שליח טראמפ: "ייתכן שהתקיפה בסוריה נועדה להתגרות בטורקיה כחלק ממהלך 'לקראת הבחירות'"

שליחו המיוחד של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לסוריה ושגריר ארה"ב בטורקיה, טום ברק, העלה היום (שבת) אפשרות חריגה שלפיה התקיפה הישראלית השבוע בבסיס הצבאי אבו א-דוהור בסוריה, שכמעט הובילה לעימות צבאי ישיר עם טורקיה, הייתה מהלך שנועד להתגרות באנקרה ועשוי להיות קשור לשיקולים פוליטיים לקראת הבחירות בישראל.

בראיון לתוכניתו של מריו נופל ברשת X הדגיש ברק כי מדובר באחת התיאוריות האפשריות מבחינתו, ולא בקביעה המבוססת על מידע מודיעיני. לדבריו, אפשרות אחת היא ש"הישראלים ניסו לפתות את הטורקים", בין היתר על רקע המקרה בעבר שבו טורקיה הפילה מטוס קרב רוסי שהתקרב לגבולה. ברק הגדיר מצב שבו מטוסי קרב פועלים בסמוך לגבול ללא תיאום או התרעה כ"משחק מסוכן מאוד".

ברק אף קשר את האפשרות הזו במפורש למערכת הפוליטית בישראל. לדבריו, אחת התיאוריות היא שישראל "פשוט ניסתה להתגרות בטורקיה" וכי ייתכן שמדובר ב"מהלך אגרסיבי מאוד, אבל אולי מתוכנן היטב, לקראת הבחירות".

בהמשך הראיון הרחיב ברק על השפעת הפוליטיקה הפנימית על הרטוריקה של מנהיגי האזור. "מה שאתם שומעים ברטוריקה של המנהיגים הבכירים במדינות האלה הוא שהם חייבים (לדבר כך) במהלך קמפיין פוליטי - וכולם נמצאים בקמפיין, נכון?", אמר.

לדבריו, "ראש הממשלה נתניהו מתקדם לעבר אוקטובר והוא יודע מה ציבור הבוחרים שלו רוצה". ברק ציין כי גם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מתקדם לעבר החלטה אם להקדים בחירות, וכי עליו להתחשב בציבור בוחריו, הרגיש במיוחד למתרחש בעזה.

ברק הציג גם תיאוריה שנייה באשר לנסיבות שהובילו לתקיפה: ישראל קיבלה מידע מודיעיני שלפיו אנשי צבא או נכסים צבאיים טורקיים עשויים להיות מוצבים בבסיס הסורי.

לדבריו, החשש הישראלי הועלה בפני האמריקנים כשישה ימים לפני התקיפה. "יש לנו מידע מודיעיני שלפיו עשויה להיות תנועה טורקית לתוך האתר הזה, דבר שמדאיג אותנו מאוד", תיאר ברק את המסר שקיבלה ארצות הברית.

אלא שלדבריו, וושינגטון ביצעה בדיקה מול גורמי המודיעין הרלוונטיים והתשובה שהתקבלה הייתה חד-משמעית: "לא, זה לא קורה".

הדברים מקבלים משמעות מיוחדת על רקע המגעים שהתנהלו מאחורי הקלעים לפני התקיפה. לפי התיאור שמסר ברק, הנושא נבדק בערוצים דיפלומטיים, ובין היתר התקיימה שיחת ערוץ אחורי שנמשכה כשעתיים בין שר החוץ הסורי אסעד א-שיבאני לבין ראש המוסד.

למרות זאת, מטוסי חיל האוויר הישראלי הופיעו ותקפו את מסלולי הבסיס - מבלי שטורקיה קיבלה התרעה על הפעולה.

כאן, לדברי ברק, הפך האירוע מתקיפה ישראלית נוספת בסוריה לרגע שעלול היה להצית עימות אזורי מסוכן בהרבה.

ברק הדגיש כי הצבא הטורקי חזק, מצויד היטב ובעל יכולות מודיעיניות משמעותיות. "כשהם רואים את המטוסים האלה מתקרבים לגבול ולא יודעים מה המטרה, הכיוון או הכוונה שלהם, הם מתחילים לומר: 'נצטרך להזניק את המטוסים שלנו'", סיפר.

משמעותו של תרחיש כזה הייתה מפגש אפשרי באוויר בין מטוסים ישראליים לטורקיים - ועימות ישיר בין ישראל לבין טורקיה, החברה בנאט"ו ואחת מבעלות הברית החשובות של ארצות הברית באזור.

