פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מועמר קדאפי: מקצין כריזמטי לרודן נמלט

      42 שנים שלט מועמר קדאפי בלוב ביד רמה. אך המנהיג שכינה עצמו "מלך מלכי אפריקה", נע כשהוא לבוש בשמלות ססגוניות ומוקף בשומרות ראש, הודח מהכס על ידי בני עמו בתוך שמונה חודשים

      מועמר מוחמד עבד א-סלאם אבו מניאר קדאפי, נהרג היום (חמישי), על פי הדיווחים, בידי כוחות המורדים, 42 שנה לאחר שהחל לשלוט בלוב. קדאפי נולד בשנת 1942 למשפחת נוודים בדואית משבט קדאפה שבאזור העיר סירת. בנערותו שלח אותו אביו ללמוד בבית הספר בעיר סירת, לאחר מכן עבר לעיר סבהא שבדרום לוב וחי שם עם אמו. מספר שנים לאחר מכן נישא לפתחיה חאלד, ממנה נולד בנו הבכור מוחמד קדאפי. כעבור זמן מה התגרש ממנה והתחתן בשנית עם ספייה, ממנה נולדו לו שבעה ילדים - שישה בנים ובת. כל ילדיו החזיקו בעמדות בכירות במשטר הלובי.

      נפילת קדאפי - כותרות אחרונות
      המורדים בלוב: "מועמר קדאפי נהרג בניסיון ללכידתו"
      לוב: עירו של קדאפי נופלת; קבר אחים בטריפולי
      המורדים משתלטים על מעוזי קדאפי, אחיינו נעצר
      דיקטטורה בתמונות: 42 שנות משטר קדאפי

      שליט לוב מועמר קדאפי (AP)
      המנהיג ששלט 42 שנים בלוב, הודח על ידי בני עמו וסיים את חייו במנוסה. מועמר קדאפי (צילום: AP)

      בשנת 1963 סיים קדאפי את לימודיו באוניברסיטת לוב בבירה טריפולי, ולאחר מכן התקבל לאקדמיה הצבאית בעיר בנגזי שבמזרח המדינה. ב-1965 נשלח לאימונים בבריטניה, שם הוסמך כקצין קשר ושב ללוב.

      בשנת 1969 עמד קדאפי בראש קבוצת קצינים שיזמו הפיכה צבאית והפילו את שלטונו של המלך אידריס הראשון (אידריס סנוסי). קדאפי תפס את השלטון, העלה את עצמו לדרגת קולונל והכריז על הקמת הרפובליקה הערבית של לוב. מאז ועד היום שלט במדינה, והוא נחשב כיום לאחד המנהיגים הוותיקים בעולם.

      "מלך מלכי אפריקה"

      קדאפי לא החזיק בתואר כלשהו כגון "נשיא" או "ראש ממשלה" (לראייתו, העם שולט במדינה), אלא הסתפק בתואר "המפקד" או "המנהיג". יחד עם זאת, שיגעון הגדלות הנודע שלו גרם לו לא פעם לכנות את עצמו בשלל כינויים, כגון "מפקד ההפיכה", "מנהיג ברית מדינות המדבר" והכינוי הנודע "מלך מלכי אפריקה". במרץ 2009 צעק קדאפי באמצע מושב הפתיחה של פסגת מדינות הליגה הערבית: "אני מלך מלכי אפריקה ומנהיג המוסלמים. מעמדי אינו מאפשר לי לרדת לרמה אחרת".

      בשנותיו הראשונות כשליט לוב ניסה קדאפי, כתומך נלהב של האידיאולוגיה הפאן-ערבית, להגיע לאיחוד לאומי עם מדינות אחרות. כמה שנים לאחר מכן פרס את משנתו הפוליטית בספר חוקים שכונה "הספר הירוק" על שום צבע כריכתו. בספר הסביר כי יש לכונן דמוקרטיה ישירה המבוססת על ועדת עממיות, וכן לאמץ רעיונות של סוציאליזם איסלמי.

      שליט לוב מועמר קדאפי (AP)
      יד אחת מבקרת את המערב, והשנייה מחבקת אותו. קדאפי ונשיא צרפת לשעבר ז'ורז' פומפידו (צילום: AP)

      שנות שלטונו של קדאפי התאפיינו בשילוב בין שמרנות דתית, שכללה בין השאר איסור על הימורים ועל שתיית אלכוהול, לבין מדינת רווחה שסבסדה דיור, חינוך, בריאות והלאימה את החברות הגדולות במשק.

      אף שלוב הרוויחה בתקופתו לא מעט בזכות תעשיית הנפט האדירה שלה (כמעט 50 מיליארד דולר בשנה), שיעור האבטלה עמד על 30%, המדינה סבלה מהיעדר תשתיות, רמת החינוך הייתה נמוכה ומערכת הבריאות קרסה כמעט לגמרי. למרות זאת, הצליח קדאפי בזכות תבונה פוליטית, כריזמה אדירה ויד ברזל, לסחוף אחריו את ההמונים ולהשתיק כל גילוי התנגדות לשלטונו. במשך שנים דיכא באכזריות את זכויות האדם בארצו ולא אפשר למתנגדיו להביע את עמדתם ללא חשש.

