"אני ברחובות מגיל 12, אף אחד לא שאל לשלומי"; לאלפי נשים בזנות בישראל יש סיכוי להינצל

ארבע שנים בדיוק עברו מכניסתו לתוקף של חוק איסור צריכת הזנות בישראל. החוק הביא לשינוי משמעותי בחייהן של נשים רבות שהיו חלק ממעגל הזנות. למרות שבשנה האחרונה חלה ירידה בחלוקת הקנסות לצרכני זנות, אולי השיח הציבורי כבר השתנה, ורבות מהנשים בזנות מרגישות לראשונה שרואים אותן.

אחת מהן היא אנה (שם בדוי) שורדת זנות בת 34. היא חיה בתל אביב עם בתה ונמצאת כבר שנה מחוץ למעגל הזנות. "החוק הציל את חיי", אמרה לוואלה. "לראשונה נפתח שיח על זנות בישראל. הרגשתי פחות שקופה, ידעתי שאני יכולה לפנות לעזרה ובזכות כך אני משוקמת. המהות של החוק חשובה גם מבחינה ערכית ומוסרית, אבל מה שחשוב יותר הוא השיח שנוצר סביבו".

"אם פעם היו חושבים על אישה כמוני שאני מלכלכת את החברה, או מדרדרת גברים, היום כבר לא חושבים כך. נהייתה הבנה שאני לא אשמה במצב הזה. למען האמת, גם אני לא הבנתי עד כמה אני זקוקה לעזרה. אני זוכרת שבין זנאי לזנאי, הייתי קוראת תכנים על החוק ועל העתיד, ולמה זנות זה לא בסדר. בסוף, אף ילדה לא רוצה להיות זונה".

אנה מגדירה את עצמה כמי ש'נולדה כזונה'. "זה משפט קשה, אבל מרגיש לי הכי אמיתי. מגיל 12 אני נמצאת ברחובות, ישנה אצל אנשים זרים. תמיד נאלצתי לתת משהו בתמורה למשהו, עד שזה הפך למקצוע באמצעותו אני מפרנסת את הילדה שלי, את החוגים שלה, את בית הספר ואת החיים עצמם - הייתי עושה הכל כדי לשרוד. אני יודעת שאנשים רבים ניצלו אותי ואת מצבי. לאורך כל הדרך, לא היה אדם אחד ששאל אותי לשלומי. גם בבית הספר, כשהגעתי עייפה, נרדמת בשיעורים ועושה בעיות איש לא טרח לבדוק למה. אני בטוחה שאם הייתי חיה במקום מוגן כילדה זה לא היה קורה לי".

במחקר המלווה של יישום החוק לאיסור צריכת זנות, שנערך על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל ומוגש בימים אלו לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, ניתן לראות ביטוי לדבריה של אנה. 72% מצדדים בהמשך החוק שהוראת השעה לגביו מסתיימת בשנה הבאה.

עו"ד ניצן כהנא, ממקדמות החוק לאיסור צריכת זנות, התייחסה להצלחה הגדולה של החוק, "חוק איסור צריכת זנות הגדיר שכל ניצול מיני של נשים אסור מהיסוד. הצלחנו, בעצם חקיקת החוק, להעביר מסר ברור לצרכני הזנות בישראל שצריכת זנות היא לא מוסרית ולכן היא אסורה. בהתאם - ראינו מיד עם חקיקת החוק, עוד בטרם ניתנו הקנסות הראשונים, ירידה דרמטית בצריכת זנות ברחבי הארץ. אך לא פחות חשוב, הצלחנו בהוספת עשרות מיליונים למערכי השיקום הממשלתיים. העברנו מסר -14,000 הנשים והגברים בזנות בישראל, שהן חשובות, שרואים אותם. ובהתאם, במהלך השנה בה נחקק החוק, ראינו עלייה של 210% בפניות לשיקום".

לדבריה, השינוי שהחוק מחולל הוא עמוק. השינוי שהוא מביא בדעת הקהל, הופך את החברה הישראלית לחברה בריאה שמתנגדת לניצול. "אסור שמשטרת ישראל תתמהמה עם אכיפת החוק, כבר עכשיו ניתן לראות שהדבר מעביר את המסר הנדרש לצרכני הזנות. מדינת ישראל היא חלוצה בתחום. עם חקיקת החוק ב-2018, הפכנו למדינה השמינית בעולם שאומרת עד כאן לניצול העתיק בעולם. דורות של צעירים שמתחנכים עכשיו לא יעזו לנצל אישה".

