דו"ח מבקר המדינה על האסון בכרמל שהתפרסם היום (רביעי) מצביע על שורת ליקויים בהיערכות הלאומית והתיאום בין הגופים הרלוונטיים, בהם משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים, צה"ל, מערך כיבוי האש, מגן דוד אדום ומשטרת ישראל. למרות שציין המבקר כבר בתחילת הדו"ח את התרומה החיונית של משרד הביטחון וצה"ל למאמץ הכיבוי, הסיוע וההצלה - קבע לינדנשטראוס כי צה"ל והמשטרה אינם מתואמים ביניהם באופן מספק, בנושא ניהול אירועי חירום בעורף בעת שיגרה, למרות החלטת ועדת השרים בנושא התיאום ביניהם עוד משנת 2007.
תחקירי האסון שבוצעו על ידי רשות החירום הלאומית (רח"ל) וצה"ל, מעלים הצורך המובהק להטמיע מערכת משותפת של תקשורת ושליטה שחסרונה בלט באירוע השריפה בכרמל. בשבוע האחרון נודע לוואלה! חדשות כי התקבל תקציב של כ-50 מיליון שקלים ל"מערכת רדיו לאומית" שתאפשר יצירת קשר ישיר בין כלל גופי ההצלה והחילוץ עם צה"ל. מבקר המדינה המליץ לבחון בהקדם כיצד להפעיל "חמ"ל לאומי" באירועי חירום רחבי היקף כמו אסון הכרמל ומלחמת לבנון השנייה, כדי לרכז מידע בראייה לאומית ולגבש תמונת מצב כוללת על מנת לאפשר לדרג המדיני לקיים הליך סדור של קבלת החלטות.
בנוסף לליקויים המתייחסים להיערכות הלאומית לטיפול במצבי חירום בשיגרה, מצא המבקר פערים בתחום המבצעי ובתחום החקיקתי. בתוך כך, ציין כי צה"ל ורח"ל קיימו בעצמם תחקירים מהם ניתן היה ללמוד על רמת המוכנות וההיערכות הרב לאומית לאירועי חירום מסוג זה. בתחקיר המסכם של צה"ל הדגיש סגן הרמטכ"ל כי על הצבא יידרש לטפל באירועים מהסוג הזה מבלי שהדבר יפגע במוכנותו למלחמה. עוד ציין כי אגף המבצעים בצה"ל נדרש להגדיר תרחיש ייחוס לאירועי אסון לאומי.
בתחקירים שקיים חיל האוויר צוין כי אחד הלקחים העיקריים שהופקו הוא כתיבת פקודות לאירועים דומים, כתיבת מתארי ייחוס כדי שיהיה ניתן לבנות כוחות ולאמם אותם כנדרש. בפיקוד העורף, הדגישו בסיכום התחקיר כי הלקח המרכזי מהתמודדות עם השריפה בכרמל הוא הצורך בשיפור המוכנות של פיקוד העורף לטיפול באירועי חירום המתרחשים בעת שגרה.
שיתוף הפעולה הלקוי בין צה"ל והמשטרה לא נולד בכרמל
המבקר הוסיף שכבר בחודש באוגוסט 1999 הפיצה חטיבת המבצעים בצה"ל פקודת "שיתוף פעולה מבצעי בין צה"ל למשטרת ישראל", שמטרתה להגדיר את "עקרונות שיתוף הפעולה בין צה"ל למשטרת ישראל בתחום המבצעי ברגיעה, במצבי חירום שונים ובמלחמה". למרות הפקודה של חטיבת המבצעים בצה"ל, בדו"ח מבקר המדינה משנת 2007 בנושא "היערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה", צוין כי בין המשטרה ובין פיקוד העורף "שררו לעתים אי-הבנות ומחלוקות בנוגע לפיקוד ולשליטה", וכי "הבנת נושא הפיקוד והשליטה על ידי שני הגופים (פיקוד העורף והמשטרה - א.ב.) הייתה שונה".
לצד כל זה, במועד סיום כתיבת הדו"ח על ידי אנשי המבקר, נמצא שצה"ל והמשטרה עדיין לא הסדירו את "התפקידים והממשקים הבין ארגוניים", כפי שקבעה רח"ל במסמך הקרוי "תפיסת היסוד להפעלת העורף במצבי חירום", מכך לדברי המבקר עולה החשש שבעיות שפה בין הגופים והפערים בתיאום ביניהם יהוו מכשול באירוע החירום הבא, כשתחקיר רח"ל העלה שבאזור האירוע פעלו חפ"קים של גופים שונים שהתיאום ביניהם היה לקוי.
בנוסף לכך, הדגיש המבקר כי באירוע השרפה בכרמל המשטרה וצה"ל לא היו מתואמים ביניהם באופן מספק בנוגע לניהול הפעילות בשטח, ולכן עליהם להשלים במשולב - בסיוע רח"ל, המופקדת על תיאום ההיערכות הבין-ארגונית באירועים מסוג זה - את נהלי שיתוף הפעולה באופן שיביא לשיפור תפקודם המשותף, וכן לפעול במתואם באירועי החירום המתרחשים בעורף בעת שגרה כבר בתחילתם.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "אירוע השריפה בכרמל משקף את תרומתו וסיועו המשמעותי של צה"ל למשטרת ישראל ולשירותי הכבאות וההצלה, האמונים על הטיפול באירועים מסוג זה. כחלק מהלקחים שהופקו מהאירוע ובעקבות החלטת הממשלה, בשנת 2011 הוקצו תקציבים ייעודים לפיקוד העורף להכשרת כבאים והוסדרו נהלי העבודה עם ארגוני החירום השונים לאירועי חירום שבשגרה. לאחרונה הוקם מחוז נוסף בפיקוד העורף, מחוז חיפה, שמטרתו לשפר את הפיקוד והשליטה על המרחב הצפוני במדינת ישראל. מהפצת טיוטת הדו"ח הראשונה החל פיקוד העורף לפעול על פי תוכנית עבודה מסודרת להטמעת הלקחים שעלו בדו"ח".
עוד בנושא
דו"ח מבקר המדינה על השריפה בכרמל - סיקור מיוחד
ישי ושטייניץ רצו "הכל או כלום" ומערך הכבאות לא תוקצב
מהי "האחריות המיוחדת" של שטייניץ וישי?
אסון אוטובוס הצוערים - דקה אחר דקה
מידע לא עבר, הכביש שבער לא נסגר
בכל ימי השריפה לא מונה מפקד לכבאים
להורדת דו"ח מבקר המדינה במלואו
לפנייה לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.co.il