לפחות 10.6% מהמשפחות בישראל חיות באי ביטחון תזונתי ניכר, כך עולה מסקר שפרסם אתמול (רביעי) אגף המחקר והתכנון בביטוח הלאומי במסגרת יום העיון בנושא שהתקיים בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון. עוד עולה מהסקר כי 81.1% מהמשפחות חיות בביטחון תזונתי ו-8.3% חיים בתחושת אי-ביטחון תזונתי קל. רמת אי-הביטחון התזונתי גבוהה יחסית בקרב משפחות גדולות (כ-42.3%) ונמוכה יחסית בקרב משפחות קשישים (12%).
הסקר, שבדק 5,600 משפחות המהוות מדגם מייצג של האוכלוסייה, כלל שאלות על תחושת הביטחון התזונתי וכן מידע על מאפייניהם הכלכליים, החברתיים והדמוגרפיים של הנשאלים. אי ביטחון תזונתי הוגדר על ידי החוקרים כמצב שבו המשפחה לא מסוגלת לספק את צרכי המזון בכמות ובאיכות המתאימה לה, ונאלצת להסתפק במה שידה משגת. אי ביטחון תזונתי ניכר הוא מצב הנובע ממחסור כלכלי שמביא משפחות לחוות מחסור במזון לעיתים קרובות.
הנתונים מלמדים על חשיבות הגדלת הקצבאות
הסקר מצא קבוצות מסוימות ששיעור אי הביטחון בקרבן גדול יותר מהממוצע, בהן מקבלי הבטחת הכנסה, ערבים, משפחות חד הוריות, משפחות עם ארבעה ילדים ויותר ומשפחות ללא מפרנסים. הנתון המפתיע במחקר הראה כי בעוד שלגבי רוב קבוצות האוכלוסייה ישנה התאמה בין שיעורי העוני ושיעורי אי-הביטחון התזונתי, ממצא זה חלש יותר בבחינת האוכלוסייה החרדית. שיעור החרדים שדיווחו על אי-ביטחון תזונתי עומד על 26%, אולם הוא נמוך בכמחצית בהשוואה לשיעורי העוני בקרב אוכלוסייה זו. החוקרים טענו כי ניתן למצוא הסברים לתופעה בסיוע האינטנסיבי יותר של ארגוני חסד ורמת הערבות ההדדית הגבוהה יותר בקרב קבוצה זו, וייתכן כי גם בתפיסת העוני הסובייקטיבית שלהם, שנמוכה מן מהאובייקטיבית.
שר הרווחה והשירותים החברתיים, משה כחלון, אמר בתגובה לסקר: "אאבק לשיפור הביטחון התזונתי ולשם כך אדרוש מהאוצר להקצות בבסיס התקציב לשנת 2013 מאה מיליון שקלים, כך שהתקציב לא יהיה חד פעמי, על מנת שנצליח למגר את התופעה הקשה. כמו כן אאבק להגדלת הקצבאות לקשישים ולמקבלי הבטחת הכנסה כדי לתת מענה לפגיעה בביטחון התזונתי ולהפחתת העוני".
מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופ' שלמה מור-יוסף, אמר כי נתונים אלה מלמדים על חשיבות הגדלת הקצבאות שרמתן נמוכה, למשפחות הנזקקות בגיל העבודה. כמו כן, הדגיש כי בממצאים יש אינדיקציה לכך שהסיוע למשפחות מסייע להפחית את רמת אי-הביטחון התזונתי, אך בדרך כלל אינו ממגר את התופעה, שכן הנעזרים בארגונים ובעמותות לשם צריכת מזונותיהם, חשים עדיין אי-ביטחון תזונתי.