פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      העיניים נשואות לגבון: מה תחליט מועצת הביטחון?

      אם הפלסטינים אכן יציגו את בקשתם להכרה כמדינה למועצה, הם יזדקקו לתמיכת 9 מ-15 החברות. מה הסיכוי לכך? מי כבר החליטה ומי מתנדנדת? ומיהי המדינה האפריקאית הקטנה שצריך לשכנע?

      יומיים לפני שגורל ההכרזה על מדינה פלסטינית מוכרע באו"ם, מתרכזים המאמצים הדיפלומטיים הישראליים במדינה אחת בת מיליון וחצי תושבים בלבד - גבון. המדינה המערב-אפריקאית הודיעה אתמול (שלישי) כי טרם החליטה כיצד תצביע במידה והבקשה הפלסטינית להתקבל כמדינה חברה באו"ם תוגש למועצת הביטחון, בה היא חברה - ובירושלים יודעים כי אם ישכנעו אותה להתנגד, או לכל היותר להימנע בהצבעה, יושג הגוש החוסם הדרוש, שימנע מההחלטה לעבור. כך תימנע ארצות הברית מהצורך להפעיל את זכות הווטו שלה - מצב בלתי רצוי ביותר, הן לישראל והן לארה"ב, שכן הוא מציב את ארה"ב בבידוד עולמי לצד ישראל, ועלול להעכיר מאוד גם את היחסים בינן.

      עצרת האו"ם - עוד כותרות:
      נאום אובמה באו"ם: "שלום לא יושג דרך החלטות באו"ם"
      מזכ"ל האו"ם בעצרת: "לפלסטינים מגיעה מדינה"
      נתניהו יאמר לאובמה: "הפלסטינים סרבני שלום"
      הדרמה המדינית באו"ם: לוח הזמנים המלא

      מזכ"ל האו"ם באן קי-מון משוחח עם נשיא גבון עלי בונגו בישיבה של מועצת הביטחון, יוני 2011 (AP , Bebeto Matthews)
      העיניים יהיו נשואות אליו. נשיא גבון, עלי בונגו, משוחח עם מזכ"ל האו"ם באן בישיבה קודמת של מועצת הביטחון (צילום: AP)

      איך נוצר המצב הזה? לשם כך נדרש הסבר קצר על מבנה מועצת הביטחון ועל אופן פעולתה. במועצה חברות 15 מדינות. חמש מהן הן חברות קבועות, הנחשבות למעצמות הצבאיות המובילות בעולם, והן מחזיקות בזכות וטו על כל החלטה: ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת. יתר עשר החברות נבחרות על ידי חברות העצרת הכללית, על פי מפתח יבשתי מורכב. הן נבחרות לכהונה של שנתיים, כשמדי שנה מתחלפות חמש מהן. כיום, עשר החברות הזמניות במועצה הן ברזיל, פורטוגל, בוסניה, דרום אפריקה, הודו, לבנון, גרמניה, קולומביה, ניגריה וגבון.

      יש לציין כי עדיין לא ברור אם הבקשה הפלסטינית בכלל תובא למועצת הביטחון. אבו מאזן אמנם הכריז על כך בשבוע שעבר, אך מדינות אירופה עדיין מנסות לשכנע את הפלסטינים לוותר על הצעד או לדחות אותו, ולהסתפק בינתיים בהצבעה בעצרת הכללית - שם מובטח להם רוב עצום. עם זאת, החלטה בעצרת הכללית תהיה סמלית מעיקרה, לא יהיה בכוחה לאשר את קבלת פלסטין כחברה מלאה באו"ם והיא לא תוכל לגרור צעדים מעשיים - שכן לעצרת אין את הסמכות המחייבת שיש למועצת הביטחון. החלטה כזו אמנם עדיין תספק לפלסטינים רוח גבית והישג הסברתי, אך אם ברצונם בהישג ממשי - הם יצטרכו לפנות למועצת הביטחון.

      ישיבת מועצת הביטחון של האו"ם בנושא לוב, מרץ 2011 (AP , Stephen Chernin)
      הפלסטינים זקוקים לתשע מתוך 15. מועצת הביטחון (צילום: AP)

      אם אכן יחליטו הפלסטינים לעשות את הצעד הזה, הם יזדקקו לרוב מיוחס של תשע מתוך 15 חברות המועצה - הרוב הנחוץ כדי לקבל חברה חדשה באו"ם. נכון לעכשיו, מובטח להם קולן של שש מהחברות: רוסיה, סין, לבנון, הודו, דרום אפריקה וברזיל. מנגד, ארה"ב צפויה להתנגד בוודאות, ולפי כל הסימנים, ינהגו כך גם קולומביה וגרמניה.

