פינוי מאבטחי השגרירות הישראלית בקהיר הלילה הוא אירוע נדיר באופן בו פועלות שגרירויות תחת מתקפה ברחבי העולם, כך הסביר היום (שבת) מוטי מיטל, ראש אגף האבטחה בשב"כ בין השנים 1998-2002. מיטל התייחס להחלטה הדרמטית לפנות את כל אנשי השגרירות כולל המאבטחים משגרירות ישראל במצרים הלילה, ואמר כי לא זכור לו אירוע דומה בשגרירויות ברחבי העולם.
הפריצה לשגרירות ישראל בקהיר - כותרות אחרונות:
אנשי השגרירות חולצו על ידי הקומנדו המצרי ושבו לארץ
תקיפת השגרירות בקהיר: שלב אחרי שלב
מפגינים פרצו לבניין השגרירות בקהיר: דגל ישראל הוסר
אובמה לנתניהו: "פועלים לסיוע ולפתרון המצב"
"פינוי מוקדם של השגרירות היה מעליב המצרים"
"בעבר פונו אנשי שגרירות ממצרים ומירדן, אבל לא כולל המאבטחים", סיפר. לדברי מיטל, אחד מהמקרים הקיצוניים הבולטים התרחש בבירת גרמניה, ברלין, כשמפגינים כורדים מארגון ה-PKK החליטו להסתער על השגרירות והמאבטחים פתחו באש חיה כי חשו בסכנת חיים. "האירוע הזה עבר באופן חלק לכאורה כי מדובר במדינה מערבית, לכן נכון עשו כשפינו את השגרירות לחלוטין", הסביר מיטל.
"קצין האבטחה של השגרירות לא מנותק, הוא בקשר ישיר עם השגריר ומשרד החוץ, ומקבל יחד החלטות למרות שבסופו של דבר יש למילה שלו משקל רב והוא מוגדר כפוסק האחרון. אני מאמין שההחלטה לפנות את השגרירות עם כל המשמעויות שלה התקבלו על ידי ראש הממשלה ושר החוץ", הסביר.
מיטל העריך כי אם המאבטחים בשגרירות בקהיר היו פותחים באש לעבר המפגינים, היה המצב מידרדר לאירוע קשה, לא רק במישור הביטחוני, אלא בעיקר במישור המדיני. "טוב שהמאבטחים לא הגיעו לשפיכות דמים בשגרירות. זה היה מסתיים אחרת ב-180 מעלות ממה שהתרחש בשגרירות בברלין. צריך להבין שישראל הפכה לגורם מאחד עבור גורמים קיצוניים במצרים ולא צריך לספק להם תירוצים נוספים לחמם את האזור".
ראש אגף האבטחה של השב"כ לשעבר טען עוד כי רצוי לא להנציח את המצב בשגרירות ולקדם את החזרה לשגרה בתנאי שהמצרים מגבים את ההחלטה, "ברגע שהקומנדו המצרי היה מעורב בפינוי המאבטחים זה מראה שהצבא עדיין שולט במצב. השאלה עכשיו היא מה יקרה מחר".