נוהל שכן: בין ההתנחלות עלי לכפר הפלסטיני לובן א-שרקיה

ההתנחלות עלי בשומרון, המונה כ-4,000 תושבים, נמצאת כשלושה קילומטרים ממזרח לכפר לובן א-שרקיה ובו כ-3,000 תושבים.

בעלי, בית בשטח 114 מ"ר עולה כ-650 אלף שקל.
בלובן א-שרקיה, דירה בשטח של כ-120 מ"ר עולה כ-150 אלף.

בעלי, רבים מהגברים משרתים כקצינים בצה"ל. אחרים הם אנשי היי-טק, הנעים בין ירושלים ואזור התעשייה הר החוצבים לראש העין ופתח תקווה. אחרים עובדים במגזר הציבורי, במסגרת תוכנית מיוחדת: לימודים בבית המדרש המקומי במקביל ללימודים אקדמיים, בתמורה להתחייבות לעבוד שלוש שנים במשרדי הממשלה. הנשים עובדות בעיקר בהוראה או כעובדות סוציאליות.

בלובן א-שרקיה, חלק מהתושבים עובדים בחקלאות (קמח, חומוס, זיתים, שקדים), חלק עובדים כפועלי בניין ברמאללה, בשכם ובישראל, ויש גם נהגי מוניות ומשאיות.

פחית ספרייט: עלי - 5 שקלים. לובן א-שרקיה – 2 שקלים.
עשר פיתות: עלי - 9 שקלים. לובן א-שרקיה – 3.5 שקלים.
קילו עגבניות: עלי - 3.2 שקלים. לובן א-שרקיה – 2.5 שקלים.
קפה טורקי עלית: עלי - 8.4 שקלים. לובן א-שרקיה – 9 שקלים.
חיתולים: עלי – 78 שקלים (האגיס). לובן א-שרקיה –53 שקלים (פמפרס).

בעלי, כל משפחה משלמת למזכירות היישוב מס בסך 240 שקל ו-175 שקל בעבור שמירה. זאת, בנוסף לארנונה למועצה המקומית. "מגורים כאן זה איכות, אבל זה המון", אומרת אורלי לוי, בת 37, ראש לשכה במועצה האזורית בנימין, המתגוררת ביישוב עם בעלה ושלוש בנותיה. תמר אסרף, דוברת המועצה, מספרת שהנהגת היישוב הקודמת נפלה בגלל התשלומים הגבוהים.

בלובן א-שרקיה שילמו עד כה 12 שקל בחודש בעבור מים ואיסוף אשפה, אך בקרוב יתווסף תשלום של 15 שקלים, מעין ארנונה. "התושבים לא מרוצים מזה. הרי מי רוצה לשלם עוד כסף לממשלה?", אומר רסאן דרארמה, בעל מכולת, בן 55, שעבד עד לפני שלוש שנים כרצף בישראל.

חינוך: בעלי שלושה מוסדות חינוך - "תלמוד תורה - הדר יוסף" המיועד לבנים עד לכיתה ח', בית הספר הממלכתי דתי לבנות, ו"שירת חנה" שמוגדר כבית ספר תורני לבנות. לאחר מכן מתפזרות הבנות לאולפנות בעפרה, ברבבה ובבית אל. הבנים לומדים בישיבות התיכוניות. אחת הפופולרית שבהן היא הישיבה הסביבתית במצפה רמון.

גם בלובן א-שרקיה שלושה בתי ספר: בית ספר יסודי לבנים ולבנות מכיתה א' עד ו', ושני בתי ספר נפרדים לבנים ובנות, מכיתה ז' עד י"ב. הבנים הגדולים לומדים בבית ספר משותף עם תלמידי כפר סאוויה הסמוך.

בריאות: בעלי פועלים סניפים של שתי קופות חולים - "כללית" ו-"מכבי" - שפתוחים בכל ימות השבוע, בעיקר אחר הצהריים. במקרים דחופים נוסעים להדסה הר הצופים או לבילינסון. בשביל רופא ילדים, נאלצים לנסוע לאריאל.