ברק אף נשאל אם אירוע כזה עלול היה להידרדר ל"מלחמת עולם שלישית". לדבריו, כמעט כל אירוע בלתי מכוון מסוגל לייצר הסלמה רחבה, אך הוא הדגיש כי להערכתו לאף אחד מהצדדים אין כוונה להגיע לעימות כזה.

"תודה לאל שראשים שקולים יותר השתלטו על הרגע והצלחנו לפרק את האירוע", אמר. לדבריו, זה היה אחד מאותם רגעים שבהם "לרבים מאיתנו כל החיים חלפו מול העיניים", והמסקנה הייתה: "חייבת להיות דרך טובה יותר, חבר'ה".

ברק ביקש להדגיש כי להבנתו, אנקרה אינה מחפשת מלחמה עם ישראל. "אני מכיר את הטורקים - את סוכנות המודיעין שלהם, את ההיררכיה שלהם, את שר החוץ, את הנשיא ואת ראש המודיעין - וכולם מתמקדים באיפוק", אמר. לדבריו, "הם אינם תוקפניים, הם אינם מעוניינים לתקוף או אפילו להיכנס למערכת יחסים צבאית או עוינת עם ישראל", משום שעימות כזה אינו טוב לטורקיה או לאזור.

ברק אמר כי שני הצדדים מחפשים בסופו של דבר דרך לרדת מהעץ, אך מבחינת טורקיה, הסוגיה הפלסטינית חשובה אף יותר מאיראן. לדבריו, המתרחש בעזה מעסיק מאוד הן את הציבור הטורקי והן את הציבור המוסלמי הרחב יותר.

מאחורי העימות הנקודתי מסתתר, לפי ברק, מאבק אסטרטגי רחב בהרבה על סוריה שלאחר נפילת משטר אסד.

ישראל מעוניינת שסוריה תישאר נקייה ממערכות צבאיות שעלולות להגביל את חופש הפעולה שלה באזור ובפרט מול איראן. ברק תיאר בעבר את המרחב הסורי ככזה שמעניק לישראל "קו ראייה ישיר לאיראן".

טורקיה, מנגד, הולכת ומעמיקה את מעמדה הצבאי והפוליטי בסוריה החדשה. ברק אמר כי התחזקותה של טורקיה כמעצמה אזורית גורמת לעצבנות בקרב שחקנים אחרים, אך הביע תקווה שהצדדים יצליחו לשמור על איפוק.

לדבריו, טראמפ אף שאל לאחרונה את ארדואן מדוע טורקיה לא פשוט "לקחה" את סוריה לעצמה, לאחר התפקיד שמילאה בהתפתחויות במדינה. לפי ברק, ארדואן השיב: "כי אנחנו לא רוצים אותה. אנחנו רוצים שסוריה תהיה מדינה ריבונית ועצמאית".

ברק התייחס גם לחששות ההדדיים מפני שאיפות טריטוריאליות. לדבריו, בטורקיה מתפרסמות מפות המציגות כביכול חזון של "ישראל הגדולה", בעוד שבישראל מופיעות מפות המזהירות מפני "האימפריה העות'מאנית 2.0". "אנחנו לא חושבים שאף אחד מהדברים האלה נכון", אמר.

למרות המשבר החריף, ברק חשף כי מאחורי הקלעים מתקיים גם שיתוף פעולה ביטחוני בין שלוש המדינות סביב איום משותף. "בכל ערב, אגב, יש לנו תיאום בין טורקיה, ישראל וסוריה בציד מחבלי דאעש", אמר. לדבריו, הארגון מנסה לנצל את הוואקום השלטוני שנוצר בסוריה כדי לבסס את עצמו מחדש.

ברק הזכיר כי בתחילת שנות האלפיים שררה תקופת "ירח דבש" ביחסי ישראל וטורקיה, והביע תקווה כי שתי המדינות יוכלו להגיע בעתיד שוב למערכת יחסים דומה.

אלא שהאירוע השבוע המחיש עד כמה הדרך לשם מסוכנת. לפי התיאור שמסר שליח טראמפ, מטוסים ישראליים התקרבו לגבול הטורקי ללא התרעה, אנקרה החלה לשקול הזנקת מטוסי קרב משלה - ובמשך רגעים ספורים שתי בעלות ברית מרכזיות של ארצות הברית התקרבו לעימות שאיש מהצדדים, לטענת ברק, אינו באמת רוצה בו.