פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דו"ח השריפה בכרמל: מערך הכבאות - כרוניקה של הזנחה

      מבקר המדינה מפנה אצבע מאשימה כלפי ממשלות ישראל לדורותיהן בנוגע לטיפול במערך כיבוי האש. החלטות התקבלו - אך לעתים בוטלו או פשוט לא יושמו

      דו"ח השריפה בכרמל: מערך הכבאות - כרוניקה של הזנחה

      (צילום: גדעון צנטנר, שלומי גבאי, רויטרס; עריכה: גדי וינסטוק; קריינות: אביב אברמוביץ')

      המראות הקשים של להבות הכרמל אמנם נפלו במשמרת של נתניהו, ישי ושטייניץ, אבל אזלת היד המשוועת בטיפול במערך הכבאות, כפי שבאה לידי ביטוי בשריפה בכרמל, היא תוצר של הזנחה והתעלמות מתמשכת של ממשלות ישראל מכך שמערך הכבאות אינו מסוגל להגן על אזרחי המדינה.

      "מחדל זה הוא נחלתן של ממשלות ישראל לדורותיהן, שלא עשו די לגיבוש תזכיר החוק ולקידום הרפורמה שעליה הן עצמן שבו והחליטו, הן לא ריכזו מאמצים לגשר בין חילוקי הדעות של הצדדים ולהביאם להסכמות שיבטיחו שהמערך ימלא את תפקידו כמרכיב חיוני להבטחת ביטחון המדינה ושלום תושביה", כותב המבקר בדו"ח שפרסם היום (רביעי) על השריפה בכרמל.

      דו"ח מבקר המדינה על השריפה בכרמל, יוני 2012 (מערכת וואלה! NEWS)
      "ממשלות ישראל לדורותיהן והמשרדים הנוגעים בדבר לא יישמו את החלטות הממשלה"

      מאז 1986, ישבו בכסא ראש ממשלת ישראל שבעה ראשי ממשלה, וכיהן מספר כפול ומשולש של שרי פנים ואוצר, שהכירו וידעו את מצב מערך שירותי הכבאות בישראל, שהמשיך והידרדר והגיע לכדי קריסה. הממשלות קיבלו, פעם אחר פעם, החלטות שמטרתן לקדם רפורמות במערך הכבאות והטילו על משרדי הממשלה, ובמיוחד על משרדי הפנים והאוצר, לגבש במשותף דרכי פעולה למימוש ההחלטה העקרונית. "אף על פי כן, ממשלות ישראל לדורותיהן והמשרדים הנוגעים בדבר לא יישמו את החלטות הממשלה", כותב המבקר, ומפרט כרוניקה של מסמוס, הזנחה ומחדל.

      חדלות המעשים בולטת במיוחד בכל הנוגע לכיבוי האווירי בישראל, שמאז 2002, כשהממשלה ביטלה את ההסדר עם צה"ל לשימוש במסוקי יסעור לכיבוי שריפות, נעשה באמצעות מטוסי ריסוס חקלאי בלבד שיכולת הכיבוי שלהם מוגבלת ופחותה מזו של מסוקי היסעור, סבל מקשיי תקציב חוזרים ומחמירים, עיכובים בהעברות כספים ובשל כך ממחסורים חמורים במלאי החומרים מעכבי הבערה, כפי שהתגלה ביום השריפה בכרמל. הליקויים בולטים במיוחד על רקע לקחי מלחמת לבנון השנייה, שחייבו את גורמי השלטון לשפר את יכולתה של המדינה להתמודד עם שריפות רחבות היקף, בין היתר באמצעות פיתוח יכולת כיבוי אווירי משמעותית. "גורמי שלטון אלה לא עמדו במחויבותם ובכך כשלו כשל משמעותי", כותב המבקר ומעיר כי "היה על הממשלה להסדיר ולקבוע את אופן ניהולו המיטבי, לרבות אופן תקצובו והפעלתו של מערך הכיבוי האווירי, אם בהפעלתו הישירה ואם באמצעות גורם אחר שיפעילו בשמה".

      כבאים בטירת הכרמל (AP , Sebastian Scheiner)
      מחסור חמורם במלאי חומרים מעכבי הבערה (צילום: AP)

      "'הכתובת הייתה על הקיר', כתובה באותיות של קידוש לבנה; 'הדגל האדום' התנוסס לעיני כול; הדברים שבו, נאמרו ונרשמו עלי ספר בדו"חות רבים שעסקו בעניין", כותב לינדנדשטראוס בדו"ח, וסוקר את ההחלטות החוזרות ונשנות שקיבלו ממשלות ישראל לדורותיהן על רפורמות ארגוניות וחקיקתיות שונות במערך הכבאות וההצלה הארצי.