ללובן א-שרקיה מגיע רופא משכם שלוש פעמים בשבוע, בימים שני, רביעי ושבת. הוא עובד במשך 5-6 שעות. בנוסף, מגיע גם רופא שיניים. במקרים דחופים נוסעים לבתי החולים בסלפית, ברמאללה או בשכם.

דת: בעלי שמונה בתי כנסת. בית הכנסת המרכזי נמצא בלב היישוב, ומחולק בין מניין ספרדי למניין אשכנזי.

בלובן א-שרקיה שני מסגדים: "מסגד אל-פארוק" ו-"המסגד הישן".

בעלי פועלת "חנות אקסקלוסיבית" לנשים ושמה "בגדים בחצר" ("בנות מרעננה מגיעות לקנות שם", מספרת אסרף), אך את עיקר הקניות עורכים מחוץ ליישוב, בעיקר בקניון שרונים או בפתח תקווה. אחת לכמה שבועות, אחד מבתי היישוב מוכר בגדים בסיטונאות עבור כל המשפחה, ופעמיים בשנה מתקיים יריד בגדים גדול. כמו כן ישנה פריחה של מעצבות המוכרות כיסויי ראש לנשים ("מפרסמות ליד גני הילדים").

בלובן א-שרקיה יש חנות בגדים קטנה, "אבל אנחנו לא קונים אצלו כי הסחורה שלו לא-משהו", אומר בחיוך נאיל עוואיסה, בן 44, בעל חברת פרסום גדולה ברמאללה ושמה "7brothers", שנכנסה באחרונה גם לעסקי השכרת רכב. "את רוב הבגדים שלנו אנחנו קונים בשוק בשכם. המחירים שם יותר נוחים מהמחירים ברמאללה וההתמקחויות רק עוזרות להוריד את המחירים עוד יותר". את עולם הפרסום הכיר כשעבד בחברת "עבודי", שעם ראשיה, כך הוא מספר, הוא נמצא בקשר עד היום ("כל משפחת עבודי הם אנשים טובים, לימדו אותי הכל").

רות ואיילה מעלי, תלמידות כיתה ז', למדו בשעה הראשונה הלכה ("הסבירו לנו על הברכות לפני שאוכלים"), לאחר מכן למדו חינוך לשוני, מדעים ("על מרכיבי התא"), היסטוריה ("ההונים בימי הביניים ברומא") וחשבון ("משוואה עם נעלם אחד"). הכי אוהבות ללמוד נביא ("לומדות את ספר מלכים א' על פילוג הממלכה של ישראל ויהודה, מאוד מעניין").

יחיא וחסן, בני 13 מלובן א-שרקיה, למדו בשעה הראשונה מתמטיקה ("היום למדנו הנדסה"), לאחר מכן ערבית ("למדנו על אהבת האדמה"), טכנולוגיה ("מחשבים"), אמנות ("עיטורים איסלאמיים"), דת ("הפסוק עיבאד אל-רחמן, שהוא חשוב מאד") ואנגלית. המקצועות האהובים עליהם הם ספורט וערבית.

בעלי יש פעולה של בני עקיבא פעמיים בשבוע, ולנוער החילוני (כ-20% מתושבי מהיישוב אינם דתיים) יש פעילות עם הרכז. כמו כן פועלים ביישוב כמה חוגים: החוג הפופולרי לבנות הוא חוג זומבה ("להיט") ולבנים - קפוארה. החוג הראשון לילד עולה כ-110 שקלים וכל חוג נוסף עולה 80 שקלים.

ילדי לובן א-שרקיה משחקים בכבישים, רוכבים על אופניים או משחקים כדורגל במגרש בית הספר. "האמת היא שרוב היום הילדים גולשים באינטרנט", אומר עוואיסה.

