כניסתו לתוקף של החוק לאיסור צריכת זנות הוא רק נקודת ההתחלה

ב-10 ביולי 2020 ייכנס החוק לאיסור צריכת זנות לתוקף. לראשונה בתולדות מדינת ישראל, החוק קובע כי צריכת זנות היא מעשה פסול, שאינו מקובל עוד במדינה. עד עתה מדינת ישראל הטילה אחריות רק על מי ששידל, סרסר וסחר בנשים. מעתה האחריות לניצול הקשה מובאת גם לפתחו של צרכן הזנות.

צרכני הזנות לא יוכלו עוד להתכחש לאחריות שלהם בניצול הקשה שקיים בעולם הזנות. אולם, אסור שהטלת האחריות על הצרכנים תפחית מאחריות הסרסורים והסוחרים. המשטרה והפרקליטות חייבות להגביר את מאמצי האכיפה וההעמדה לדין כלפיהם ולמצוא את הדרכים להתמודד עם זירות הסרסרות המשתנות באתרי האינטרנט ובאפליקציות.

כניסתו של החוק לתוקף מעמידה את ישראל בחזית העולמית של המאבק בזנות ומחייבת אותה לשינוי מערכתי וכולל על מנת לצמצם את הזנות במדינה.

מדובר בשינוי תפיסתי וחברתי עצום. זו תחילתו של תהליך, ולא סוף פסוק, אלא נקודת ההתחלה בשינוי שצריכות לעבור החברה והמדינה.

לצד אכיפת החוק באופן רגיש, תוך מתן יחס מותאם ומכבד כלפי אוכלוסיות בזנות (שכמובן, אינן עוברות עבירה), המדינה צריכה להשקיע משאבים חסרי תקדים כדי שכל אישה או גבר שמבקשים לצאת ממעגל הזנות יקבלו את הסיוע והשיקום המותאמים עבורם.

אבל חשוב מכך, עלינו למנוע את הדור הבא של הנשים והגברים בזנות ואת הדור הבא של הצרכנים.
חייבים להקים מערך איתור במסגרות החינוך והרווחה לצעירים וצעירות בסיכון לכניסה למעגל הזנות, ולתת לכל אחד ואחת מהן את כל התמיכה והכלים כדי למנוע את זה.

אנחנו כחברה צריכים לשאול את עצמנו - מה אנחנו צריכים לתקן ולשנות כדי שזנות לא תהיה הפתרון עבור אותם צעירים וצעירות, איך אנחנו שוקדים יום ולילה כדי לאפשר להן מגוון אפשרויות טוב יותר. הדברים נכונים שבעתיים כאשר מדובר בצעירים וצעירות מהקהילה הטרנסג'נדרית.

מוטלת עלינו גם העבודה החינוכית מול הדורות הצעירים - חינוך לשוויון מגדרי ולמיניות בריאה כדי שיקום פה דור חדש שמבין שצריכת זנות היא לא אפשרות עבורו. לא רק כי היא עבירה שבצידה קנס, אלא כי זו התנהגות לא מוסרית ולא שוויונית שמנצלת נשים וגברים.

בעוד פחות משבועיים, עם כניסת החוק לתוקף, ייפתח למדינת ישראל חלון הזדמנויות. זוהי הזדמנות לשינוי היסטורי, לשבירת תפיסות חברתיות עתיקות יומין ולתיקון מציאות חברתית לא שוויונית ולא מוסרית.

אסור למדינה לפספס את ההזדמנות הזאת. לא מול החברה בכללותה, לא מול צרכני הזנות ובעיקר לא מול האוכלוסיות שבזנות. המדינה חייבת להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק. אכיפת החוק תביא איתה גם שינוי בזירות הזנות וגם צרכי שיקום וסיוע הולכים, גדלים ומשתנים של האוכלוסיות בזנות. המדינה צריכה למצוא את הדרך לרבע את המעגל, לשחרר חסמים בירוקרטיים, לגלות גמישות ופתיחות מחשבתית, לאסוף תקציבים ולדאוג שאף אחת ואחד לא נשארים ללא המענה שלו הם זקוקים.

החוק לאיסור צריכת זנות הוא חלק ממהלך משולב שכולל חינוך, הסברה ושיקום, ועכשיו זה בידיים של המדינה להשלים את המהלך המשולב. לפנינו דרך ארוכה אבל אם נצעד בה יחד ובנחישות נגיע אל היעד שהוא - מיגור הזנות מהחברה הישראלית.

הכותבת היא עו"ד איילת דיין, מנהלת שותפה, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות