עדותו של מנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, עמדה היום (רביעי) במרכז הדיון בתביעת הדיבה שהגישה אולה קרבצ'נקו נגד יוצרי הסדרה "צל של אמת", אודות רצח תאיר ראדה, וכן נגד בן זוגה לשעבר אדיר חבני ועו"ד ירום הלוי. במהלך חקירתו הראשית, שנוהלה בידי עו"ד שירה בריק חיימוביץ, המייצגת את הנתבעים, נשאל קוגל בהרחבה על הממצאים הפורנזיים בפרשת רצח תאיר ראדה ועל חוות הדעת שהגיש לאורך השנים.
אחד הרגעים הבולטים בעדות עסק בגילוי השערה שבבדיקות שנערכו בשנת 2018 נמצאה מתאימה לאדיר חבני. קוגל סיפר כי לאחר שד"ר נורית בובליל, מנהלת המעבדות במכון, עדכנה אותו בממצא, ביקש ממנה לבצע את הבדיקה פעם נוספת כדי לשלול אפשרות לטעות. לדבריו, הבדיקה בוצעה שוב והניבה את אותה תוצאה.
כשנשאל מדוע ראה בממצא אירוע דרמטי, השיב: "זה דרמטי כי זו הראיה הפורנזית היחידה שקושרת מישהו לזירה ולמנוחה. פעם ראשונה נמצא משהו של אדם שקשור לזירה. זה התאים לגרסה שנמצאה קודם לכן, והנה יש ראיה שקושרת אותו. הרעיון מאחורי מז"פ הוא שכל מגע משאיר עקבות, והנה פעם ראשונה שיש את החיבור הזה. מבחינתי זה דרמטי מאוד".
קוגל העיד כי לאחר שהממצא אומת, כונסה ישיבה בהשתתפות נציגי הפרקליטות וההגנה, ובהמשך, לבקשת דובר משרד הבריאות, יצאה הודעה לתקשורת. לדבריו, בעקבות פרסום הממצא חל שינוי ביחס הפרקליטות כלפי המכון. "מבחינת הפרקליטות הפסקנו להיות מעבדה מוסכמת. הפסיקו לדבר איתנו, המעיטו בערכה של הראיה ואמרו שחברנו להגנה. אני לא חושב שאנחנו צריכים להיות סניף של התביעה. הוצאנו חוות דעת", אמר.
בהמשך נשאל קוגל על משמעות בדיקות הדנ"א המיטוכונדריאלי ועל השימוש שנעשה בהן. הוא הדגיש כי אף שאינו מומחה בתחום הגנטיקה, כמנהל המכון וכמומחה לרפואה משפטית הוא מכיר היטב את השימושים בבדיקה, וציין כי נעשה בה שימוש גם בזיהוי חללי 7 באוקטובר ובמקרים פורנזיים נוספים.
במהלך הדיון הוצג בפניו תמליל מהרצאה שנשא בשנת 2023, שבה התייחס אף הוא למשמעות הממצא. קוגל אישר כי לאחר הבדיקה הראשונה ביקש לבצע אותה פעם נוספת בשל חשיבותה, והבהיר כי שתי הבדיקות הניבו תוצאה זהה.
בהמשך העדות חזר קוגל גם על חוות הדעת שהגיש בנוגע לסוג הסכין שבה, לשיטתו, נגרמו חלק מהפציעות. לדבריו, אין לו ספק כי לפחות חלק מהחתכים נגרמו באמצעות להב משונן.
"אני חושב שאין שום ספק שלהב משונן גרם לשבר הזה, לפצע בסנטר ולחתך המרכזי", העיד. לדבריו, בצילומים ברזולוציה גבוהה ניתן לראות פסים מקבילים וסימני חריצה בעומק החתך, שלשיטתו מעידים על שיני הלהב. "אין מבנה בגוף שיוצר דפוס כזה. משהו חיצוני עשה את זה", אמר.
לדבריו, התבקש להתייחס לנושא משום שרומן זדורוב הודה בעבר כי ביצע את הרצח באמצעות סכין יפנית, בעוד שחוות דעתו עסקה במשמעותם של סימני השינון.
גם בסוגיית עקבת הנעל שעל האסלה חזר קוגל על מסקנתו הקודמת. לדבריו, ניתוח זליגת הדם על גבי העקבה מלמד כי היא הוטבעה בסמוך לרצח עצמו, ולכן, לשיטתו, היא שייכת לרוצח או לרוצחת ולא לאדם אחר שהגיע למקום בשלב מאוחר יותר.
קוגל התייחס גם לטענה שלפיה נמצאו סימני נשיכה על גופתה של תאיר ראדה. "לא מצאתי סימני נשיכה, ולא תמיד רואים סימני נשיכה", אמר. לדבריו, עצם העובדה שלא נמצאו סימנים אינה שוללת אפשרות לנשיכה, שכן הדבר תלוי בעוצמתה, במשך הזמן שחלף, באזור בגוף ובמאפייני העור.