המבוגרים בעלי יוצאים ל"קפה-קפה" באריאל. "כשאני יוצאת לשם עם בעלי אני פוגשת חצי מעלי", אומרת לוי. לאסרף יש שם דייט קבוע עם בעלה, מג"ד בגולני - כל יום שישי בבוקר ("כשהוא יוצא לשבת, זה הזמן שלנו לדבר. רק אני והוא"). מקום בילוי אהוד נוסף הוא "הקפה של תמרי" ביישוב חוות יאיר, כמו כן נפתח מדי יום שישי "קפה בקרון". עם הילדים יוצאים לאכול בפיצריה המקומית. באחרונה התקיימה באולם המקומי הופעה של השחקן גולן אזולאי, ולפעמים יוצאים גם להצגות ולהופעות בהיכל התרבות באריאל ("הייתי בהופעה של קובי פרץ", מספרת לוי, "כרטיס עלה 30 שקל. היה נחמד").

רוב תושבי לובן א-שרקיה אינם יוצאים לבלות, ומי שכן, מעדיפים לבקר חברים בבתים. עוואיסה אוהב לקפוץ לרמאללה לאכול במסעדות: "אני אוהב ללכת ל'שקירה', זה בית קפה מצוין ויש שם קבב טעים. אני גם אוהב לאכול ב-KFC בקניון שפתחו שם לאחרונה והולך לו מעולה. תוך ארבעה חודשים הוא הרוויח כמו בעשר שנים". בשאר דרארמה, בן 29, מספר שמחירי התחבורה הציבורית לרמאללה זינקו פי שלושה בשנים האחרונות ומאז כמעט לא נוסעים. הוא מעדיף להישאר בבית ולצפות בנשיונל ג'אוגרפיק. "אל-ג'זירה לא מעניין אותי".

הגיבור של עלי הוא רב היישוב אברהם שילר ("דמות שאפשר לדבר ולהתייעץ איתה"). מציינים גם את משפחת ואך שכל בניה מתגוררים ביישוב ומוכרים כלהקה משפחתית שמבצעת שירים מהמקורות. ומה לגבי אלירז פרץ, רועי קליין ועמיחי מרחביה, לוחמי צה"ל שנהרגו? "עלי מזוהה עם מלחמת לבנון השנייה ואלה דמויות חשובות, אבל מי שבעיקר מחובר אליהם יותר הם אנשי המכינה הקדם-צבאית שפועלת ביישוב".

בלובן א-שרקיה אלה הם שייח' עזיז דרארמה ("יש לו חברת בגדים בירדן, בן אדם טוב. מצליח מאד. גר כיום ברמאללה") ונאדר ח'טיב ("יש לו מלונות יוקרתיים בירדן ובפורטו ריקו"). בשאר דרארמה מתעקש שגם נאיל עוואיסה הוא אחד מגיבורי היישוב. עוואיסה מחייך במבוכה.

בעלי תלויות מודעות של ההופעה של נדב אבוקסיס באריאל ושל אלבום הצ'ופים - "אלבום מדבקות חינוכי באישור הרב שלמה אבינר"; הזמנה ל'זאטוטיה' - משחקים לילדים ומתנפחים באולם 'משכן עלי' ("במקום תמחר ארוחת ערב בחמישה שקלים"); השבת אבידה - "נמצא פליז שחור".

בלובן א-שרקיה אפשר לראות תמונה של ערפאת, הודעה מטעם המועצה המקומית בעניין איסוף האשפה, דגל פלסטין, דגל פתח, גרפיטי עם הכיתוב "פלוגות אל-קודס" (הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלמי). למודעה מטעם השייח' של טול כרם והשייח' של שכם מצורפת רשימה של 55 ביטויים "שמוטב להימנע מהם בשיח היומיומי", בין היתר משום שהמילים 'אללה' או 'הנביא' משורבבת אליהם בצורה שלילית ובלתי-ראויה. לדוגמה: "רד מאללה שלי" (רד ממני) או "בחיאת הנביא" (בחיי).

בעלי הרוב לא מתעניינים. בעלה של לוי אוהד של מכבי ת"א.