בשנים 2021-2023 הטילה משטרת ישראל במסגרת חוק איסור צריכת זנות 5,091 קנסות, בשנת 2021 הטילה 1,384 קנסות, ב-2022 הטילה 2,841, וב-2023 הוטלו רק 866 קנסות. בנוסף, במהלך השנה שלאחר חקיקת החוק חלה ירידה של 20% בהיקף של החיפושים בגוגל אחר זנות באינטרנט. מאז יולי 2022 החיפושי הגוגל הקשורים לזנות נמצאים במגמת עלייה, כתוצאה מהירידה באכיפה אך עדיין היקף החיפושים נותר נמוך לעומת התקופה שלפני אישור החוק.

"משטרת ישראל חילקה בשנה שעברה פחות דוחות", התאכזבה אנה. "אני לא מאמינה שלמשטרה אין זמן, אלא רק צריך שינוי בסדר העדיפויות. אני מבינה שעברנו כאן טלטלה קשה וכל הקשב הופנה להישרדות של האזרחים. אם קיים חוק ואין אכיפה ודוחות, זו בעיה. אני עבדתי במקומות שונים ואני יכולה להגיד שהלקוחות הנכבדים שלי היו גם אנשים מוכרים. כולם היו אצלנו. חוק בלי אכיפה אין מה לעשות איתו".

"זה מאוד מפחיד אותי שהחוק הזה ירד לטמיון", הדגישה אנה. "כולי תקווה שהמוסר ינצח. אני לא אשכח שבזמן הכי קשה שלי קראתי כתבה של 'לא עומדות מנגד', הצטרפתי אז גם לקבוצת הפייסבוק שלהם שמכילה אלפי נשים שרוצות לצאת מהעולם האכזר הזה, ומשם התחלתי לתכנן את היציאה שלי. זה הכה בי שיש דרך אחרת ויש מי שמוכן להושיט יד. היום אני עובדת בעבודה מכובדת. אין לי לימודים ואין לי הכשרה בתחום מסוים. אני הרגשתי לא רלוונטית לכלום, שאף אחד לא מחכה לי ושאין לי מה לתרום למישהו. הנשים המדהימות האלו עזרו לי בכל מה שניתן".

בתור מי שעברה פגיעות רבות בעצמה, אנה מבקשת להתריע מפני הסכנה שאורבת לנערות שמפונות מבתיהן. "יש המון בנות ונערות במלונות ברחבי הארץ שלא מוצאות את עצמן. זוהי תקופת הפריחה של הפדופיליה", הדגישה אנה. "אנחנו נראה את התוצאות של ההזנחה שהנערות עברו בעוד כמה שנים, זה ירדוף אותן לכל החיים. המצב הוא קשה, פוסט טראומה וקושי כלכלי בעקבות המלחמה גם מותיר נשים ונערות פגיעות יותר".

"מי שהיה לה קשה לפני 7 באוקטובר, עכשיו קשה לה הרבה יותר. גם אם עברת שיקום והתקדמת, בקלות אפשר לחזור אחורה לפחדים הכי גדולים שלך", אמרה אנה. "אנחנו שומעות גם את העדויות על הפגיעה המינית בשבי, וזה מקשה עלינו מאוד. מה שהן עוברות שם דומה לחוויה של זנות. אני בעצמי מטופלת בעקבות פגיעות מיניות, אין פסיכולוג שיכול לאחות את כל השברים שלי. העמותות מנסות לעזור, נותנות לי כל מה שהן יכולות כדי שלא אפול".

למרות המפנה הדרמטי שהביא איתו החוק, על פי סקר שנערך בקרב גברים יהודים בני 18-70 בישראל, עלתה צריכת הזנות בין השנים 2021 ל-2024 מ-7% ל-9%. החוקרים מסבירים זאת, בין היתר, בירידה בהיקף בפעילות האכיפה של משטרת ישראל כנגד צרכני הזנות. עוד נמצא בסקר כי מרבית צרכני הזנות לא הושפעו מן החוק או לא הכירו אותו כלל. בנוסף, גורמים בתחום טוענים כי עם סיום המלחמה אנו צפויים לעלייה מחודשת בקרב הצריכה בזנות וכי כבר היום אנו רואים אותות לכך.

