נתניהו סולו מול המחאה

1.
קרב פוליטי מרתק נפתח לפנינו, המסעיר והדרמטי בעשורים האחרונים, והחשוב מכולם. ראש המחאה נגד ראש הממשלה. ראש בראש, בלי מתווכים, בלי פילטרים מסננים למיניהם, ועם חוקי משחק שונים משידענו.

2.
ההתנהלות נוק-אאוט. נתניהו מינה צוות מומחים. המחאה הציגה את צוות המומחים שלה. צוות נתניהו מחזיק כ-30 איש, כולם אנשי מקצוע ובעלי שם. המחאה הציגה צוות מקביל, כ-60 איש, שמות ונשמות אחד אחד. הצוות המקצועי של המחאה לא מונה רשמית, הוא פועל על דעת עצמו, בברכתה המלאה של המחאה. מול פרופ' טרכטנברג וד"ר שטייניץ בראשות צוות נתניהו, הפרופסורים ספיבק ויונה בראשות צוות המחאה. ספיבק היה משנה לנגיד בנק ישראל. יונה מלמד באוניברסיטת בן גוריון פילוסופיה של החינוך והוא ממייסדי הקשת המזרחית. צוות נתניהו יסביר וימליץ מה ניתן לעשות לשיפור ולהוזלת יוקר המחיה. צוות המחאה יראה לצוות נתניהו מאיפה משתין הדג, קודם כל, וספיבק כבר עשה זאת במסיבת העיתונאים כשהודיע וגם הסביר כיצד "הממשלה משקרת לציבור". אחר כך יציגו גם מולם "אידיאל מעשי". אידיאל מעשי זו הגדרתו של יונה, ופירושה מימוש רצונו של הציבור והמחאה בתנאים כלכליים מעשיים. זו מטרת הצוות והם כבר נכנסו לביצוע "תכל'ס". מעשיות זה שם הסיפור של המחאה הזו. צוות נתניהו יענה לשולחיו ולשוק ההון. צוות המחאה יענה לשולחיו ולציבור הרחב. הדיון עשוי להיות מרתק, ראש בראש, הצוותים אמורים לנסח את אופציות החיים שלנו כאן לעשרים השנים הקרובות, אבל בפועל, נכון לעכשיו, כל עשרות המומחים האלה ימשיכו לדבר במעגלים סגורים, בינם לבינם. צוות נתניהו בחשאיות. צוות המחאה לעיני כל מצלמה. כך שהמחאה נמשכת. והחל מאמש, בשני ערוצים. מצד אחד צוות נגד צוות, מומחים מול מומחים. מצד שני, בנימין נתניהו סולו מול המחאה.

3.
הוא לבד כי הוא הראש, ההוגה, האיש שמוביל ומצדד בתפיסה הכלכלית שבה מתנגשת המחאה העממית. הוא לבד כי הוא האידאולוג. כי הוא נושא בתפקיד מיוחד, שנתפר על פי הגדרתו שלו, שר על כלכלי. זה דגלו, מבין עניין. הוא לבד כי מומחים מיומנים פרשו גם מן המטה שלו וגם מן המטה השותף, משרד האוצר. הוא לבד כי רבים מחברי ממשלתו חושבים בדומה למחאה. חלקם קרובים אליה ממש, ובני משפחתם פוקדים הפגנה כל מוצ"ש. הוא לבד בגלל שעקרונותיו שלו, ים של מיסים עקיפים, תקציב דו שנתי, ושחיקה של מיסי הון וחברות, הם שאמורים לשלם את המחיר, אם ישלם. וגם, ואולי בעיקר הוא לבד, בגלל שבימי שלטונו, כאשר הכלכלה צמחה לשמיים, ההמונים הציפו את הרחובות בצעקה לצדק חברתי. להקל מן הלחץ, מכובדו של המשקל היומי.

פוליטית, הלחץ החל. שתי אבני יסוד בממשלתו, אלי ישי (ש"ס) ואהוד ברק (עצמאות) כבר זזו בעצבנות והביעו אהדה פומבית למחאה. ישי קפץ ראשון והודיע, מסיבותיו, שהוא "בשל לזעזועי קואליציה". ברק אפילו נידב את כל "מתחם אקירוב" לתשלום מס נוסף.