בלובן א-שרקיה רבים אוהדים את ריאל מדריד, אך עוואיסה אוהב את ברצלונה היריבה. "לאח שלי יש כרטיס שעולה 100 דולר, שאותו הוא מכניס לממיר ואז צופה במשחקי כדורגל בתשלום", אומר עוואיסה. והוא מזמין חברים? "בטח, יושבים על פיסטוקים, צ'יפס וקולה. הוא אפילו לא גובה מהם שקל".

עלי "תהיה כבר מועצה מקומית", אומרת לוי. "העובדה שמדובר ביישוב מעורב שמקבל גם דתיים וגם חילוניים, הקרבה לאריאל ולמרכז הארץ ומחירי דירות לא גבוהים יביאו לכאן עוד משפחות". היא עצמה עזבה את עלי לאחר שבשנת 2000 נזרק עליה בקבוק תבערה, אך שבה עם משפחתה לאחר האינתיפאדה. "קיבלנו החלטה ואני מאושרת. קשה לגדל ילדים בעיר, בלי המרחבים". אסרף: "קשה לבנות כי התב"ע של היישוב טרם אושרה, אבל אחרי שתקבל תוקף היישוב יפרח. היישוב לא יתרחב אך קיים פוטנציאל בנייה בתוך השטח".

בלובן א-שרקיה "המצב לא יהיה שונה בהרבה מהיום", אומר דרארמה. "ישראל לא מאפשרת לנו לבנות בשטחי C שקרובים לכביש ולכן אם נבנה זה יהיה יותר לכיוון ההר. יש לי תשעה ילדים ואין לי מושג איפה הם יגורו. אולי הבתים יהפכו גבוהים יותר".

בעלי אומרים שאין כמעט יחסים. "זקני עלי מספרים על קניות בכפר ויש מי שמתדלק שם אבל לא יותר". אסרף מציעה להקים מחאה משותפת על כך שילדי הכפר לובן א-שרקיה נאלצים ללכת לבית הספר שבכפר הסמוך על כביש 60 מכיוון שאין במקום מדרכה. "זו סכנת נפשות גם לנו וגם להם. חבל שנתעורר אחרי תאונת דרכים". אחרים בכפר עומדים בקשר עם רכז הביטחון של עלי בעניין מסיק זיתים.

גם בלובן א-שרקיה מסכימים שאין יחסים. "אני מפחד מהם", מתוודה דרארמה. "אם הם באים לכאן לקנות דבר-מה במכולת, הם באים בלוויית ערבי. אני לא מבין למה הם מפחדים מערבים. כשאנחנו הולכים לתל אביב אנחנו לא מפחדים. חוץ מזה, הם לקחו את האדמה שלנו. איך אני יכול לנהל איתם סוג של יחסים? זה כל הזמן נמצא לי בראש".

עלי – לדברי לוי, 0 מתוך 10. "מי שרוצה פרנסה ושקט יעשה שלום ולא ידרוש אדמות וחלקות". אסרף אומרת 1 מתוך עשר. "אין בשלות בקרב שני העמים. אם אנשי השמאל לא יפריעו, המצב הנוכחי של שקט ופריחה יכול להחזיק מעמד הרבה שנים".

לובן א-שרקיה – דרארמה אומר 0 מתוך 10. "ישראל רוצה רק את האדמה, היא לא רוצה שלום. אולי עוד כמה שנים התקווה תשוב". עוואיסה אופטימי יותר: "ארבע וחצי מתוך 10. לפני שנתיים היה בלתי אפשרי להיכנס לישראל, עכשיו יש יותר אישורים. בנוסף, חמאס כיום הוא לא החמאס של לפני שלוש שנים. הם השתנו, התגמשו, ומוכנים לדבר עם ישראל. אין ברירה אלא שלום".

בין הכפר א-לובן להתנחלות בית אריה
בין ההתנחלות מודיעין עילית לכפר בילעין
בין הכפר נבי סלאח להתנחלות נווה צוף
בין ההתנחלות איתמר לכפר עוורתא

לפניות לכתבים:
nir_yah@walla.com
joshjosh@walla.com