נוהל שכן: בין ההתנחלות איתמר לכפר עוורתא

ההתנחלות איתמר, ובה כ-700 תושבים, ממוקמת מצפון-מזרח לכפר עוורתא המונה כ-6,000 תושבים.

באיתמר דירה של ארבעה חדרים בשטח של כמאה מ"ר, על מגרש של חצי דונם, עולה כ-550 אלף שקל. "במושגים שלנו זה הרבה", אומר פנחס מיכאלי, בן 24, רכז הנוער של היישוב, שגר עם אשתו ושני ילדיו ב"אשקובית" שפונתה מחבל ימית.

בעוורתא דירת ארבעה חדרים בגודל דומה עולה כ-265 אלף שקלים.

מרבית תושבי איתמר עוסקים בחינוך ובחקלאות. ביישוב כמה משקים אורגניים - בעיקר למוצרי חלב ("בתל אביב קונים את מה שאנחנו מייצרים", מתגאה מיכאלי). לדברי אביגיל כהן, שעובדת כמורה ביישוב קדומים, המרחק מאזור המרכז ומירושלים מקשה על רבים למצוא פרנסה. "קשה לנסוע כל יום יותר משעה הלוך וחזור", היא אומרת.

בעוורתא חלק קטן מהתושבים עובדים כפקידים ברשות הפלסטינית והרוב המכריע עובדים כפועלי בניין, בעיקר באזור שכם אך גם בישראל. "אני עבדתי במשך 22 שנה בישראל אצל קבלן גדול מנתניה, את כל רמת אפעל בניתי", אומר סלימאן דראוושה, בן 55, מובטל. מאז 94' הוא מנוע מלעבוד בישראל מנימוקים ביטחוניים. מתגעגע לעבודה בישראל? "הפרנסה הרצינית היא בישראל. הלוואי שיכולתי לשוב לעבוד שם".

פחית קולה: איתמר - 6 שקלים. עוורתא - 2 שקלים
עשר פיתות: איתמר - 15 שקלים. עוורתא - 5 שקלים
קילו עגבניות: איתמר - 4.90 שקלים. עוורתא - 3.50 שקלים.
קפה טורקי מאה גרם של עלית: איתמר - 8.50 שקלים. עוורתא - 9 שקלים.
סיגריות: איתמר - הסיגריות היחידות שנמכרות הן נובלס ב-17 שקלים ו"טיים" ב-18 שקלים. "מעטים מעשנים כאן", אומרת המוכרת.
עוורתא - חפיסת LM עולה 17 שקלים.
חיתולים: איתמר - חבילה של 52 חיתולי האגיס עולה 64.90 שקלים.
עוורתא - חבילה של 40 חיתולים מסוג "לאקיס" ("זה ייצור מקומי, לא מתקרב לרמה של האגיס או פמפרס", צוחק המוכר במכולת) עולה 24 שקלים בלבד.

באיתמר, בנוסף לארנונה, כל משק בית משלם 350 שקל בחודש למזכירות היישוב. הסכום מיועד למימון השמירה, למסי "אמנה" (הזרוע המיישבת של מועצת יש"ע שבונה את בתי היישוב) וכולל הוראת קבע בעבור בניית בית כנסת על שם חמשת בני משפחת פוגל שנרצחו בפיגוע לפני כשנה.

בעוורתא כל משק בית משלם למועצה המקומית 12 שקלים לחודש, בעבור איסוף אשפה.

חינוך: באיתמר שני בתי ספר, מכיתה א' ועד לכיתה ח'. האחד, "תלמוד תורה", המיועד לבנים והשני, "באר מרים" - לבנות. כמו כן, ביישוב ישיבת תיכונית - "חיצים". ישנה גם ישיבת הסדר בראשות הרב אבי רונצקי, שתלמידיה לומדים ביחד עם שירות צבאי.

בעוורתא ארבעה מוסדות חינוך: שני בתי ספר יסודיים לבנים ולבנות ושני תיכונים לבנים ולבנות.

דת: באיתמר בית כנסת אחד, שבו מתפללים גם הספרדים וגם האשכנזים. לתושבי הגבעות הסמוכות מניינים משלהם.

בעוורתא שלושה מסגדים: המסגד הישן, מסגד אבו בכר א-סדיק (על שם יועצו הקרוב של הנביא מוחמד והח'ליפה הראשון באיסלם) ומסגד עיבאד א-רחמן.

בריאות: באיתמר פועל סניף של קופת חולים "לאומית", שפתוח ארבע פעמים בשבוע, למשך שעה וחצי. "יש רופא ביישוב הסמוך, הר ברכה, ואם יש מקרה חירום מתקשרים אליו", אומר מיכאלי. לרופאים מומחים נוסעים לאריאל. לידות מתבצעות לרוב בבית החולים "לניאדו" בנתניה או ב"מענייני הישועה" בבני ברק.