      שש החברות הנותרות עדיין לא הכריזו רשמית על עמדתן. מביניהן, ישראל זקוקה שלפחות ארבע יתנגדו או לכל הפחות יימנעו, כדי "להפיל" את הבקשה הפלסטינית. על פי הדיווחים האחרונים, בריטניה וצרפת ככל הנראה יימנעו בהצבעה. פורטוגל, לעומת זאת, תיתן ככל הנראה את קולה לצד התומך בפלסטינים, שיזדקקו לעוד שתי תומכות נוספות מבין שלוש המדינות שנותרו: בוסניה, ניגריה וגבון.

      אתמול טען שר הביטחון אהוד ברק כי הצליח לשכנע את נשיא ניגריה, גודלאק ג'ונתן, להימנע בהצבעה. אשר לבוסניה, רוב ההערכות הן כי היא תימנע גם כן, כמעין פשרה בין הצד הסרבי במדינה, התומך בישראל, לצד המוסלמי, התומך בפלסטינים. ובכל זאת, שתי המדינות הללו טרם הודיעו סופית מה הכיוון שלהן - ולכן, כדי לוודא שהפלסטינים לא ישיגו את תשעת הקולות הנחוצים להם, מתמקדים כעת כל המאמצים בגבון.

      עשירה, יחסית לאפריקה - בזכות הנפט

      אז מי היא גבון? "הרפובליקה הגבונית", בשמה המלא, שוכנת לחופי מפרץ גינאה שבמערב אפריקה, וגובלת בגינאה המשוונית ובקמרון בצפון, ובקונגו במזרח ובדרום. היא הייתה בעברה מושבה צרפתית, וזכתה בעצמאות ב-1960. נשיאה השני, עומאר בונגו, שלט במדינה מ-1967, ובמותו ב-2009 הוא היה השליט הוותיק בעולם.

      לאחר מותו של בונגו נערכו בחירות לנשיאות בהן נבחר לנשיא בנו, עלי בונגו. בתחילה התעוררה במדינה מחאה עממית בטענה לזיופים נרחבים, אך הן נרגעו, וכיום, המשטר במדינה יציב יחסית למדינות אפריקאיות אחרות, והוא אף כולל סממנים דמוקרטיים מסוימים.

      גם מבחינה כלכלית, אף שאינה מתקרבת למדינות המערב, גבון עדיין מצויה במצב טוב יחסית לרוב מדינות אפריקה. התוצר הלאומי הגולמי השנתי לנפש הוא 14,296 דולרים - פי ארבעה מהממוצע באפריקה, המציב אותה במקום ה-81 בעולם. המקור העיקרי לשגשוג היחסי הוא הנפט שהתגלה במים הטריטוריאליים של המדינה, המהווה 81% מהיצוא שלה. עם זאת, מהעושר נהנית בעיקר שכבה דקה של תעשיינים, בעוד רוב תושבי המדינה חיים בעוני. שיעור האבטלה גבוה ביותר, ועומד על 20%.

      אדם מחפש אוכל במזבלה של העיר ליברוויל, גבון, פברואר 2008 (AP , Rebecca Blackwell)
      העושר מתרכז בידיים מועטות, ורוב תושבי המדינה עניים. אדם מחפש מזון במזבלה בעיר ליברוויל שבגבון (צילום: AP)

      מבחינה דמוגרפית, תושבי המדינה מגוונים ביותר, ומשתייכים ליותר מ-40 קבוצות שבטיות שההבדלים בינן מטושטשים. כעשירית מהאוכלוסיה הם מהגרים ממוצא אירופי. שיעור יודעי הקרוא-וכתוב במדינה הוא 63.2%. מבחינת דת, נעים רוב תושבי המדינה על הציר שבין נצרות לעבודת אלילים, בשילובים שונים של השתיים. לפחות מדבר אחד יכולים בישראל להתעודד - רק כ-12% מהאוכלוסיה הם מוסלמים (ומתוכם 80-90% הם זרים).