פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "תקיפה באירן - מעבר ליכולת חיל האוויר הישראלי"

      מרחק עצום, ריבוי יעדים, קשיי תדלוק, בליץ של טילי קרקע-אוויר, קושי לחדור ביצורים, חשש מהתלקחות אזורית - תחקיר "ניו יורק טיימס" בוחן את הקשיים שבפני המבצע המורכב

      רבות דנו בתקופה האחרונה בשאלות האם ישראל החליטה לתקוף את מתקני הגרעין באירן, ומה תהיה מידת האפקטיביות של תקיפה כזו. אך שאלה אחת טופלה עד כה הרבה פחות - בתנאים הקיימים, האם תקיפה כזו בכלל אפשרית? העיתון "ניו יורק טיימס" פירסם היום (שני) כתבת תחקיר המעלה ספקות אמיתיים באשר ליכולת חיל האוויר להוציא לפועל את התקיפה - המצריכה בין היתר טיסה לטווח של 1,000 מיילים דרך מרחבי אוויר של מדינות לא ידידותיות, תדלוק בדרך באזורי סכנה, התמודדות עם מערכות הגנה אוויריות של הצבא האירני ותקיפת שורת אתרים הפזורים על פני שטח נרחב, בהם אתרים תת-קרקעיים. תקיפה כזו, על פי התחקיר, תצריך לפחות 100 מטוסי קרב, כדי שניתן יהיה להנחית מהלומה ראויה בו בזמן על כל המתקנים.

      מומחי ביטחון אמריקניים שהתראיינו לכתבה הגדירו את תוכנית התקיפה "מורכבת וגדולה מאוד", הרבה יותר מתקיפת הכור באוסיראק שבעירק בשנת 1981, או כור הגרעיני בדיר א-זור שבסוריה בשנת 2007 (על פי מקורות זרים), שם היעדים היו ממוקדים ופשוטים, ורמת המוכנות ההגנתית של הצבא המקומי הייתה נמוכה ביחס למוכנות הגבוהה של הצבא האירני. "לא תמצאו אף גורם שיאמר כי מבצע מסוג זה יכול להסתיים במתקפה של לילה אחד", מבהיר בכתבה מומחה שסיים באחרונה תפקיד בכיר בפנטגון.

      תקיפה באירן בדרך? כותרות אחרונות בוואלה!:
      ארה"ב: לא הצלחנו לשכנע ישראל לא לתקוף באירן
      נתניהו בקפריסין: "הסנקציות על אירן לא עובדות"
      שר ההגנה פנטה: "תקיפה באירן תפגע בכלכלה העולמית"
      אירן מתריסה: מפסיקה למכור נפט לבריטניה וצרפת
      על הכוונת: דריכות בישראל בשל המשט האירני לסוריה
      החשש מאירן: זינוק של פי חמישה בהזמנת ערכות מגן

      כור גרעיני בליד העיר דיר א-זור בסוריה שנבנה בסיוע צפון קוריאה והופצץ לפי מקורות זרים ב-2007 על ידי ישראל (AP , DigitalGlobe)
      "אין מה להשוות". הכור ליד דיר א-זור בסוריה, שהופצץ על ידי ישראל, על פי מקורות זרים, ב-2007 (צילום: AP)

      יש מי שאף קובע בפסקנות כי תקיפה כזו היא פשוט בלתי אפשרית: מייקל היידן, שהיה מנהל סוכנות הביון המרכזית (CIA) בשנים 2006-2009, סבור כי תקיפה מהסוג הזה היא "מעבר ליכולות" של חיל האוויר הישראלי, לנוכח המרחק הרב והיקף הפעילות. מנגד, אמרו כמה מומחים כי לא כל הנתונים על הארסנל הצבאי של ישראל ידועים, וייתכן שבידיה אמצעים לא מוכרים המשנים את תמונת המצב.

      ארה"ב עזבה את עירק - ופינתה את המרחב האווירי שלה

      במסגרת הניתוח, העריכו המומחים האמריקנים כי במסגרת תוכנית תקיפה אפשרית, תצטרך ישראל "לטפל" בלפחות ארבעה אתרים גדולים שונים: המתקן להעשרת אורניום ליד נתנז; המתקן החדש והתת-קרקעי להעשרת אורניום "פורדו" הסמוך לעיר קום; המתקן להמרת אורניום ליד איספהן; והכור ל"מים כבדים" שליד אראק.

