כשנבחר השבוע "המפגין" לאיש השנה של המגזין "טיים", יכלו מיליונים ברחבי העולם להתגאות בעצמם על חלקם בהישג - ובהם תושביהן של ארבע מדינות ערביות שהובילו הפיכה שלטונית (ובעוד לפחות מדינה אחת, סוריה, הם בדרך לשם); הצעירים הספרדים, הפורטוגלים והיוונים שהביאו להפלת ממשלות (רק כדי שבמקומן נבחרו ממשלות שמרניות יותר); אלפי הודים שהעלו את השחיתות השלטונית על סדר היום הציבורי; וגם צעירים בעוד עשרות מדינות, מצ'ילה ועד מלזיה, שתרמו את חלקם לשינוי סדר היום הלאומי ולהעלאת הצדק החברתי בסולם העדיפויות - ובהם גם אנשי "כיבוש וול סטריט", האמריקאים, המפגינים הרוסים בשבוע האחרון נגד הטיית הבחירות, וכמובן צעירי המחאה החברתית בישראל.
בתוך הרוח המהפכנית של 2011, נפקד, בדרך כלל, שמה של המדינה המאוכלסת בעולם, הידועה גם באחד המשטרים הדכאניים ביותר - סין. אין זה משום שהסינים אינם מתמרמרים על מעללי השלטון, אלא בעיקר משום שכל גילוי מחאה במדינת הענק, עד כה, נותר בגדר אירוע מקומי ונבלם במהרה ביד ברזל בידי השלטונות. ברבים מהמקרים, הדבר קורה עוד לפני שהדברים מגיעים לידיעת התקשורת העולמית.
כך היה בכל המקרים השנה בהם העזו מיעוטים אתניים בסין להרים את ראשם - האויגורים המוסלמים במערב המדינה, המונגולים בצפונה, או הטיבטים בדרום (שמחאתם התבטאה השנה, בין היתר, בלפחות 12 מקרים בהם נזירים בודהיסטים העלו עצמם באש). אך מחאת המיעוטים היא רק חלק קטן מהסיפור. למעשה, לפי ההערכות, כשני שלישים מאירועי המחאה במדינה הם מקומיים עוד יותר: מקרים רבים בהם יצאו תושבי עיירה או כפר להפגנות, המכוונות בדרך כלל נגד השלטון המקומי, במחאה על שחיתות, על גזל אדמות או על מפעלים מזהמים הפוגעים באיכות החיים. מומחים לסין מעריכים כי מדי שנה יש ברחבי המדינה אלפי מקרים של מחאה מקומית - אולם כמעט כל המקרים הללו מדוכאים עד מהרה ונשכחים.
ווקאן במצור: כתבת CNN
אך בשבוע האחרון הולך ומתבלט מקרה חריג אחד, בו מצליחים כמה אלפי תושבים בכפר קטן אחד בשם ווקאן, במחוז גואנגדונג הדרום-מזרחי, לעמוד איתן מול השלטונות המקומיים המושחתים ולהמשיך במחאתם הזועמת, לנוכח גזילת אדמותיהם והעברתן לידי יזמי פיתוח. מהדיווחים בכלי התקשורת העולמיים שהצליחו לאסוף פיסות מידע על הנעשה בכפר (ובכלל זה גם לא מעט תמונות וקטעי וידאו), עולה כי התושבים הצליחו במהלך השבוע לגרש את הרשויות החוצה מהכפר, ולמעשה להשתלט עליו. השלטונות הגיבו בהטלת מצור על התושבים, במטרה לנתקם מכל אספקה, להתישם ולהרעיבם. כל דרכי הגישה לכפר חסומות בידי שוטרים חמושים בכבדות, ונכון לעכשיו, נשמר במקום סטטוס-קוו שברירי, ונראה כי שני הצדדים ממתינים לראות "מי ימצמץ ראשון".
"התוצאות בנושא ווקאן אינן יכולות להיות מוצגות"
רוב האדמות הכפריות בסין נמצאות בבעלות קולקטיבים מקומיים, שריד לשיטה הקומוניסטית. בפועל, במסגרת תהליך הקפיטליזציה המואץ העובר על המדינה בשנים האחרונות, הרשויות מחרימות עוד ועוד אדמות מידי הקולקטיבים לצורכי פיתוח, תמורת פיצוי כספי שבמקרים רבים נטען כי אינו הולם את שווי האדמות האמיתי. תושביו של ווקאן, כפר דייגים שאוכלוסייתו אינה עולה על 20,000, טוענים כי במשך העשור האחרון גוזל השלטון המקומי בהדרגה את אדמותיהם, ומעניק אותן ליזמי פיתוח עשירים - ללא כל פיצוי לתושבים. גל המחאה הנוכחי ניצת לראשונה בחודש ספטמבר, בעקבות מכירתו של שטח נוסף, של כ-4,000 דונם, מבלי להעניק כל פיצוי לכפריים שהתפרנסו ממנו.
