דוח חריף של מבקר המדינה שמתפרסם היום (שלישי) קובע כי ישראל כשלה ביישום חוק איסור צריכת זנות ובהגנה על קורבנות סחר. לפי הדוח, קיימת אכיפה דלה של המשטרה נגד צרכנים ובתי בושת, ומחלוקות בין משרדי ממשלה מובילות להפקרת נשים ומסכנות את מעמד המדינה.
שש שנים לאחר שחוק איסור צריכת זנות נכנס לתוקף, המשטרה כמעט ואינה אוכפת אותו בפועל. מהנתונים עולה כי למרות מידע מודיעיני על מאות כתובות שחשודות כזירות זנות ברחבי הארץ, בשנת 2024 נסגרו 13 בתי בושת בלבד. בארבע השנים האחרונות נסגרו בסך הכול 60 מקומות. אכיפת החוק כלפי הצרכנים דלה באותה מידה, ובמחוזות דרום, צפון וירושלים הוטלו במהלך השנה החולפת 22 קנסות בלבד. המבקר מתניהו אנגלמן קבע כי נתון זה מעיד על אכיפה מצומצמת במיוחד ביחס להיקף התופעה.
המבקר הדגיש בדוח כי מדובר בעבירות פליליות שפוגעות בזכויות האדם הבסיסיות ביותר. לדבריו, החובה להגן על כבוד האדם, חירותו ושלמות גופו נמצאת בלב חובותיה של המדינה, אך בפועל קיימת "תת-אכיפה בולטת" של עבירות הקשורות בזנות ובסחר בנשים. עוד התברר כי המשטרה כלל לא קבעה במשך שנים יעדי אכיפה ארציים למספר הקנסות שיוטלו. מתוך 26 תחנות משטרה שהחזיקו במידע מודיעיני על כתובות חשודות, בשמונה תחנות לא נקבעו יעדי אכיפה כלל, והמידע לא תורגם לפעילות בשטח.
כשל נוסף נרשם בזירת האינטרנט, שהפכה בשנים האחרונות לפלטפורמה המרכזית לשידול, סרסרות וצריכת זנות. למרות שרשויות האכיפה ערות לאתגר משנת 2018 ומודעות לפערים המבצעיים שלהן, לא ננקטו צעדים להרחבת הפעילות ברשת, והמשטרה אינה אוספת מודיעין ואינה משתמשת בטכנולוגיות מתקדמות. מאז חקיקת החוק למניעת ביצוע עבירות באמצעות אתרי אינטרנט, הוצאו 95 צווים בלבד לסגירת אתרים ששימשו להדחה ולשיווק זנות.
במקביל, התיאום בין הרשויות לוקה בחסר. המבקר ציין כי שיתוף המידע על מוקדי זנות שמאתרות מרפאות לוינסקי, שטיפלו בשנתיים האחרונות ב-3,453 איש, יכול היה לסייע למשטרה. בפועל, שיתוף הפעולה מתקיים באופן חלקי בלבד במחוזות תל אביב וירושלים, ואינו מיושם כלל בשאר מחוזות המשטרה.
מהביקורת עולה כי בשנתיים האחרונות התגלעו מחלוקות קשות בין רשות האוכלוסין וההגירה לבין אגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים סביב מתן אשרות שהייה לקורבנות סחר. נמצא כי רשות האוכלוסין פעלה בניגוד לנהלים ותוך חריגה מסמכות, כאשר התנתה אישור חזרה לארץ של קורבנות לצורך שיקום בהפקדת ערבות חריגה, והעניקה אשרות שהייה מוגבלות שמקשות על הנשים להעיד במשטרה נגד הסוחרים בהן.
בעקבות התנהלות רשות האוכלוסין, נאלץ אגף הסיוע המשפטי להגיש עררים ותביעות נזיקין נגד המדינה כדי לחייב אותה להעניק אשרות כחוק. באגף הסבירו לצוות הביקורת כי מדובר בהליכי סרק שהיו נמנעים אם היה מתקיים שיתוף פעולה בין הגופים, וטרוניה זו הצביעה על בזבוז משאבי ציבור במקום טיפול בשורש הבעיה.
מתאמת המאבק בסחר בבני אדם הזהירה כי ההתנהלות מול הקורבנות עומדת בניגוד להחלטות הממשלה, פוגעת קשות בנשים ואף דוחקת אותן חזרה למעגל הזנות. לדבריה, המצב פוגע בניהול תיקים פליליים שמושקע בהם מאמץ רב, ועלול לגרום לירידה של ישראל בדירוג האמריקני, להטלת סנקציות כלכליות על המדינה ולפגיעה באינטרסים הלאומיים שלה.
המבקר אנגלמן קרא למשטרה ולמשרד המשפטים להגביר מיד את האכיפה נגד רשתות הסחר וצרכני הזנות. "החובה החוקתית להגן על כבוד האדם, חירותו ושלמות גופו מצויה בליבת חובותיה של המדינה", סיכם אנגלמן בדוח. "הביקורת העלתה פערים עמוקים ביישומו של החוק לאיסור צריכת זנות וחשש לתת-אכיפה בולטת של עבירות הקשורות בזנות ובסחר בנשים בפרט לצורכי זנות, וזאת אף שמדובר בעבירות פליליות שיש בהן פגיעה חמורה בזכויות אדם בסיסיות".
גלו למי להצביע בבחירות הקרובות. השאלון שיעשה לכם סדר בהתאם לעמדות שלכם