4.
כאשר נתניהו לבד הוא בתזזית. ביום ראשון ב"שרינו" הוא נשמע חם ופתוח והולך עם המחאה, שעתיים אחר כך הביא לישיבת הממשלה את נגיד הבנק פישר כדי שיתריע ש"זה לא הזמן לחגיגות". חגיגות, כך הם כינו את דרישות המחאה. אתמול אמר נתניהו בכינוס מיוחד של ועדת הכספים ש"ששכבת הביניים נפגעה... ויש פערים גדולים...", אבל לא הסכים לאשר שיפעל במדויק על פי המלצות הצוות שלו. רק אחר הצהריים, ואחרי מהומה קטנה, הוציאה לשכתו הודעה מאשרת. נתניהו בתזזית. המחאה נופלת על ראשו - בניגוד לכוונתה המקורית. לפי שעה היא מתכנסת ומתרכזת מולו, בעוד שעה היא תגלוש גם אל הליכוד. הסנסורים המקצועיים כבר יודעים לדווח, נכון לעכשיו: הליכוד עושה קולות של התאבדות פוליטית. הפעילים חשים זאת היטב, השרים הבכירים כבר לוחשים זה לזה, איבדנו את השלטון.

5.
וזהו החשבון המידי של חכמי הליכוד. כמה הפגינו במוצ"ש בפריפריה? כ-70 אלף. וכמה הפגינו בכלל עד כה? כ-600 עד 700 אלף. כמה מתוכם ליכודניקים שיצאו להפגין ברחוב? לפחות עשרה אחוז? לפחות שלושה מנדטים? (כ-63 אלף איש). אם שלושה מנדטים יצאו לרחובות, עוד ארבעה מנדטים מאוכזבים רצח לא יצאו להפגין. החשבון פשוט. בפועל ירדנו ל-20 מנדטים. ועם 20 מנדטים בלבד מאבדים את השלטון. זו השפה הרווחת בימים אלה, והתחושות מקדימות את המספרים המוחלטים. איציק שמולי, סטודנטים, לוחץ יפה יפה על הנקודה הזו. במוצ"ש בעפולה, פנה ישירות לנתניהו, ולראשונה יצא מול הראש. "אדוני ראש הממשלה", אמר, "תסתכל על תושבי העיר עפולה. תסתכל להם בעיניים. תסתכל טוב. תסתכל טוב דווקא לאנשים האלה. כי תושבי עפולה העניקו לך בבחירות אמון הרבה מעבר לממוצע הארצי. אדוני ראש הממשלה, כאן בעפולה קיבלת בבחירות האחרונות קולות השווים ל-42 מנדטים. אתה אכזבת אותם, מר נתניהו, תסתכל לתושבי עפולה טוב טוב בעיניים, אתה נטשת אותם. הם קיוו לחיים יותר טובים. ומה ייצא להם? הם לא יכולים לגמור את החודש". אתמול, במסיבת העיתונאים, חזר והדגיש את קריאות הבוז בעפולה איך שהזכיר את השם "נתניהו".

6.
נתניהו לא היה חייב ליפול לבור שאיש לא כרה לו. אם היה מקשיב, ואולי אף מחבק, היה הופך מלך ישראל לשנים רבות, אבל הוא לא ידע לנהוג כך. הציבור דורש מנהיג, מנהיגות, שתסיר מעליו את הכבלים, ולא מנהל בכיר. למחאה אין מנהיג? היא מונהגת טוב מכל מערכת אחרת. בתחילת המחאה עמדו בפני נתניהו שתי אפשרויות: ועדת חמישה, לביצוע, או ועדת ה-20, לדיונים. "תכל'ס" או "מסמוס". ועדת החמישה כללה את השרים הנוגעים לדרישות המחאה: גדעון סער, שלום שמחון, משה כחלון, גלעד ארדן ואריאל אטיאס, והתכוונה לביצוע מלא, ישיבות עבודה מסביב לשעון בהשתתפות מנהיגות המחאה, תאור בעיה, נתונים, החלטה, ביצוע ופיזור. נתניהו בחר בדרך השניה, דיון ותהליך ופריסת תשלומים עד אין סוף.

ותהליך, נו, למדנו כבר מן הפלסטינים, רק את תחילתו אתה יודע.

מסכימים או לא עם רינו צרור? בואו לדבר על זה בפייסבוק

מחאת האוהלים - כותרות אחרונות
תוך שעות: העמוד של טרכטנברג בפייסבוק הוצף בהצעות
הקבינט החברתי-כלכלי התכנס, אך לא דן במחאה
נתניהו: ”אנחנו בטלטלה, ישראלים לא גומרים את החודש”