המחקר בוחן את אופן יישום החלטת הממשלה (4462) המקצה 30 מיליון שקלים בשנה לתוכניות בתחום השיקום, הטיפול והחינוך. מאז החלטת הממשלה הרחיבו משרדי הממשלה את מספר השירותים עבור נשים בזנות באופן משמעותי: חלק מהשירותים שמספק משרד הרווחה נחשבים לפורצי דרך גם ברמה העולמית; החל ממרחבים לנערות וצעירות בזנות ברחבי הארץ, גגונים להלנת חירום, יחידות עירוניות לטיפול בזנות, תוכנית "דיור תחילה", ומענים ספציפיים לגברים ולנשים טרנסג'נדריות בזנות הכוללים טיפול סוציאלי ונפשי, שיקום תעסוקתי, וקו סיוע חירום לנשים בזנות.

במקביל, במשרד הרווחה הקימו פיילוט במסגרתו כ-92 גברים שנתפסו על תפיסת זנות הופנו לטיפול במקום לשלם את הקנס, כך על פי העדפתם. מתוכם, 76 השתתפו בסדנאות קבוצתיות ו-3 בטיפולים פרטניים שבסיומם הם הופנו להמשך טיפול.

כמו כן, משרד המשפטים פיתח מודל סיוע יחודי להתמודדות עם חובות לאנשים בזנות, הכשיר עורכי דין למתן סיוע משפטי מותאם לא.שים בזנות ופרסם מתווה חנינות מיוחד לאנשים במעגל הזנות, זאת במטרה להסיר חסמים ולהקל על היציאה ממעגל הזנות. המוסד לביטוח לאומי שיפר את המענה שניתן לאנשים בזנות, בגשת בקשות לקצבאות נכות וקצבת שיקום. הוקצה גם תקציב ממשלתי גם לטובת פיתוח מערכי חינוך והסברה לציבור.

מתוצאות המחקר עולה כי יש לעודד צרכני זנות לפנות לתוכנית פסיכו-חינוכית למניעת צריכת זנות. כמו כן, יש להרחיב את ההסברה לכלל הציבור לצד מיקוד בקבוצות שאינן מכירות את החוק, בעיקר גברים צעירים, גברים באוכלוסייה הערבית וחסרי מעמד אזרחי בישראל.

ד"ר נעמה גולדברג, מנכ"לית עמותת 'לא עומדות מנגד - מסייעות לנשים במעגל הזנות', מסרה: "החוק מייצר שינוי בדעת הקהל ובשיח הציבורי. נשים בזנות לא נתפסות אשמות במצבן, אלא קורבנות של נסיבות חיים קשות וניצול חסר רחמים של תעשיית המין. אנחנו בעמותה רואות יותר ויותר פניות ולגיטימציה לבקש עזרה וסיוע. לצערנו, האכיפה כמעט לא קיימת ואנחנו קוראות למשטרת ישראל לעשות את עבודתה, לעצור סרסורים, לחלק קנסות לזנאים ולמגר את הפגיעה בנשים. במקביל מבקשות מהרשויות לאפשר לאלו המעוניינות בכך שיקום ויציאה ממעגל הזנות".

סוזן דסוקי מנהלת אגף בכיר לטיפול באוכ' קצה במשרד הרווחה והביטחון החברתי: "מאז חוקק חוק צריכת הזנות משרד הרווחה פיתח והרחיב תוכניות רבות לטיפול ושיקום אנשים בזנות, מתוך הכרה במאפייניה הפוגעניים של הזנות ובנזקים הכרוכים בה.

רצף המענים נוגעים בכל תחומי החיים, החל ממענה חירומי והלנתי, ובנוסף פיתוח תוכניות לשיקום ומוביליות אישית וחברתית, תוכניות השכלה, תעסוקה והכשרות מקצועיות. המשרד פיתח מענים לאוכלוסיות מגוונות שטרם כניסת החוק לתוקף לא היו קיימים, כגון, מרכזי יום והוסטלים לגברים בזנות ולאנשים על הקשת הטרנסית. בעקבות מענים אלו עלה מספר מקבלי השירותים בעשרות אחוזים וחל שיפור במצבה של אוכלוסייה זו".