פרשת קדושים
בפרשת השבוע, פרשת קדושים, אותה נקרא בשבת בבית הכנסת, התורה עוסקת ברעיונות גדולים. מדובר בפרשת החציון (הפרשה ה-28 מתוך 54 הפרשות) והיא פרשה קנונית שמספקת לנו את מיטב הערכים המוסריים. מה זה אומר להיות קדושים? איך זה מתקשר אלינו אל העולם האנושי, היומיומי, המורכב מהרבה רגעים קטנים וחולשות ודחפים? ויותר מזה, מה זה אומר להיות קדוש כאלוהים: "קודשים תהיו כי קדוש אני".
קריאת הפרשה מספקת לנו את התשובה: פרק יט' בפרשת קדושים הינו הרחבה של עשרת הדיברות. כמעט כל הדיברות מופיעות בו אך בהקשרים יותר רחבים - ובעיקר בהקשרים אנושיים-חברתיים. שמירת השבת נקשרת אל כיבוד ההורים ואפשר לשמוע את ערך המשפחתיות מבעד למילות הפסוקים: "איש אביו ואמו תיראו ואת שבתותי תישמרו". איסור הגניבה והשקר מופיעים גם בהקשר של הלנת שכר עובדים ויחס אל החלש בחברה: "לא תלין פעולת שכיר ...לפני עיוור לא תיתן מכשול ... לא תעשו עוול במשפט".
הפרק הינו הרחבה של עשרת הדיברות גם משום שהוא מוסיף לעשרת הדיברות החקוקות על אבני הברית דיברות נוספות. לב הפרק הינו הפסוק הידוע: " ואהבת לרעך כמוך... ". אומנות האהבה האנושית, (כפי שאריך פרום הגדיר את האפשרות למוד לאהוב) היא כמו חוט נסתר הרוקם את פסוקי הפרשה, מהבת "אל תחלל את בנך להזנותה" אל הסב "מפני שיבה תקום" ועד לגר "כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך". אז מה היא הקדושה הזאת שאנו מצווים עליה בפרק? הקדושה אינה פולחנית אלא מעשית מאוד, מחייבת אותנו להתחבר אל היושר האנושי, אל הטוב והאמפתיה ומכוונת אותנו לעולם שאנו מיחלים אליו כי בו נרגיש מוגנים כבני אדם.
עוד על הפרשה >>
פרשת השבוע הקודמת - פרשת אחרי מות
לפרשת השבוע הבאה - פרשת אמור