      חוזה מדינת "ישראטין"

      בשנים הראשונות לשלטונו סייעה לוב לכל ארגון טרור. בין היתר, הייתה לוב מעורבת בחטיפת ורצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן ב-1972, בפיצוץ טיסת חברת התעופה האמריקאית פאן-אם מעל לוקרבי שבסקוטלנד ב-88' וכן בפיגועים רבים של אש"ף וארגונים פלסטיניים נוספים. פיגועי 11 בספטמבר 2001 סימנו שינוי בעמדותיו: הוא גינה את הפיגוע, פרסם התנצלות על מעורבותו בפיצוץ המטוס מעל לוקרבי והבהיר כי הוא מפסיק לקדם את תכניתו לייצור נשק גרעיני. בעקבות זאת הידק את יחסיו עם מדינות המערב, ובראשן ארה"ב, והסנקציות שהיו מוטלות על לוב הוסרו לגמרי.

      קדאפי נחשב תמיד לאחד המנהיגים הצבעוניים, המוזרים, הבלתי-צפויים, הפרובוקטיביים, ההזויים והביזארים בעולם. רבים לאורך השנים ראו בו קוריוז, והיו אף שטענו כי הוא סובל מהפרעות אישיות קשות. בגדיו הצבעוניים העניקו לו לא-פעם "מחמאות" רבות שלא היו מביישות דוגמן-צמרת: בשנותיו הראשונות כשליט לוב נהג ללבוש מדים, אולם ככל שהשנים חלפו, שינה את טעמו והחל ללבוש גלימות צבעוניות, בגדים ססגוניים וכובעים משונים. בנוסף נהג לנוע כשהוא מוקף בשומרות ראש חמושות, ולקבל את אורחיו באוהל ענק, אותו נשא עמו בנסיעותיו ברחבי העולם.

      קדאפי תמיד אהב את אור הזרקורים, וידע לנצל אותו היטב. בכל נאום שנשא, שילב גם התקפות על המערב, על ישראל, על מועצת הביטחון של האו"ם, ומנגד – גם על אוסמה בן לאדן. בספטמבר 2009 חרג מ-15 הדקות שהוקצבו לו בנאום בעצרת הכללית של האו"ם ובמשך שעה וחצי אמר כי מועצת הביטחון סיפקה טרור וסנקציות, קרא לישראל ופלסטין להקים מדינה אחת בשם ישראטין (רעיון שהרבה לקדם אותו) ואף תקף את המנהיגים "העייפים מהג'ט-לג".

      שליט לוב מועמר קדאפי (AP)
      "לא אתפטר, אלחם עד שאהיה שהיד", הבטיח שוב ושוב (צילום: AP)

      הסוף המר

      ההפיכה שבסיומה הודח קדאפי יצאה לדרכה בפברואר 2011, בהשפעת ההתרחשויות אצל השכנים ממערב וממזרח: על רקע ההפיכה חודש לפני כן בטוניסיה, והמהפכה במצרים השכנה, פרצו ברחבי לוב הפגנות מחאה קשות נגד שלטונו של קדאפי. כוחות הביטחון הכפופים לקדאפי, בהם שכירי חרב שגייס באפריקה, נקטו ביד קשה נגד המפגינים, שאלפים מהם נהרגו, בין היתר בהפגזות אוויריות. בנאומים מבולבלים שנשא במהלך ההתקוממות הבהיר קדאפי כי המפגינים והמורדים נגדו הם "עכברושים מסוממים" והבטיח לנקוט ביד ברזל כלפיהם. "לא אתפטר, אלחם עד שאהיה שהיד", הבטיח שוב ושוב.

      עד מהרה הפכה ההתקוממות נגד קדאפי למרידה חמושה, כשהמורדים קובעים את בירתם בעיר בנגזי שבמזרח המדינה, שהייתה בין הראשונות שנכבשו. ההתקוממות נמשכה כשמונה חודשים, וידעה עליות ומורדות. בתחילה נראה היה כי המורדים מתקדמים במהירות, אך עד מהרה החלו לספוג אבדות קשות מצבאו העדיף בהרבה של קדאפי.

      עשן עולה מהמתחם המבוצר של מועמר קדאפי, באב אל-עזיזייה, בבירת לוב, טריפולי, 23 באוגוסט 2011 (AP , Sergey Ponomarev)
      הארמון של קדאפי לאחר השתלטות המורדים (צילום: AP)

      נקודת מפנה הגיעה בסוף מרץ, עם תחילתו של מבצע "שחר האודיסאה" של נאט"ו בחסות האו"ם, שבמסגרתו החלו כוחות המערב לאכוף אזור אסור לטיסה בלוב ולהפציץ את כוחותיו של קדאפי כדי "למנוע פגיעה באזרחים". עוד כחמישה חודשים נוספים נמשכו הקרבות, כשהמורדים מתקדמים ונסוגים לסירוגין, עד שלבסוף, במהלך חודש יולי, הצליחו לצבור רצף של ניצחונות במערב המדינה, שהגיעו לשיאם ב-21 באוגוסט, עם הגעתם לבירה טריפולי, שנכבשה למחרת, כשקדאפי מצליח להימלט בעוד ההמונים בוזזים את ארמונו הנטוש.

      קדאפי ירד למחתרת בעוד כוחות המורדים דולקים אחריו, ומנהלים קרבות קשים נגד כוחותיו במעוזים האחרונים שעוד תמכו בו, הערים סבחה, באני וואליד וסירת, עיר הולדתו של השליט המודח, שנפלה סופית היום. עם לכידתו של קדאפי ומותו, הגיעה לקיצה באופן סופי תקופת שליטתו והשפעתו של המנהיג הססגוני, אך בוודאי, זמן רב עוד יעבור עד שצילו יתפוגג ויעלם מעל המדינה המתחילה להשתקם.

      לפניות לכתב: nir_yah@walla.com