בג"ץ דן היום (ראשון) בעתירות נגד בחירת מבקר המדינה מיכאל ראבילו. בשבוע שעבר הוציאו השופטים צו על תנאי שדרש מהכנסת, הליכוד וראבילו לנמק מדוע לא תיפסל הבחירה. זאת, נוכח הטענות להפרת חשאיות ההליך.
ההרכב שיכריע בנושא כולל את נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטים דפנה ברק-ארז, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן. בדיון הקודם הבהירו כי מרכז ההחלטה יהיה הליך הבחירה, שנטען ששובש בצילומי פתקי ההצבעה, ולא ניגוד העניינים האפשרי של ראבילו, המייצג את ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקים שונים.
עמית הציג את הרקע לדיון. "סבב הבחירות הראשון בכנסת הסתיים ללא הכרעה. בהמשך התקיים סבב שני שבו ראבילו נבחר. העתירות העלו טענות בשני מישורים: פגיעה בחשאיות ההצבעה והשני ניגוד עניינים. בתום הדיון הקודם ההרכב מצא לשקף את התרשמותו כי קיימת עננה לא רצויה והעלה הצעה להליך בחירות חוזר ותקין, שנדחתה".
עוד הוסיף נשיא בית המשפט העליון עמית כי "בנסיבות אלה הוציא ההרכב צו על תנאי אך ורק ביחס לחשאיות ההצבעה והרחבת ההרכב לחמישה שופטים". "נבקש להתמקד בחשאיות בלבד מבלי לגלוש לטענות אחרות", הבהיר.
עו"ד יצחק ברט, נציג יועמ"שית הכנסת, היה הראשון להציג את טיעוניו. "אזכיר כי מעולם בעבר לא נקבעה נורמה מפורשת האוסרת על צילום עצמי מאחורי הפרגוד", אמר. השופטת ברק-ארז השיבה: "מה המשמעות? אולי קודם כל צריך להחליט מה הנורמה. ואולי אדוני יכול לחדד אם הנורמה ככל שהייתה קיימת כוללת הסרטה מלאה".
"טענות העותרים מבוססות במידה מסוימת על עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת בזמן אמת", המשיך ברט והסביר כי עמדת הייעוץ המשפטי בזמן אמת הייתה מורכבת משני חלקים. הראשון, שאין להפסיק את ההצבעה השנייה. לדבריו, זה מאוד חריג להפסיק הצבעה באמצע ויש לכך השלכות. והחלק השני, להנחות את חברי הכנסת לא להכניס טלפונים לקלפי. "האופוזיציה לא הסכימה לחלק הראשון, הקואליציה לא הסכימה לחלק השני, ובסוף נוצרה הסכמה", טען.
השופטת רונן אמרה כי "השאלה אם הנחיה יכולה להיות סמויה באווירה חברתית שמותר ורצוי לתעד את עצמך בקלפי" והדגישה שיש לברר מה היה מניע הפעולה. "השאלה מה הייתה ההנחיה, מה היה הגורם שהביא את האנשים לצלם עצמם, יש לה משמעות", הסבירה. ברט השיב כי אם אין הנחיה מפורשת, זה נכנס לקטגוריה של שאלת הצילום.
השופטת רונן התעקשה: "יכול להיות שיש אווירת מסדרון של קבוצה מסוימת שאומרת נהיה חייבים לתעד את עצמנו. לא הנחיה מלמעלה ממישהו עם סמכות להטיל סנקציה, אבל יכול להיות לזה שינוי אצל אנשים שלא רצו לתעד את עצמם והבינו שזאת האווירה הכללית, ומי שלא יצלם את עצמו הופך לחשוד".
"אין בדל של ראיה שהייתה הנחיה"
כנפי-שטייניץ: "אין חולק שהבסיס לחשאיות ההצבעה הוא הפרגוד. הוא ערובה לכך שההצבעה חשאית. אם מסיטים את הפרגוד זה לא סתירה? הצבעה גלויה מול הציבור".
חברת הכנסת טלי גוטליב קטעה את הדיון מספר פעמים, עד שהוצאה מהדיון. "הבלגנו על מספר הפרעות. אבקש מגברתי לעזוב. אבקש מהמשמר להוציא אותה", אמר עמית.
ברט ביקש שלא תבוטל בחירתו של ראבילו, בטענה שהחוק לא מגדיר בבירור את איסור הצילום. לדבריו, העמדה תקפה גם במקרה שיוחלט שהאיסור כלול בחוק ומשתמע ממנו. "ביטול בחירות וקיומן מחדש זה צעד מאוד קיצוני. יכול להיות שהתוצאות יהיו שונות בלי קשר לפגם שנקבע", הסביר.
ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי להגיע מחר לטעון נגד החלטת בית המשפט למעבר לחמישה ימי דיונים בשבוע. עו"ד עמית חדד פתח את הדיון הנערך בבית המשפט המחוזי בירושלים, שם מעיד אלי לוי, לשעבר מנהל מחלקת חקירות ברשות לניירות ערך, בהתייחסות להאצת קצב המשפט. "קיבלנו את ההחלטה למעבר לחמישה ימים בשבוע בתדהמה מוחלטת. זו פגיעה אנושה בהגנה, אנחנו לא נוכל לעשות את זה. יש לנו הרבה מה להגיד בנושא. אנחנו נעשה את זה מחר. מתישהו גם חופש העיסוק שלנו גובר ולכן אני רוצה גם שראש הממשלה יהיה".
השופטת פרידמן-פלדמן אמרה כי הוא יכול להגיע ובעקבות זאת חדד ביקש להעביר את הדיון מחר לתל אביב. "הוא לא יכול להגיע לפה מסידורי ביטחון", אמר.
עו"ד אילן בומבך, המייצג את הליכוד וראש הממשלה נתניהו, טען כי "אין בדל של ראיה שהייתה הנחיה, שמישהו יזם את זה. עם זה אתם מטריחים את כולנו ואת בית המשפט הנכבד? מביאים לי קטעי עיתונות". בומבך טען כי חבר כנסת רשאי לצאת מהפרגוד עם פתק ההצבעה. השופטים הקשו: "גם אם מדובר ב-119 חברי כנסת? ומה לגבי 110, או כל חברי הקואליציה?".