עוד נשאל על החתך בצווארה של ראדה. קוגל השיב כי לדעתו מדובר בלפחות שלוש העברות סכין באותו אזור. "יש לפחות שלושה חתכים משניים. סוף החתך הוא בדרך כלל בצורת זנב, ולכן לדעתי היו לפחות שלוש העברות סכין", אמר. לשאלת בית המשפט הבהיר כי אינו יכול לקבוע באיזו יד אחז מבצע הרצח בסכין.
בהמשך העדות התייחס גם לחתך שנמצא בשורש כף היד של המנוחה. לדבריו, מדובר בחתך שבוצע לאחר המוות ולא בפצע הגנה. "אירע המוות, ואז מישהו הלך וחתך את הגופה. אני לא יכול לומר כמה זמן לאחר מכן, אבל זה היה אחרי המוות משום שהפצע לא דימם", העיד.
קוגל הוסיף כי על פי התרשמותו לא הייתה תזוזה של גופתה של תאיר ראדה בזירה. לדבריו, מהעדויות עלה כי אנשי ההצלה הזיזו את שערה והגביהו את חולצתה רק לצורך פעולות החייאה והדבקת מדבקות ניטור, אך מעבר לכך לא זוהתה תזוזה של הגופה.
במהלך החקירה הוצגו גם קטעים מתוך הסדרה "צל של אמת", שבהם התייחס קוגל בעבר לממצא השערה ולעקבת הנעל. הוא אישר כי באותה עת ראה בממצא השערה פריצת דרך. "אנחנו התרגשנו. הנה מצאנו ראיה פורנזית אמיתית וחשבנו אז שזו פריצת דרך", אמר.
לדבריו, בהמשך נבדקו 18 שערות, ומתוכן 17 נמצאו שייכות לתאיר ראדה ואחת נמצאה מתאימה לאדיר חבני לאחר ריצוף מלא.
בהמשך מתח קוגל ביקורת על ניסיונות, לדבריו, להמעיט ממשקלו של הממצא. "כל מיני אנשים התחילו להגיד שזה מתאים לאלפי אנשים, ואני זוכר שהתעצבנתי. מדינת ישראל מרשיעה אנשים גם על סמך ראיות אחרות שאין להן סטטיסטיקה מדויקת. אני לא חושב שצריך להקטין ראיה בגלל שאומרים שהיא מתאימה לאלפי אנשים", אמר.
בחקירתו הנגדית, שנוהלה בידי עו"ד אמיר טיטונוביץ, המייצג את קרבצ'נקו, הבהיר קוגל כי הוא מעיד כראש המכון לרפואה משפטית, וכי כאשר הוא משתמש במילה "אנחנו", הוא מתייחס לעבודת המכון כולו.
טיטונוביץ הדגיש כי קוגל אינו מומחה לביוסטטיסטיקה, להפלוטיפים או למשפטים, וקוגל אישר זאת. הוא הוסיף כי חוות הדעת שלו מבוססות על בחינת המסמכים והתצלומים ועל פרשנות מקצועית לממצאים, ולא על השתתפותו האישית בנתיחת הגופה.
עוד אישר קוגל כי אינו יכול לקבוע אם הרוצח היה ימני או שמאלי, וכי לא ניתן להסיק זאת מהממצאים שעמדו בפניו. הוא הדגיש גם כי לעולם לא יקבע שאדם הוא רוצח לפני שבית המשפט יעשה זאת.
במהלך החקירה נשאל גם אם שוחח אי פעם עם עו"ד ירום הלוי על התאמת סכין מסוימת לפציעות בגופה. תשובתו הייתה חד משמעית: "לא דיברתי עם ירום הלוי לעולם על זה".
כאשר התבקש לחוות דעה על סכין שהוצגה בפניו באולם, סירב לעשות זאת ללא בדיקה מקצועית. "אני לא עושה את עבודתי כמומחה על דוכן העדים. אם אתם רוצים חוות דעת, תעבירו לי את הסכין. אני אעשה אותה במעבדה, עם מדידות ומכשור מתאים", השיב.
עדותו של ד"ר קוגל נמשכה שעות ארוכות וכללה עימות מקצועי ומשפטי כמעט על כל ממצא מרכזי בפרשה. בעוד הנתבעים ביקשו להסתמך על חוות דעתו כדי לחזק את טענותיהם, בא כוח התובעת ניסה לערער על משקלן ועל המסקנות הנגזרות מהן. הדיון ננעל מבלי שהמחלוקות הוכרעו, ובית המשפט ימשיך לשמוע את הראיות בתביעה לאחר פגרת בתי המשפט.