נוהל שכן: בין הכפר א-לובן להתנחלות בית אריה

הכפר א-לובן, ובו כ-1,500 תושבים, ממוקם דרומית-מערבית להתנחלות בית אריה, בה מתוגררים כ-4,300 בני אדם.

בלובן דירה ששטחה 150 מ"ר עולה כ-400 אלף שקל.

בבית אריה, דירת ארבעה חדרים ששטחה כמאה מטר עולה כ-1.2 מיליון שקל. בית ששטחו כ-150 מ"ר, עולה בין מיליון וחצי לשני מיליון שקל. "המחירים עלו בשנים האחרונות ב-400%", אומר ראש המועצה המקומית אבי נעים.

חלק מתושבי לובן הם פקידים ברשות הפלסטינית, חלק חקלאים, וחלק עובדים כפועלים בבית אריה הסמוכה. "זו הפרנסה שלנו, זו זכותנו. אף אחד לא מסתכל בעין עקומה על מי שעובד שם", מבהיר אחמד סאלם, 34, רפד המשרת בין היתר גם את תושבי בית אריה. "בשנת 2002 בניתי את גדר ההפרדה באזור רנתיס כנהג טרקטור", הוא מחייך. "היה לי קשה מבחינה אידיאולוגית אבל צריך להתפרנס איכשהו, לא?".

מרבית תושבי בית אריה הם אקדמאים בעלי מקצועות חופשיים העובדים במרכז הארץ.

פחית קולה: לובן - 2 שקלים. בית אריה – 6 שקלים.
עשר פיתות: לובן - 3 שקלים. בית אריה – 14.40 שקלים.
קילו עגבניות: לובן - 2.5 שקלים. בית אריה – 4.99 שקלים.
קפה טורקי מאה גרם של עלית: לובן - 8 שקלים. בית אריה – 10 שקלים
סיגריות מרלבורו: לובן - 21 שקלים. בית אריה – 24 שקלים.
חיתולים: לובן - 54 שקלים (לחבילת "האגיס" עם 44 חיתולים)
בית אריה - חבילה דומה עולה 75 ש"ח

בלובן משלמים שני שקלים לחודש לתושב בעבור איסוף אשפה. הסכום עלה באחרונה - בעבר שילמו שקל וחצי. ברחבי היישוב תלויים שלטים מטעם ראש הכפר, שבהם הוא מודיע על השינוי.

בבית אריה משלמים כ-37 שקלים למטר לחודשיים ומוסיפים כמאה שקלים לשמירה בכל חודש. לבנה מאירי סבורה שהתשלומים החודשיים גבוהים מאוד. "תמיד אומרים שהמתנחלים חיים על חשבון אחרים ושנותנים להם, אבל אנחנו משלמים סכומים גבוהים, לא כולל הוצאות של שני כלי רכב לכל משפחה. אולי יש איכות חיים אבל יש לזה מחיר". נעים מסביר ש"המחיר הוא זול יחסית ליישובים מקבילים".

חינוך: בלובן שני בתי ספר – אחד לבנות, אחד לבנים. בית הספר לבנים נבנה באחרונה, במימון ארגון הסיוע האמריקאי הלא-ממשלתי ANERA.

בבית אריה שני מוסדות חינוך - בית ספר יסודי קהילתי לכיתות א' עד ו' על שם המזכיר הראשון של היישוב יהושע גן, וחטיבת ביניים "לבונה". הלימודים משותפים לבנים ולבנות. תלמידי תיכון נוסעים למקיף יהוד.

בריאות: המרפאה בלובן פועלת מ-8 בבוקר עד 1 בצהריים, פעמיים בשבוע. יש בה רופא ואחיות. מדי יום שלישי מגיעה גם רופאת נשים. ובמקרים דחופים? "יש בכפר רופא בשם ד"ר קאסם סלאמה, שאפשר לפנות אליו באופן פרטי בשעות הערב", אומר אחמד. כמה כסף עולה ביקור אצלו? "50 שקל, זה לא יקר כמו אצלכם". נשים עם צירים נוסעות לבית החולים ברמאללה.

בבית אריה סניף של קופת חולים לאומית שפתוח בכל ימות השבוע. לרופאים מומחים, צילומים או מוניטורים לנשים בהריון נוסעים לשוהם. במקרים דחופים נוסעים לתל השומר או לבילינסון.

דת: בלובן מסגד אחד, "מסגד לובן".