      כדי להגיע לכל האזורים הללו, הנמצאים במרחק רב זה מזה, יידרשו כלי הטיס להגיע מטורקיה כדי לתקוף בצפון אירן או מערב הסעודית כדי לתקוף בדרום, או לחלופין להגיע מהמרכז, באמצעות טיסה מעל ירדן ועירק. נתיב הטיסה דרך עירק הוא הישיר ביותר, מה עוד שלצבא העירקי, הנמצא בחיתוליו, אין מטוסי קרב להגן על המרחב האווירי, ומתחילת השנה אין לצבא ארה"ב עוד אחריות צבאית על המרחב האווירי העירקי. לדברי מקור שעסק בתחום המודיעין בארה"ב, סוגייה זו אף עלתה בשיחות בין גורמי ביטחון בישראל ובארה"ב, שהביעו חשש כי כלי טיס עלולים להפריע להם בנתיב הטיסה. להערכת המומחים, גם בהנחה שירדן תאפשר טיסה מעל המרחב האווירי שלה, עדיין יהווה המרחק הרב בעיה קשה עבור 125 מטוסי האף-15 ומטוסי האף-16 שיידרשו לסדרת תדלוקים.

      מתקן המים הכבדים באראק (רויטרס)
      גם אותו יצטרכו לתקוף. מתקן ה"מים הכבדים", ליד אראק (צילום: רויטרס)

      אולם הבעיה העיקרית עלולה להתעורר לאו דווקא בגלל הטווח, אלא בשל הצורך לשהות מעל אירן בזמן אמת כדי לאתר את המטרות, לחמוק מהמטוסים האירניים ומהבקרה האווירית ואף לנהל קרבות. לדברי המומחים, לישראל יש שמונה מטוסי תדלוק - אך לא כולם מבצעיים. בנושא זה התעוררה בשנים האחרונות מחלוקת בין ארה"ב לישראל, שביקשה לרכוש מתדלקים מצבא ארה"ב - אך הממשל ערם קשיים על כך, כחלק מניסיונותיו לשלוט ביכולות ישראל לתקוף יעדים רחוקים. עוד הזכירו המומחים כי מספר רב של מטוסי תדלוק ידרוש גם תגבור נוסף של מספר מטוסי הקרב שישתתפו במבצע כדי להגן על המטוסים.

      טיסה בגובה של 50,000 רגל כדי לחמוק ממערכות הגנה אוויריות תהיה משימה מורכבת בפני עצמה עבור מטוסי התדלוק. נוסף על כך, טוענים המומחים כי ישראל תידרש לפתוח "פרוזדור אווירי" בשמי אירן באמצעות לוחמה אלקטרונית. על משימה זו יפוקדו שני מטוסים מסוג "גולפסטרים" של חיל האוויר, שעל אחד מהם מותקנות מערכות לוחמה אלקטרונית ואיסוף מודיעין מהמתקדמות בעולם, ועל השני הותקנו מערכות שהופכות אותו ליחידת בקרה אווירית שיודע לסנכרן בזמן אמת את תעבורת כלי הטיס באוויר, כפי שמנהל מגדל פיקוח את התעבורה האווירית הצפופה בשדה תעופה.

      כמה "חודרות בונקרים" נקבל מארה"ב?

      הכתבה בוחנת לעומק גם את יכולת ההתנגדות של צבא אירן לתקיפה. הניתוח מעלה כי הצבא האירני יכול להקשות על חיל האוויר, בין היתר באמצעות ירי טילי קרקע-אוויר בהיקף נרחב (לאירנים יש רבים כאלו, גם ללא טילי ה-S-300 שרכישתם מרוסיה סוכלה בלחץ ישראלי ואמריקני), שיקשה על הטיסה בנתיבים שנקבעו מראש. המאמצים לחמוק מהטילים הללו אף עלולים לאלץ את הטייסים להטיל את הפצצות לפני ההגעה ליעד, כדי להפחית במשקל.

      נקודה נוספת בניתוח נוגעת ליכולתן של הפצצות שבידי ישראל לחדור את אתרי הגרעין התת-קרקעיים, בעיקר זה החצוב בהר ליד קום, שלפי אחד הדיווחים באירן, נמצא בעומק 160 מטרים מתחת לפני האדמה. במצב שכזה יידרשו מטוסי חיל האוויר להשתמש בחימוש חודר בונקרים בטקטיקה מיוחדת - אך תחת מגבלת כמות, שכן מספר הפצצות שארה"ב מוכרת לישראל נמצא תחת פיקוח קפדני של הממשל. בהנחה שישראל לא תשמש בפצצות גרעיניות כי לחדור את הבונקרים, תהיה זו כנראה פצצת ה-GBU-28 (פצצה מונחית לייזר שכושר החדירה שלה מגיע ל-30 מטרים או 6 מטרים של בטון מזוין) - וכלל לא בטוח שהיא תוכל לספק את התוצאות הדרושות.

