פרשת השבוע: פרשת כי תצא
בשבת הקרובה נקרא בבית הכנסת את פרשת השבוע - פרשת כי תצא. זהו תקציר הפרשה
1. בין אדם לחברו. בפרשה זו משה רבנו מלמד את העם מצוות בנושאים שונים: השבת אבדה - אדם שרואה חפץ שאבד למישהו, אל לו להתעלם מכך, אלא יש לשמור את החפץ ולהשיב לבעלים על פי סימנים מזהים; הקם תקים - אם נתקלים באדם שהמשא נפל מבהמתו, והוא אינו מסוגל להרים את המשא לבדו - יש לעזור לו להרים את המשא הכבד; דיני שכיר - פועל העובד בשדה רשאי לאכול מהפירות, אך לא לאסוף ולקחת לביתו; שכר פועל - החובה היא לשלם את משכורת העובד באותו יום. אין לעכב שכר פועל, ובסיום עבודתו יש לשלם, על מנת שיוכל להשתמש בכסף זה לצורכו ופרנסתו. במידה והפועל הוא עני, יש איסור כפול על כך; דיני משפט - יש לשפוט בצדק ואין להטות את הדין, אף שלא לטובת העני. התורה מבהירה זאת, משום שהשופט עלול מתוך רחמיו להטות את משפטו.
2. הלוואות ומשכונות. איסור ריבית - יש איסור לתת הלוואה בריבית ליהודי אחר, וכן אין לקחת הלוואה בריבית מיהודי אחר. משכון עבור הלוואה - כשלוקחים משכון עבור הלוואה שטרם נפרעה, אין לקחת כלים שחיות האדם תלויה בהם, כגון כלים להכנת אוכל, או כלים שבהם תלויה פרנסת הלווה. אם מדובר בחפץ שהוא נזקק לו לשעות מסוימות, כמו כרית עבור שינת הלילה - יש להחזיר לו בשקיעת החמה ולקחת לעת בוקר. כמו כן, יש להגיע לביתו של בעל החוב יחד עם שליח בית הדין, ולהמתין מחוץ לבית עד שבעל החוב יוציא בעצמו את המשכון. בנוסף, התורה מצווה שלא לקחת משכון מאלמנה, ומציינת כי יש לקיים את התורה והמצוות אף כשנגרם נזק כספי מכך.
3. לא לשכוח את העניים. הקוצר את שדהו ונשארה מאחוריו בטעות קצת תבואה לא קצורה - יש להשאירה לעניים. כמו כן, בעת קטיף או קציר יש להותיר פאה לעניים. וכן קצת פירות שנשכחו מחוברים על העץ או התפזרו על הארץ יש להשאיר לעניים.
4. שילוח הקן. הרואה קן שיש בו ביצים או אפרוחים, והאם רובצת עליהם - יש לשלח את האם מהקן, ולאחר מכן יכול לקחת את הביצים או האפרוחים. יש דינים נוספים באופן בו יש לבצע מצווה זו, ועליה נאמר כי המקיים אותה זוכה לאריכות ימים.
5. כלאיים. ישנו איסור לזרוע יחד שני סוגי זרעים שונים, ובנוסף לכך יש איסור מיוחד על זריעת שני סוגי תבואה יחד עם חרצני ענבים. כמו כן, אין להשתמש בשני סוגי בעלי חיים שונים לעבודות, על מנת להימנע מכלאיים. איסור כלאיים נוסף הוא כלאי בגדים, שנקרא "שעטנז", לפיו אין ללבוש בגד שבו יש צמר ופשתן.
6. עמון ומואב. עמוני ומואבי רשאים להתגייר, אך אסור להם לעולם להינשא ליהודייה מזרע ישראל, וזאת משום שבעמון טבועה מידת האכזריות, שכן כשישראל יצאו ממצרים והיו חלשים ועייפים, העמונים לא קידמו אותם בלחם ומים. והמואבים החטיאו את בני ישראל, ושכרו את בלעם על מנת שיקלל את עם ישראל.
7. זכירת מעשה עמלק. הפרשה מסתיימת בציווי לזכור את אשר עשה עמלק לעם ישראל כשיצאו ממצרים, וכן למחות את זכרם.
עוד על פרשת "כי תצא"