בעוורתא פועלת מרפאה שש פעמים בשבוע, משמונה בבוקר עד שתיים בצהריים. במרפאה רופא משפחה משכם ואחות ("הרופא משמש גם רופא נשים ורופא ילדים"). למקרים דחופים נוסעים לרופאים בשכם או לבית החולים "רפידיא" שם.

תושבי איתמר קונים בגדים בפתח תקווה או ברחוב יפו בירושלים. לדברי כהן, ביישוב פועלת חנות לבגדי יד שנייה שמיובאים מארה"ב על ידי אחת התושבות ("איכות גבוהה בחמישה שקלים לפריט"). כמו כן מדי פעם מגיעים ליישוב בגדי נשים מהחנות "בת עין" באלון מורה.

תושבי עוורתא נוסעים לשוק בשכם ("אנחנו קונים שם הכול, המחירים זולים").

תלמידה בכיתה ח' באיתמר לומדת בשעה הראשונה תורה, לאחר מכן נביא, גיאוגרפיה, גדולי ישראל ("החל מאהרון הכהן, דרך הרמב"ם ועד לרועי קליין"), שעת בת מצווה ("על המצוות המיוחדות לאישה"), אנגלית ומתמטיקה.

בהאא', תלמיד כיתה ח' בעוורתא, לומד ביום שני ערבית, אנגלית, דת ("למדנו את הפסוק 'איאת אל-כורסי', שנחשב לחשוב בקוראן"), מדעים, טכנולוגיה ("למדנו על מבנה המחשב") וגם לאומיות ("אנחנו לומדים שעתיים בשבוע לאומיות. בשיעור האחרון למדנו על הנכבה. לא זוכר בדיוק מה למדנו, משהו עם פליטים נראה לי").

בני הנוער באיתמר משתתפים בפעילויות "בני עקיבא" פעמיים בשבוע. מעבר לכך נערכים ביישוב כמה חוגים, ובהם חוג קרמיקה (פעמיים בשבוע), חוג לפיתוח המחשבה, פילאטיס לנשים בימי ראשון וכן נינג'יטסו (חוג הגנה עצמית שמועבר על ידי תושב היישוב, בוגר המארינס האמריקאי).

בעוורתא משחקים מחבואים וכדורגל בסמטאות הכפר, רוכבים על אופניים או גולשים באינטרנט. וג'יה עוואד, בנו בן ה-14 של מוכר מכולת מקומי, סיפר כי הוא גולש בממוצע שלוש שעות ביום בפייסבוק ("ויש לי 150 חברים", אמר בגאווה). כמה ילדים נוסעים לשכם כדי ללמוד מוזיקה ("בקושי אפשר למנות אותם על יד אחת", מדגיש דראוושה).

תושבי איתמר "יוצאים ל-'קפה קפה' באריאל", אומר מיכאלי. לפעמים נוסעים לבלות בפתח תקווה. כהן מספרת כי לעתים היא יוצאת לאכול עם בעלה בבני ברק, בדרך להורים. "יש לנו בית קפה בבית", היא אומרת. מזון מהיר קונים בקיוסק "אח שלי גיבור" שבצומת חטיבת שומרון הסמוכה. מדי שבוע מתקיימים ערבים לנשים בלבד - הצגה או סרט. לגברים יש שיעורי תורה במהלך השבוע ואחת לכמה שבתות הם נפגשים בבית של אחד התושבים החדשים לדבר על הכול ("לאו דווקא על תורה, אלא בעיקר אקטואליה", מספר מיכאלי).

בעוורתא אין מסעדות ("רק שווארמה או פלאפל"). מדי פעם הולכים עם המשפחה לבריכות הטבעיות באזור או שיוצאים כמה חברים לבתי קפה בשכם. "יש הרבה מקומות אבל אנחנו אוהבים את 'סמאא נאבלס' שנמצא במקום הכי גבוה בשכם", אומר אחמד קואריק, עורך דין בן 34. "הנוף נהדר, צופים שם בטלוויזיה, משוחחים עם חברים, מעשנים נרגילה. גם המחירים הוגנים".

באיתמר מעריכים את הרב אבי רונצקי, הרב הצבאי הראשי לשעבר וראש הישיבה הגבוהה, "לא רק בגלל עברו הצבאי אלא בגלל אישיותו הרוחנית". בימים אלה נבנית בישיבה בית המדרש על שם אודי פוגל, שנרצח עם משפחתו בפיגוע. הבנייה שם נעשית על ידי פועלים יהודים בלבד, מה שנקרא "עבודה עברית". עוד מציינים את אברי רן. "הוא גרם ליישוב להתפתח ובמקום שבו הקים לול יש היום בתים". לדברי כהן, הגיבורים הם אלה שקרוביהם נהרגו בפיגועים והמשיכו להתגורר באיתמר. "כשיקיריהם מתו על קידוש ה', הם החליטו לחיות על קידושו".