בבית אריה חמישה בתי כנסת, אולם בדרך כלל בימי החול אין מניין באף אחד מהם. "אנשים לא באים להתגורר כאן משיקולים דתיים, אין כאן אפילו 3% חובשי כיפות. בשבתות ובחגים וכשיש בר מצווה הולכים, אבל לא יותר מזה".

תושבי לובן קונים ברמאללה. "באזור כיכר מנארה יש כמה חנויות נחמדות מאד, כמו 'אל-בכרי' ו-'דראהמה'".

תושבי בית אריה קונים בגדים ב"קניון הגדול" בפתח תקווה או באזור התעשייה סגולה. אחרים נוסעים לשוהם או ליהוד. בקרוב, אומר ראש המועצה, יפתח ביישוב מרכז מסחרי ובו יהיו גם חנויות בגדים.

איברהים, תלמיד כיתה ח' מלובן, מתחיל את לימודיו ביום שלישי בשעה 8 בבוקר. הוא לומד מדעים, חשבון ("בשיעור האחרון למדנו על שורשים"), אנגלית, ערבית ולאומיות ("למדנו על החגים האיסלאמיים, עיד אל-אדחא ועיד אל-פיטר").

עדי, תלמידת כיתה ח' מבית אריה, לומדת ביום שני עברית ("למדנו איך מחפשים במילון"), היסטוריה ("למדנו משהו על המהגרים לאמריקה, לא זוכרת בדיוק באיזו שנה. אולי לפני הספירה?"), מדעים וגם שעת חינוך מיני במסגרת שבוע שהוקדש לנושא ("למדנו על אהבה, זוגיות, כבוד הדדי". מין? "כן, גם על זה", היא מסמיקה).

ילדי לובן משחקים על הכביש, רוכבים על אופניים ומשחקים כדורגל במגרש בית הספר החדש לבנים. "אין כאן חוגים, כל הילדים מחפשים מה לעשות עם עצמם אחרי הצהריים", אומר רסאן סאלם, 54, ראש הכפר. יש ילדים שלומדים לנגן? "אין אף אחד בכפר שלומד מוזיקה. אנחנו רואים את זה רק דרך הטלוויזיה", אומר אחמד סאלם.

בבית אריה פועלות שלוש תנועות נוער: הצופים, בני עקיבא ומד"צים (מדריכים צעירים). ביישוב ישנו מתנ"ס, ולצדו בריכה וחדר כושר למנויים, וכן מגרשי טניס בחינם. יש חוג ריקוד לבנות, שנחשב פופולרי מאוד, וגם בית ספר למוסיקה ואולפן הקלטות; "לילדים לא משעמם כאן". כמה תלמידות בכיתה ח' מספרות שהן "מבלות בפייסבוק מהרגע שמסתיים בית הספר ועד הערב".

בלובן "אין בתי קפה או משהו כזה, ולכן מעדיפים להישאר בבית, להיפגש עם חברים ולצפות בטלוויזיה או שלפעמים נוסעים לרמאללה", אומר אחמד. "התחנה האהובה על תושבי הכפר היא תחנת הלווין הלבנונית MBC. יש שם יופי של סרטים". ובמה צופה ראש הכפר, רסאן? "אין לי זמן לראות סרטים. אני מעדיף אל-ג'זירה".

מבית אריה נוסעים לבלות בעיקר בתל אביב ("הצגות בתיאטרון 'גשר'") או בפתח תקווה. "תוך חצי שעה אני באולם", אומר ג'קי זעפרני, בעל פיצריה. "רק בשבוע שעבר הלכתי עם חברים למופע סטנד-אפ ולמופע של התזמורת האנדלוסית בפתח תקווה".

בלובן מוקירים את ד"ר רפעת ט'אהר, רופא מרדים העובד בארה"ב, ואת פואז סלאמה, מנהל בכיר במשרד ראש הממשלה הפלסטיני. "ההשכלה חשובה לנו מאד", מדגיש רסאן. "60-70 אחוז מהתושבים הם אקדמאים. רובם למדו באוניברסיטאות ביר זית ואבו דיס".

בבית אריה זהו סמ"ר (מיל') אלון רוטמנש, שקיבל לאחר מלחמת לבנון השנייה את עיטור העוז על שחילץ את חבריו הפצועים תחת אש בקרב בכפר ענדוריה. "זה המודל שאנחנו רוצים שהנוער יסתכל עליו", מסביר נעים. "בחור שרץ אל תוך חיזבאללה בשביל לחלץ חבר זו גבורה. בכל יום העצמאות אנחנו מעלים אותו לבמה". כמו כן מציין את יעקב נורודצקי שעלה מברית המועצות והיה ממייסדי היישוב.

