פרשת השבוע: לך לך
בשבת הקרובה יקראו בבית הכנסת את פרשת השבוע - פרשת לך לך. אחד היסודות הגדולים ביהדות, מלמד אותנו שאין שכר למצוות בעולם הזה. המצווה כל כך גדולה והשכר כל כך גדול שאין אף דבר גשמי שיוכל להיות שכר. לכן השכר על המצוות הוא בעולם הבא, חוץ ממצוות מסוימות שהשכר עליהן הוא בעולם הזה.
אמנם, השאלה מתבקשת, אם כך כל המצוות שהאדם מקיים, איך הוא מקבל עליהן שכר ואיך הוא יכול לחיות בעולם הזה וממה הוא יונק את הכוח של ההצלחה והברכה בעולם הזה?
לפיכך צריך לפרש ולומר שעל ההשתוקקות של האדם לקיים מצוות הוא מקבל שכר בעולם הזה. אמנם על המצווה עצמה אין שכר בעולם הזה, אבל על ההשתוקקות שהאדם השתוקק ועשה את המצווה, על זה יש לו שכר בעולם הזה. כך גם מצוות שהאדם לא חייב לקיים, אך הוא הולך ומקיים מרצונו הטוב, הוא מקבל עליהן שכר גם בעולם הזה.
וכך ידוע מה שהתורה בפרשת השבוע אומרת "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ", הקב"ה מצווה את אברהם אבינו ללכת והתורה ממשיכה ואומרת "וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'". נבוא ונשאל, הרי פשוט שאברהם אבינו קיים ועשה את רצון השם, אם כך למה התורה מספרת לנו שאברהם הלך ועשה את רצון השם?
ביאור הדברים כך: מהרגע שהקב"ה אמר לאברהם אבינו ללכת מארצו וממולדתו, אברהם אבינו נשאר בהתלהבות וברצון חזק לקיים את המצוה עד שהוא עשה אותה בדיוק כמו שהשם ציוה אותו, בהתלהבות גדולה וחזקה ביותר. לכן התורה באה ומספרת לנו שוב "וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'" שעשה את ציווי ה' בהתלהבות גדולה ובחמימות. בדיוק כמו ברגע הראשון שהשם אמר לו "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ" והיה חזק ושמח, כך גם עשה קיום המצווה היה אצלו בהשתוקקות גדולה. וכאמור מתי שהאדם משתוקק לקיים מצוה, יש לו שכר גם בעולם הזה.
לדבריו המלאים לחצו כאן >>
לפרשת השבוע הקודמת - פרשת נח
לפרשת השבוע הבאה - פרשת וירא