבחר לכהונתו כמבקר המדינה, הבליט לינדנשטראוס בדבריו את השינויים שהוא עתיד לבצע: בשל הצרכים והנסיבות יש לבצע ביקורת "בזמן אמת" ובמקרה המתאים יש להטיל "אחריות אישית" בעקבות ממצאי הביקורת. לא עוד דו"חות אנמיים המתייחסים רק לתופעה. מעתה יפורטו מבצעיה בשמם. ולא עוד אמירה כללית אלא מעתה – הטלת אחריות אישית וציפייה להסקת מסקנות אישיות.

השנים הארוכות שבהן התפתחה ופעלה שיטת ההענשה של הש.ג. הגיעו לקצן. המבקר הציב את המלחמה בסינדרום הש.ג. במקום חשוב בסדרי העדיפות. ומכאן, ככל שחמור הכשל שיתגלה בביקורת המדינה וככל שהאחראים לכשל עומדים גבוה יותר בסולם המערכת השלטונית - כך יחמירו הצעדים ותגבר הדרישה לתבוע אחריות אישית.

בעלי התפקיד והסמכות שכשלו, הם אלה שיישאו באחריות האישית, כי המשפט מחבר אחריות לסמכות. ישאו בה עובדי ציבור כנבחרי ציבור, ללא הבדל. מתוך שהציבור זכאי לכך שהפועלים בעבורו יעשו מלאכה ראויה לטובתו.

היה בדברים האלה משום נורת אזהרה לכל הרבדים של הממשל. לכל דרגי הרשות המבצעת.

מה שהזהיר המבקר בראשית כהונתו, מתבלט עתה לקראת סיומה.

גישתו של מבקר המדינה היא כי הטלת האחריות האישית נעשית במקרים יוצאי דופן החריגים בחומרתם, וגם היא מיושמת בזהירות רבה ובאחריות, באורח מידתי ותוך הפעלת שיקול דעת ואיזון בין האינטרס הציבורי לפרטי - וכל זאת תוך שמירה על כללי הצדק הטבעי ולאחר שמוצתה זכות התגובה של המבוקרים. אכן זוהי גישה חדשה ומחמירה, אך היא מחויבת המציאות, בעלת ערך מרתיע מן המעלה הראשונה, והיא אף תורמת לאפקטיביות של הביקורת היות שהיא נותנת בידי הגורמים הממונים על תיקון הליקויים העולים מדו"ח הביקורת, כמו גם בידי הכנסת והציבור הרחב - כלי לתיקון מהיר של הליקויים. על ידי כל אלה, הטלת אחריות אישית תורמת להבטחת תקינותם של השירות הציבורי וטוהר המידות של עובדיו.

דו"ח המבקר על השריפה בכרמל חושף את עומקו של הכשל, ואת התמשכותו, הוא מצביע באורח ברור על האשמים, ובמהותו, כמוהו כתביעה למימוש האחריות האישית. לא רק אחריות משותפת של הממשלה בכללה, לא רק אחריות כוללת מיניסטריאלית, הפעם גם אחריות אישית ישירה (או עקיפה).

כזכור, מבקר המדינה אינו רשאי להטיל סנקציה ישירה מכוח תפקידו. ממילא, שהטלת האחריות לסוגיה נותרת ערטילאית ונתונה בעצם בידי הציבור. ובדומה למה שכתב לפני 50 שנה פליקס פרנקפורטר, שופט בית המשפט העליון בארה"ב, גם למבקר המדינה, כמו לבית המשפט, אין ארנק וגם לא חרב – יש לו את אמון הציבור בכוחו המוסרי.

כאשר מדובר בממצא הנושא אופי פלילי, על המבקר להעביר את ממצאיו לידי היועץ המשפטי לממשלה וזה האחרון יחליט אם לפתוח בחקירה פלילית (בדרך כלל באמצעות המשטרה) כאשר דו"ח המבקר כשלעצמו, אינו יכול לשמש ראיה במסגרת הליכים אלה.

מסקנותיו המהותיות של מבקר המדינה הן כהמלצות בפני הרשות המבצעת. אין חובה על פי החוק לקבלן. יחד עם זאת, המבקר הוא הגוף הממלכתי שהוסמך מטעמו של חוק היסוד לבקר ולהמליץ בפני הרשות. לאור זה, באופן רגיל, מתקבלות המלצות המבקר, ומי שמבקש לסטות מהן חייב לנמק את גישתו ולתת לסטייה טעם מאד משכנע. לפיכך, הרשות המבצעת מחויבת לשקול את המלצות מבקר המדינה, ולהתחשב במומחיותו של המבקר, בעובדה שצוותו מיומן מאד בעריכת הביקורת ושבהליכי גיבוש ההמלצה נשמעה עמדתו של מי שעלול להיפגע ממנה.

דומה הדבר למסקנותיה של ועדת חקירה. הרשות המבצעת רשאית שלא לקבל את המלצתה של ועדת החקירה, אולם, חובה עליה שיהיו לכך הנמקות טובות ומשכנעות.

דו"ח השריפה בכרמל יהיה ככל הנראה נקודת מפנה במישור המשפטי. היבטים פליליים, אם יש כאלה, ייבדקו בידי היועץ המשפטי לממשלה, עתירות למימושה של האחריות האישית שהטיל מבקר המדינה יגיעו לדיון בבג"ץ וייתכן שתביעות כספיות יוגשו נגד המדינה ונגד אישים. ובית המשפט העליון יעמוד שוב בבדידותו לטפל בכל אלה.

בסמוך לפני פרסומו של דו"ח המבקר על השריפה בכרמל התפרסם גם דו"ח המבקר על יישום חוק המלל וההתמודדות עם המשט הטורקי. בין שני הדו"חות מתוח חוט מקשר: הממשל שלנו אינו ממלא את תפקידו כראוי.

המראה המפורטת שהציב בפנינו מבקר המדינה בשני הדו"חות אחרונים מצביעה על תמונה רעה. רעה מאד. עלינו להתעורר ולהבין שכל מסדרונות השלטון מתחברים בקומת המסד. שם באפלת המסד שוכנת התרבות השלטונית הרעה. היא פעילה כל העת, אך מציצה לאור השמש רק לעיתים. זהו "חוק הכלים השלובים" של הרשות המבצעת.

לא באתי לסנגר על הנושאים באחריות. באתי להסב את תשומת הלב שהנטייה הטבעית "לתלות שרים בכיכר העיר" כבודה במקומה מונח. אך היא משנית בחשיבותה ושולי נזק בצדה. חמת הזעם עלולה להסתיר מפנינו את הבעיה האמיתית – את רמתה הנמוכה של תרבות הממשל שלנו. ללא שינוי מעמיק ומהותי של תרבות זו, עוד צפויים לנו כשלים. שהרי החולי של מהלכי השלטון חמור מגילוייו הפרטניים.

* עו"ד איתן הברמן הוא שותף במשרד הברמן דובב שטרן ושות', העוסק במשפט ציבורי ואזרח.

עוד בנושא
דו"ח מבקר המדינה על השריפה בכרמל - סיקור מיוחד
ישי ושטייניץ רצו "הכל או כלום" – ומערך הכבאות לא תוקצב
מהי "האחריות המיוחדת" של שטייניץ וישי?
אסון אוטובוס הצוערים - דקה אחר דקה
מידע לא עבר, הכביש שבער לא נסגר
בכל ימי השריפה לא מונה מפקד לכבאים

להורדת דו"ח מבקר המדינה במלואו