המחאה החריפה והגיעה לשיאה השבוע, בעקבות מותו בסוף השבוע האחרון של אחד ממובילי המחאה, בעודו במעצר. התושבים טוענים כי שו ז'ין-בו בן ה-42 הוכה למוות בחקירתו, אולם התקשורת הממלכתית ביטלה את הטענות ומסרה גרסה רשמית, לפיה הוא מת מהתקף לב בעודו במעצר. לטענת הרשויות בנפת שאנוואי, בה נמצא הכפר, התקיימה חקירה של נסיבות מותו, וממנה עלה כי לא התגלו על גופו כל סימני אלימות - ובכל זאת, מסיבה כלשהי, נמנעו עד כה הרשויות מהחזרת גופתו לידי משפחתו. תהלוכות האבל שהתקיימו השבוע בכפר על מותו הפכו שוב ושוב למפגני מחאה של אלפים - שפשוט גירשו מהכפר את השוטרים שניסו להשתלט עליהן.
השלטונות טענו לקראת סוף השבוע כי הצליחו ליישב את הסכסוך עם כמה מהתושבים, ואף פיטרו שני פקידים בממשל המקומי - אולם התושבים התייחסו לכך בביטול. במקביל, דאגו הרשויות, כמנהגן בקודש, למנוע בכל דרך אפשרית את תפוצת המידע על הנעשה בכפר, ואף צינזרו את כל החיפושים של המילה ווקאן בכל מנועי החיפוש, הרשתות החברתיות ושירותי המיקרו-בלוגינג בסינית. כל חיפוש שנעשה כעת על שם הכפר מעלה תוצאה אחת בלבד - עמוד אינטרנט שבו נכתב: "בהתאם לחוקים ולתקנות הרלוונטיים, התוצאות בנושא ווקן אינן יכולות להיות מוצגות".
זו לא שיטה חדשה. האינטרנט בסין מפוקח הדוקות על ידי השלטונות, שמנהלים קרב התגוששות מתמיד נגד גוגל על תוצאות החיפוש בסינית. קשה מאוד להשיג בימים אלו מידע על ווקאן, והשלטונות הסיניים עצמם מתעלמים בעקביות מכל פנייה של כלי תקשורת זרים בנושא.
עם מקלות ואבנים: "נגן על זכויותינו. אין מה להפסיד"
בכל זאת, הצליחו השבוע כמה כלי תקשורת בינלאומיים, בהם הטלוויזיה של הונג-קונג, ה"טלגרף" ורשת CNN, לתעד את מפגן המחאה ולהביא עדויות מהכפר הנצור - שתושביו חוששים כעת כי בכל רגע עלולים כוחות הביטחון המקיפים אותו להסתער פנימה ולהותיר אחריהם עיי חורבות.
"אנחנו מבועתים מהמחשבה שבכל רגע עלולים השוטרים להסתער פנימה, לעצור את כולנו ואפילו להרוג אותנו", סיפר אתמול (חמישי) ל-CNN תושב הכפר שהזדהה רק בשמו הפרטי, וואנג. "הם גם חסמו את ערוצי האספקה שלנו, והמזון בכפר הולך ואוזל". דרישותיהם של תושבי הכפר, לדבריו, עומדות בעינן: "אנחנו רוצים את אדמותינו חזרה כדי שנוכל לפרנס את משפחותינו".
"איש אינו מעז עוד לנסות לצאת מהכפר", סיפר השבוע לסוכנות AP קיו יאן-קון, בעל חנות לציוד חקלאי בכפר. "אם אתה רוצה לצאת, עלייך להירשם. אין לנו מושג מה המשמעות של זה. רובנו פשוט מפחדים לצאת". לדבריו, אפילו האוטובוסים המסיעים מדי יום את ילדי הכפר לבתי הספר בעיירה הסמוכה אינם מורשים לצאת עוד.
לדברי וואנג, תושבי הכפר חלו להתחמש באבנים, בסכינים ובמקלות עץ כדי לקדם את פני השוטרים. התושבים גם הקימו מתרסים מסלעים ועצים סביב הכפר. "אם המשטרה הייתה מספיק חסרת רחמים כדי להרוג את שו, אנחנו מבינים שזה יכול לקרות לכל אחד", אומר וואנג. "אנחנו חוששים, אך נכונים להגן על אדמותינו ועל זכויותינו. לא ברור מה הולך לקרות עכשיו, כך שאין לנו מה להפסיד".
מחאה וזכויות אדם בסין - עוד התפתחויות בשנה האחרונה:
פרס נובל לשלום: כיסא ריק ייצג את הזוכה הסיני
כך מתנכלת סין למתנגד משטר: האמן הבינלאומי איי וויי-וויי
מהפכת יסמין לא תגיע לסין. לפחות לא באינטרנט
ארה"ב: מצב זכויות האדם בסין פוגע ביחסינו עמה
אובמה אירח את הדלאי לאמה - והרתיח את סין
גוגל מאשימה: סין שוב ניסתה לפרוץ לחשבונות ג'ימייל
נמחקה מהמפה: עיר של 4 מיליון תושבים בסין בוטלה
סין מצנזרת את ליידי גאגא וקייטי פרי