העימות החריף בין ישראל לבין שליחו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לסוריה ושגרירו בטורקיה, טום ברק, כבר אינו מוגבל רק לירושלים. ביממות האחרונות (שבת) נשמעת ביקורת חריפה על ברק גם מצד סביבתו של טראמפ בטענה כי השליח האמריקני מאמץ פעם אחר פעם עמדות הקרובות מדי לאלה של אנקרה - לעיתים אף בניגוד למדיניותו המוצהרת של הנשיא עצמו.
העימות החריף מבר תאוצה לאחר שברק אמר בראיון למריו נופל ב-X כי ישראל "עדיין כובשת את הגולן", בניגוד להחלטות האו"ם ולסדר הבינלאומי שלפיו הגולן הוא שטח סורי. אלא שהדברים מתנגשים עם אחת ההחלטות הפרו-ישראליות הבולטות של כהונתו הראשונה של טראמפ: במרץ 2019 חתם הנשיא על הכרזה רשמית המכירה בריבונות ישראל ברמת הגולן.
שר החוץ גדעון סער תקף בעקבות זאת את ברק ואמר כי דבריו היו "מלאים באי-דיוקים", וכי הם כוללים עמדות ש"סותרות את עמדתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עצמו בנוגע לרמת הגולן".
מי שהצטרפה למתקפה היא הפעילה השמרנית לורה לומר, בעלת קשר קרוב ויומיומי לטראמפ ומי שזוכה לאוזן קשבת בסביבתו. לומר הזכירה את ההכרזה שעליה חתם טראמפ ב-2019 וקראה לברק להתפטר בשל מה שתיארה כחוסר הבנה של מדיניות החוץ האמריקנית.
זו אינה הפעם הראשונה השבוע שבה לומר יוצאת נגד השליח. בעקבות גינויו של ברק לתקיפה הישראלית בבסיס אבו א-דוהור בסוריה היא כתבה כי "טום ברק הוא ללא ספק אחת הבחירות הגרועות ביותר של ממשל טראמפ", והוסיפה: "הוא תמיד מצדד ברעים". לומר טענה כי טורקיה ניסתה להציב מערכות הגנה אווירית רוסיות מתקדמות בבסיסים בסוריה לקראת פריסה אפשרית של מטוסים טורקיים במדינה, גורם המצוי בפרטים אישר לוואלה כי אכן הטורקים מבקשים להציב שם מכ"מ ובעתיד מערכות הגנה אווירית שיופעלו בידי חיילים טורקים.
ברק, לעומת זאת, הציג תמונה הפוכה כמעט לחלוטין. הוא תיאר את ממשלתו של נשיא סוריה אחמד א-שרע כמי שאינה נוקטת גישה תוקפנית, אמר כי אנקרה אינה מעוניינת בעימות צבאי עם ישראל, והגדיר את התקיפה הישראלית בבסיס הסורי "הסלמה מיותרת". לדבריו, טורקיה כלל לא קיבלה התרעה על התקיפה, ומטוסיה עלולים היו להיות מוזנקים לעבר המטוסים הישראליים - תרחיש שהיה עלול להוביל לעימות ישיר בין ישראל לבין חברה בנאט"ו.
חוקר טורקיה סינאן ג'ידי, תיאר במאמר מערכת בניו יורק סאן את ברק כ"איש של עצמו" שלעתים פועל באופן עצמאי ממחלקת המדינה. מערכת העיתון הרחיקה לכת וקבעה כי ברק נראה לעיתים יותר כמו "האיש של ארדואן בוושינגטון, ולא להפך".
ה־Sun גם הצביע על פער מעניין בין ברק לבין טראמפ עצמו: בעוד השליח מיהר לגנות את התקיפה בסוריה, הנשיא נמנע מלעשות זאת כשנשאל עליה.
מאחורי חילופי הדברים נמצא מאבק אסטרטגי גדול בהרבה. טורקיה הפכה לאחת מבעלות הברית החשובות ביותר של המשטר החדש בדמשק ומסייעת באימון הצבא הסורי, בשיקום מוסדות המדינה ובבניית תשתיות. ישראל, מנגד, חוששת שהנוכחות הטורקית תהפוך בהדרגה לנוכחות צבאית קבועה ותשנה את מאזן הכוחות בסוריה. החשש הישראלי אינו נוגע רק לגבול עם סוריה. מערכות מכ"ם והגנה אווירית טורקיות (או רוסיות) שיוצבו במדינה עלולות להגביל את חופש הפעולה של חיל האוויר במרחב הסורי - מרחב שיש לו חשיבות אסטרטגית גם בכל הנוגע לפעילות מול איראן.
ברק עצמו המחיש את חשיבות הנקודה בראיונותיו האחרונים, כשתיאר את סוריה כמרחב שמעניק לישראל למעשה נתיב אווירי חשוב לעבר איראן. לכן מבחינת ישראל, התבססות של כוח צבאי טורקי בסוריה אינה רק מחלוקת על עתידה של המדינה השכנה, אלא סוגיה הנוגעת ישירות ליכולת הישראלית לפעול מול האיום האיראני.
מנגד, ברק מציג את התחזקות טורקיה באופן חיובי בהרבה. הוא אמר כי אנקרה אינה מעוניינת להשתלט על סוריה, ואף סיפר שטראמפ שאל את ארדואן מדוע טורקיה לא "לקחה" לעצמה את סוריה לאחר שסייעה לכוחות שהפילו את משטר אסד. לפי ברק, ארדואן השיב כי הוא רוצה לראות "סוריה ריבונית ועצמאית".
כזכור, ישראל טענה כי סוריה עמדה להפר את הסטטוס-קוו הביטחוני ולאפשר פריסה טורקית בבסיס, לאחר שהתעלמה מאזהרות חוזרות ונשנות. ברק, לעומת זאת, אמר כי האמריקנים בדקו את המידע על פריסה טורקית מתוכננת והגיעו למסקנה שהיא אינה מתרחשת. הוא אף העלה כתיאוריה אפשרות שהתקיפה נועדה "לפתות את הטורקים" לעימות, ואולי הייתה קשורה לשיקולים פוליטיים לקראת הבחירות בישראל. כמו כן המחלוקת סביב הנוכחות הטורקית הייתה במוקד שיחה נדירה בין ראש המוסד רומן גופמן לשר החוץ הסורי ימים לפני התקיפה.
כך נוצר מצב יוצא דופן: אחד משליחיו הבכירים של טראמפ במזרח התיכון נמצא בעימות פומבי עם ממשלת ישראל, בעוד גורמים במחנה הפוליטי של הנשיא עצמו מאשימים אותו בקרבה יתרה לארדואן כשהשליח עצמו מתכחש להכרה של טראמפ ברמת הגולן כשטח ישראלי. בינתיים טראמפ עצמו לא ביטל את ההכרה ההיסטורית שעליה חתם ב-2019 - ולכן, לפחות בסוגיית הגולן, העמדה שהציג השבוע שליחו לסוריה אינה תואמת את המדיניות הרשמית שקבע הנשיא עצמו, וזה לכל הפחות מעורר תהיות...