שנתיים אחרי גל המהומות הגדול של האויגורים נגד השלטון המרכזי בסין, חוזר האי-שקט לחבל שינג'יאנג שבמערב המדינה. לדברי נציגים גולים של בני המיעוט המוסלמי הגדול, בעימות המוני אתמול (שני) בעיר הוטאן, הרגו כוחות הביטחון לפחות 20 מפגינים לא חמושים. שלטונות סין, מנגד, מסרו גרסה שונה לחלוטין, לפיה "טרוריסטים חמושים" לקחו בעיר בני ערובה והרגו ארבעה מהם. הם לא מסרו דבר על הרג מפגינים.
לפי הדיווח על האירוע בכלי התקשורת הממלכתיים בסין, לפחות ארבעה בני אדם נהרגו כשהמון אויגורי זועם וחמוש בנשק חם הסתער על תחנת משטרה בעיר, לקח בני ערובה והעלה את התחנה באש. לפי דיווח הטלוויזיה הסינית, בהתקפה נהרגו שני בני ערובה, שוטר ומאבטח. כמו כן, דווח, נהרגו "כמה מהתוקפים". עוד נמסר כי שישה בני ערובה שוחררו, וכוחות הביטחון הצליחו להשתלט על המצב. היום הוסיפה דוברת של השלטון המקומי במחוז כי התוקפים נשאו עמם דגל שעליו נכתב "מלחמת קודש" בערבית, וכי "מדובר בוודאות בהתקפת טרור".
ואולם, עד מהרה החלו להתפרסם גרסאות של ארגוני גולים אויגורים לאירוע, בהן נטען כי לדברי תושבים בעיר, האלימות פרצה רק לאחר שהמשטרה פתחה באש על הפגנה שקטה שנערכה בה. "הקונגרס האויגורי העולמי", ארגון גולים היושב בגרמניה, אף הוסיף הבוקר כי באירועים בעיר אתמול נהרגו בסך הכל 20 תושבים - שישה שנורו למוות על ידי כוחות הביטחון, ועוד 14 שהוכו למוות. עוד נטען, כי 70 מפגינים נעצרו. לפי שעה לא ניתן ליישב בין שתי הגרסאות השונות בתכלית.
"דיכוי תרבותי מתמשך"
בשינג'אנג חיים למעלה מ-20 מיליון בני אדם. כיום, רק כ-40% מהם הם ילידי החבל, המוסלמים האויגורים בעלי קרבה אתנית לטורקים. היתר הם סינים, רובם בני קבוצה אתנית של בני ההאן, שרבים מהם הועתקו למחוז על ידי השלטון. מדי זמן מה מתעוררת באזור מחאה של האויגורים, ובקיץ 2009 היא אף התפתחה למהומות ענק שבהן נהרגו עשרות, בעיקר בבירת החבל אורומצ'י ובסביבותיה. גם בקיץ אשתקד התפתחו מהומות במחוז, בהיקף קטן יותר.
השלטונות הסיניים נוהגים להאשים בכל גילוי אלימות במחוז קבוצות בדלניות מולסמיות, שלטענתם משתפות פעולה עם אל-קאעדה וארגני טרור מהקווקז, בשאיפה להקים במחוז מדינה עצמאית בשם "טורקסטן". הארגונים המייצגים את האויגורים, מנגד, טוענים כי אינם שואפים לעצמאות, אלא רק לאוטונומיה תרבותית. מטרת ההפגנות שהם עורכים, לדבריהם, היא למחות על "הדיכוי השיטתי" הנמשך מצד השלטונות, שמונעים מהם לשמר את תרבותם ולדבר בשפתם.