בלובן, מלבד שלטים מטעם המועצה המקומית, ניתן להבחין בכתובות גרפיטי המהללות את ארגון פתח "ומפקדו אבו עמאר (ערפאת)". אוהדי כדורגל ריססו "ברצלונה" על אחד הקירות ברחוב, ולא רחוק משם ריססו אוהדי הקבוצה היריבה את הכתובת "ריאל מדריד".

בבית אריה המודעות מפרסמות תינוקייה חדשה שנפתחה, יחידת דיור "מקסימה" ולמזון לכלבים.

בלובן "לא מתעניינים בכדורגל", מפתיעים אותנו ראסן ואחמד. איברהים בן ה-12 מאזין לשיחה ומציל את המצב: "רק ברצלונה. מסי הכי טוב, רונאלדו לא יודע לשחק וסתם שחצן".

התושבים בבית אריה אוהדים את מכבי תל אביב, בית"ר ירושלים, מכבי חיפה והפועל תל אביב.

לובן: "ממשלת ישראל נוגסת לנו אט-אט בשטח, ולכן יישארו לנו 5 אחוז מכל השטח כדי לגור. בטח נתחיל לבנות בקומות", אומר רסאן סאלם. אחמד טוען כי תושבים רבים "יעזבו וילכו לגור ברמאללה".

בית אריה: "יגיעו לכאן עוד זוגות צעירים ונהפוך ליישוב קהילתי עם אוכלוסיה צעירה ומבוססת", אומר נעים. "הכללת בית אריה בתוך הגדר והכביש העוקף שנבנה יביאו לכך שכדי להגיע לכאן כבר לא יצטרכו לעבור בשום מחסום והמקום יהפוך לאחד היישובים המבוקשים ביותר". כל אחד יכול להתקבל? "הדרישות שלנו הן שירות צבאי או לאומי והיעדר רישום פלילי, אבל גם זה לא ייהרג ובל יעבור. משתמטים אנחנו לא אוהבים ואני לא מתכוון דווקא למי שלא הלך לצבא אלא למי שחי בנישה שלו ולא תורם לקהילה שבה הוא חי".

"היחסים עם בית אריה טובים מאד", פוסק אחמד. "אף פעם לא היו לנו בעיות איתם, חשוב לנו לחיות איתם בהבנה ובשלום כי אין לנו ברירה אחרת. אנחנו גם מתפרנסים מהם, אז חשוב לשמור על יחסים טובים איתם. יש הרבה חנויות שנמצאות על הכביש שלנו שנפתחו בעצם בשביל תושבי בית אריה". רסאן מצנן את ההתלהבות: "מבחינת המועצה המקומית, אין שום יחסים אתם. אנו מקבלים הוראות מהרשות ולכן אסור לנו לנהל יחסים עמם".

חלק מתושבי לובן עובדים בבית אריה, בבנייה ובמועצה המקומית.

"בכל בעיה הכי קטנה הם פונים אלינו", אומר נעים, "כשהיה להם פיצוץ במים אנחנו טיפלנו בזה ואני בקשר טוב עם המוכתר ויש לנו גם פרויקטים משותפים. אנחנו מוזמנים לחתונות שלהם ואפילו ביום העצמאות הם באים אלינו לראות את הזיקוקים. פוליטיקה כבר לא מעניינת את הנוער של הכפר. אם תשאל אותם, הם ישמחו להיות חלק מאיתנו". בת שבע החרמוני, ציירת, מוסיפה: "לטקס העלייה לקרקע הגיעו גם מוכתרי הכפר. האינתיפאדה שיבשה קצת, אבל עדיין יש יחסים טובים ואני בעצמי קונה שם ירקות ופרחים במשתלה".

א-לובן: 0 מתוך 10. "ישראל לא רוצה שלום, היא רק אומרת שהיא רוצה שלום", נאנח רסאן. אחמד מסכים: "לא יהיה שלום. 20 שנה מדברים שלום ולא קורה כלום. מושגת התקדמות קלה, ואז הולכים שני צעדים אחורה".

בית אריה: אבי נעים אומר 1 מתוך 10. "שלום בפועל כבר קיים בין האזרחים אבל הסכם חתום לא יהיה כל עוד ההנהגה הפלסטינית לא תהיה מוכנה להתפשר".

נוהל שכן: בין הכפר עוורתא להתנחלות איתמר

לפניות לכתבים:
nir_yah@walla.com
joshjosh@walla.com