      צילום לוויין של מתקן הגרעין התת-קרקעי "פרודו" שהתגלה ליד העיר קום באירן (רויטרס)
      160 מטרים בעומק האדמה? צילום לוויין של מתקן "פורדו" ליד קום (צילום: רויטרס)

      המומחים הדגישו כי לצבא ארה"ב, בניגוד לצבא הישראלי, יש יכולות משופרות - לא רק במספר כלי הטיס שמסוגלים לתקוף אלא במספר כלי הטיס החמקניים, כלי הטיס הלא מאוישים שיסייעו בעת הצורך בבקרת הנזקים ובהעברת המודיעין אל מוקדי השליטה, ומספר רב של מתדלקים אוויריים, לא כולל בסיסי ארה"ב במזרח התיכון. "יש רק מעצמה אחת שמסוגלת לבצע את משימת התקיפה באירן - והיא ארה"ב", קבע אחד המרואיינים. "ישראל טובה רק לתקיפות ממוקדות, ולא לסוג התקיפות המורכבות והרחבות כמו באירן".

      בישראל "לוקחים בחשבון את האינטרסים של ארה"ב"

      אך בכך לא מסתיימות הבעיות. נושא נוסף שב"טיימס" עומדים עליו הוא החשש שתקיפה ישראלית באירן תגרור את צבא ארה"ב לתוך המערכה, כדי להביא לסיומה. למרות שלצבא ארה"ב יש מטוסים רבים במזרח התיכון, מערכה כזו עלולה, להערכת המומחים, לקחת שבועות. זאת ועוד, בפנטגון מוטרדים מכך שמתקפה ישראלית עלולה לגרום לצבא אירן להגיב ולתקוף מטרות אמריקאיות במזרח התיכון ובאירופה, ולהביא למלחמה עולמית. האירנים כבר איימו באחרונה כי תקיפה בשטחם תגרור פעולת תגמול לא רק נגד מטרות ישראליות.

      בחודשים האחרונים גבר המתח בין ישראל לממשל האמריקני בנושא זה, לאחר ביקור של מספר בכירים אמריקנים בישראל, בהם שר ההגנה ליאון פנטה ויו"ר המטות המשולבים מרטין דמפסי. שניהם ביקשו להזהיר את ישראל מפני תקיפה, שתערער את היציבות במזרח התיכון ותפגע במאמצים הדיפלומטיים של הממשל להגיע להישגים בהטלת חבילת סנקציות על אירן. מנגד, נזהרים מאוד בבית הלבן שלא לפגוע בהרתעה הישראלית, ומזהירים שוב ושוב כי "כל האופציות נותרו על השולחן".

      גורמים בכירים במערכת הביטחון בישראל אמרו היום בשיחה עם וואלה! חדשות בהקשר זה כי ישראל מחויבת לקשר האמיץ עם ארה"ב, וכי "האחריות כלפי האינטרסים של ארה"ב תמיד מובאות בחשבון בכל תהליך קבלת החלטות".

      הכתבה ב"ניו יורק טיימס" ממשיכה את הקו שהופיע בכתבה דומה שפורסמה לפני מספר ימים בעיתון האמריקני הנפוץ "יו-אס-איי טודיי", שגם בה התראיינו מומחים שניתחו את סיכוייה של תקיפה ישראלית באירן. אחד מהם, צ'ארלס וולד, גנרל בדימוס בחיל האוויר האמריקני, אמר כי התקיפה באירן תהיה "יותר מתוחכמת מכל מבצע אווירי שנעשה אי פעם", ומורכבת בהרבה מהתקיפות בעירק ובסוריה. מנגד, נשמעו בכתבה זו גם קולות שונים, בהם פרופ' קולין קאל, בכיר בפנטגון לשעבר וכיום מומחה למזרח התיכון באוניברסיטת ג'ורג'טאון, שאמר כי קשה יהיה לצפות כיצד בדיוק תיראה התקפה ישראלית באירן: "הישראלים יצירתיים בצורה יוצאת דופן. אף אחד לא יודע בדיוק איך הם יעשו את זה".

      לפניות לכתב:
      amirbohbot@walla.co.il