      1986 - ממשלת פרס

      הוחלט להקים תוך שנה מערך כבאות ארצי, שבסופה הוקמה (כעבור שלוש שנים) נציבות כבאות והצלה. עם זאת, ההחלטה לא יושמה במלואה, מבנה שירותי הכבאות נותר מבוסס על השלטון המקומי ולא בוצעה רפורמה מקיפה, ובפרט לא טופלו נושאים מבצעיים "קריטיים".

      1992 - ממשלת שמיר

      הוחלט להקים איגוד ערים ארצי לכבאות בו יאוגדו כל רשויות הכבאות במסגרת השלטון המקומי.

      1993 - ממשלת רבין

      ההחלטה (שהתקבלה שנה קודם לכן) על הקמת איגוד ערים ארצי לכבאות בוטלה, ושרי הפנים והאוצר הוסמכו להכין הצעת חוק לרשות ממלכתית לכבאות והצלה.

      1995 - ממשלת פרס

      בעקבות דליקה חמורה שפרצה בהרי ירושלים באותה שנה, אימצה הממשלה את המלצות ועדת לפידות שהוקמה לחקור נושא, שהמליצה לשנות את המבנה הארגוני של מערך הכבאות ולהסיט את מבנה הפיקוד שלו מגישה מוניציפלית מקומית לריכוזית, וכן להכין תכנית חדשה לפריסת תחנות הכיבוי, לחדש את ציוד הכבאות המיושן בתחנות הכיבוי.

      1998-1999 ממשלת נתניהו הראשונה

      הממשלה אימצה את דו"ח ועדת גינוסר לבחינה ותכנון של מערך הכבאות, ונקבע כי יוקם צוות הקמה ומינהלת הקמה שיכינו תכנון מפורט ושלבים ליישום הדו"ח. קודם לכן החליטה הממשלה כי משרד הפנים יגבש - בשיתוף צה"ל, משרד האוצר, ראשות הטבע והגנים וקק"ל - כללים מוסכמים להפעלת מערך הכיבוי מן האוויר.

      2002-2003 - ממשלת שרון

      בוטל ההסדר עם משרד הביטחון להפעלת מסוקי יסעור בכיבוי האווירי. המשרד לביטחון פנים הניח הצעת החלטה שהעבירה את אחריות מערך הכבאות וההצלה לאחריות המשרד לביטחון פנים, אך זו לא קודמה.

      2008 - ממשלת אולמרט

      הממשלה החליטה על ביצוע רפורמה מקיפה בשירותי הכבאות וההצלה, שבמסגרתו תהפוך הרשות לרשות פנים ממשלתית עצמאית שתנהל את תקציבה וכוח האדם שלה בנפרד, וכן נקבע כי יבוטלו כל רשויות הכבאות שפעלו במסגרת איגודי ערים או רשויות מקומיות. על שר הפנים והאוצר הוטל לאשר את המבנה הארגוני המיצע ולהעביר תקציב של 400 מיליון שקלים למימון פעולות הרשות.

      ממשלת נתניהו השנייה

      ביולי 2010 החליטה הממשלה להשלים עד סוף 2012 את תהליך הקמת הרשות הארצית לכבאות ולהשלים את הכנת תזכיר החוק בדבר הקמת הרשות. כמו כן, הוחלט להעביר תקציב של 100 מיליון שקלים להשלמת חוסרים מהותיים בציוד ובכוח אדם במערך הכבאות - משרד האוצר תיקצב 40 מיליון, משרד הפנים 30 מיליון, והרשויות המקומיות 30 מיליון.

      עוד בנושא

      דו"ח מבקר המדינה על השריפה בכרמל - סיקור מיוחד

      ישי ושטייניץ רצו "הכל או כלום" – ומערך הכבאות לא תוקצב
      מהי "האחריות המיוחדת" של שטייניץ וישי?
      אסון אוטובוס הצוערים - דקה אחר דקה
      מידע לא עבר, הכביש שבער לא נסגר
      בכל ימי השריפה לא מונה מפקד לכבאים

      להורדת דו"ח מבקר המדינה במלואו

      לפניות לכתבת: tal_sh@walla.net.il