בעוורתא מזכירים את ראש הכפר הראשון, ד"ר מחמוד עוואד, רופא ושמו ד"ר בסים קואריק העובד בשכם ואת מהנדס הבניין המפורסם ראא'ד קאדי ("אם אני לא טועה, הוא בנה את 'ארמון הוועידות' בבית לחם", מציין קואריק). ומה לגבי אמג'ד וחכים עוואד, רוצחי משפחת פוגל? "ידענו שתשאלו את זה, חיכינו לזה", אומרים בכעס דראוושה וקואריק. "באתם לכתובת הלא-נכונה. אנחנו לא מתעסקים בפוליטיקה ולכן לא נתייחס לשאלה הזו". אמג'ד עוואד ("יש עשרות אנשים בכפר עם שם דומה") שמוכר במכולת, אומר כי אמג'ד וחכים עוואד הם "שני ילדים קטנים חסרי שכל שאין להם מושג בכלל מה הם עשו. חבל על הילדים ועל התינוקת". מחוץ למכולת, אגב, תלויות תמונותיהם של אמג'ד וחכים על רקע תמונת צ'ה גווארה ומעל לקופה כרזה של סדאם חוסיין. "איש גדול", אומר המוכר.

באיתמר תלו הזמנה למסיבת ראש חודש שבט לנשים - "קפה, מאפה ומרק חם, הקרנת הסרט "סיפור הסידור" ושיחה עם דניאלה וייס". לצדה הודעה על אירוע האזכרה השנתי לבני משפחת פוגל עם תמונות הנרצחים, כולל זו של רותי פוגל, ללא טשטוש.

על קירות הבתים בעוורתא מתנוססות כתובת גרפיטי רבות, בעיקר כאלה המהללות את החזית העממית, את מייסדה ג'ורג' חבש ואת המנהיג אבו עלי מוסטפא שחוסל בתחילת האינתיפאדה. בנוסף ניתן לראות דגלי פלסטין, דגלי פתח, דגלי החזית העממית, גרפיטי המהלל את ריאל מדריד ואפילו כמה כרזות המפארות את רוצחי משפחת פוגל.

באיתמר הנוער מתחלק בין בית"ר ירושלים למכבי חיפה. המבוגרים יותר לא מתעניינים.

בעוורתא "אנחנו לא חובבי כדורגל", מסביר דראוושה. "אבל הצעירים חלוקים בין ברצלונה וריאל מדריד".

באיתמר חוזים כי "כל יישוב באזור יישאר בפני עצמו, אבל תראו כאן בעיקר בנייה לגובה כי כבר אין ברירה, אדמות המדינה שניתן לבנות עליהם נגמרות. היישוב יהיה יותר מבוסס עם צעירים שיעבדו במקצועות חופשיים".

בעוורתא "לא ישתנה הרבה", פוסק דראוושה. "התנחלות איתמר תמשיך להיות כאן והיא תתרחב עד לבקעת הירדן. אנחנו בעוורתא נתחיל לבנות למעלה".

"אי אפשר לשמור על יחסים תקינים עם מי שלא רוצה שנהיה כאן ורוצח בנו", אומר פנחס מיכאלי מאיתמר. "בעבר הרחוק אנשים למדו נהיגה בשכם, אבל גם לפני רצח בני משפחת פוגל לא היה עם מי לדבר. הם סדין אדום עבורנו".

"רעים מאד", מדגיש סלימאן דראוושה מעוורתא. "אנחנו לא שונאים אותם, הם שונאים אותנו. הם תוקפים את אדמותינו ומשתלטים עליהן".

איתמר: 0 מתוך 10. "הערבים לא רוצים שלום", אומר מיכאלי, "יהיה שינוי רק כאשר ייקבע שכל הארץ שלנו ושהתושבים הלא יהודים שיחיו כאן יקבלו את מרותנו ויחיו תחת שלטון יהודי".

עוורתא: 0 מתוך 10. "למרות שאירופה וארה"ב דורשות מנתניהו להפסיק את הכיבוש, הוא ממשיך", אומר קואריק. "הוא מתעלם מאלו שרוצים שלום, אפילו בצד הישראלי". דראוושה: "המשא ומתן תמיד חוזר לנקודת האפס. למרות זאת, רק הימין בישראל יכול לעשות שלום".

לפניות לכתבים:
joshjosh@walla.com
nir_yah@walla.com