תעלומת הקיסר הרומי: האם הוא באמת נהרג ממכת ברק?

קיסרים רומים נטו לסיים את תפקידם, ואת חייהם, בטרם עת, אך נראה שאחד מהם פרש מהתפקיד בדרך הפתאומית והמוזרה מכולם. קארוס, ששלט באימפריה הרומית במשך שנה אחת בלבד החל מספטמבר 282 לספירה, מת לכאורה לאחר שנפגע ממכת ברק מיד לאחר ניצחון צבאי מפואר על אדמת פרס. עם זאת, לא כל ההיסטוריונים משוכנעים באמיתיות הסיפור הלא סביר הזה.

קארוס, שככל הנראה נולד באזור שהוא היום צרפת, תפס את השלטון בנסיבות מעורפלות למדי. חלק מהמקורות ההיסטוריים קושרים אותו לרצח של קודמו בתפקיד, פרובוס, בעוד שאחרים מנקים אותו מכל אשמה. לאחר שעלה לכס המלכות, הקיסר הוביל את הצבא הרומי עמוק לתוך שטח פרס, התקדם מעבר לבירה קטסיפון וזכה בתואר "המנצח הגדול בפרס" בשנת 283 לספירה.

בדיוק ברגע התהילה הזה, קארוס מת לפתע על גדות נהר החידקל. הבעיה היא שכל מה שאנחנו יודעים על רגעיו האחרונים מגיע מהיסטוריונים עתיקים שאפילו לא היו בחיים בזמן האירוע, מה שמקשה מאוד לסמוך על נרטיב אחד ספציפי.

התיאור הנפוץ ביותר של מותו מופיע בטקסט היסטורי מפוקפק למדי בשם "היסטוריה אוגוסטה". המסמך העתיק, שנכתב על ידי מספר מחברים אלמוניים כמאה שנים לאחר מות הקיסר ונחשב לרווי הגזמות ואי דיוקים, קובע כי בזמן מותו התרחש לפתע רעם כה אלים עד שרבים מתו מרוב פחד, ובמהלכו הקיסר נפח את נשמתו.

באופן מחשיד, אותו טקסט ממשיך וטוען שהגורל אסר על כל שליט רומי לכבוש את קטסיפון, ולכן המכה הקטלנית הייתה בעצם עונש אלוהי על כך שקארוס המרה את פי האלים. מסיבה זו, חלק מהחוקרים חושדים שסיפור הרעם והברק הומצא על ידי רומאים בעלי אמונות תפלות שראו בפרס ארץ של סימנים מבשרים רעות.

מעניין לציין שהטקסט מרמז גם על גרסה סותרת שבה הקיסר בעצם מת ממחלה לא ידועה, ושנשימתו האחרונה פשוט קרתה במקביל לסופת ברקים אדירה. למעשה, רוב ההיסטוריונים נוטים לתמוך ברעיון שהוא נפל קורבן למחלה, אם כי נראה שהסערה האגדית שליוותה לכאורה את מותו הידהדה דרך דורות של סופרים רומים עתיקים, שאף כתבו מפורשות שהוא נהרג מפגיעת ברק.

עוד דברים שקרו ברומא
הפלוץ הקטלני בהיסטוריה הרג עשרות אלפי יהודים בירושלים

העדות הראשונה בהיסטוריה: הגלדיאטורית שלחמה טופלס בנמרים בזירה הרומית

חוקרים מודרניים מסרבים לקבל את הסבר הברק, והציעו טיעונים נגדיים. בראשם עומדת התיאוריה שקארוס למעשה נרצח על ידי יריבו הפוליטי, דיוקלטיאנוס, או על ידי תומכיו. קשה להתעלם מהתיאוריה הזו לאור העובדה ששני בניו של הקיסר נרצחו גם הם זמן קצר לאחר מכן, מה שמצביע על כך שיריבו היה נחוש לסלק את השליט ויורשיו כדי לתפוס את השלטון.

מה שהופך את הרעיון הזה להרבה יותר הגיוני הוא העובדה שרוב הקיסרים הרומים אכן נרצחו, כשפחות מרבע מהם זכו ל"תענוג" של מוות טבעי. מבחינה סטטיסטית, הרבה יותר סביר להניח שהקיסר נרצח מאשר נפגע מברק. עם זאת, בשל מחסור במקורות אמינים, כנראה שלעולם לא נדע בוודאות את האמת.

אם הוא באמת חטף מכת ברק, הוא יכול להחשיב את עצמו לחסר מזל במיוחד, בהתחשב בכך שהסיכוי להיפגע מברק עומד על 1 ל-15,300. מצד שני, דברים מוזרים יותר כבר קרו - רק תשאלו את רוי סאליבן, שומר יערות אמריקאי שזכה בשיא עולמי לאחר שנפגע מברק לא פחות משבע פעמים לאורך חייו.