לפני חצי שנה נחשפנו כאן לראשונה לתופעת הגלדיאטוריות, אותן נשים אמיצות שלחמו זו בזו בזירות של האימפריה הרומית. כעת, חוקרים חושפים ראיה היסטורית נדירה שמוכיחה כי נשים לא נלחמו רק מול בני אדם, אלא גם נשלחו לקרבות אכזריים מול חיות טרף אימתניות.
התגלית המסעירה מגיעה מניתוח מחודש של פסיפס מהמאה השלישית לספירה שהתגלה במקור בשנת 1860 בעיר ריימס שבצרפת. הפסיפס עצמו הושמד בהפצצות במהלך מלחמת העולם הראשונה, אך למרבה המזל ארכיאולוג צרפתי בשם ז'אן צ'ארלס לוריקה הספיק לאייר אותו בספר שפרסם בשנת 1862. הציור הזה לא זכה לתשומת לב רבה, עד שהחוקר אלפונסו מאנס מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה החליט לבחון אותו מחדש וגילה בו פרטים מדהימים.
שוט, נמר וחזה חשוף
בעוד שבעבר היו חוקרים שטענו כי הדמות בפסיפס היא בכלל ליצן זירה גברי, מאנס קובע כעת בנחרצות כי מדובר באישה. האיור מציג את הלוחמת כשהיא אוחזת בשוט ונאבקת בנמר, כאשר המאפיין הבולט ביותר שלה הוא החזה החשוף. לדברי מאנס, האמן הבליט את שדיה בכוונה כדי שלקהל לא יהיה שום ספק לגבי המגדר שלה.
בדומה לגלדיאטוריות שלחמו זו בזו, גם ציידות החיות (שזכו לכינוי ההיסטורי ונאטריקס) נאלצו להילחם ללא חולצה. הסיבה לכך הייתה צינית לחלוטין. החוקרים מסבירים כי המטרה המרכזית בהופעתן החשופה הייתה לעורר אפקט אירוטי ולגרות מינית את הצופים הגברים ביציעים. מאחר וחלקה התחתון של הדמות חסר באיור שניצל, החוקרים אפילו לא פוסלים את האפשרות שהיא נלחמה כשהיא עירומה לחלוטין.
הפרצה בחוק הרומאי: אסור להלחם מול נשים אחרות, מותר מול חיות
הלוחמות הללו היו לרוב נשים ממעמד סוציו אקונומי נמוך מאוד. סביר להניח שהן היו פושעות שנידונו למוות או נשים נואשות שהתנדבו להלחם בזירה מתוך תקווה לזכות בחירותן, שכן נשים ממעמד גבוה לעולם לא היו מסכימות להופיע חשופות חזה בפומבי. פרופסור אליסון פוטרל מאוניברסיטת אריזונה מעריכה כי נשים השתתפו באירועי הזירה באופן קבוע, אך הנוכחות שלהן פשוט צונזרה או הועלמה מהתיעוד ההיסטורי הרשמי.
בנוסף, היסטוריון החצר של המלך הורדוס, ניקולאוס איש דמשק, כתב במאה הראשונה לפני הספירה שהנשים שנבחרו להילחם זו בזו לא היוו דווקא החזקות או המיומנות ביותר, אלא דווקא "היפות ביותר". זאת, כדי להגביר את אפקט הראווה והבידור. עם זאת, מומחים מציינים כי כושר גופני ויכולת להילחם היו עדיין קריטיים - כי הרי הבעלים השקיע כסף רב באימון הלוחמים והלוחמות.
התגלית החדשה שפורסמה ב-The International Journal of the History of Sport, שופכת אור גם על חוקי המוסר הצבועים של רומא העתיקה. בשנת 200 לספירה, הקיסר ספטימיוס סוורוס אסר לחלוטין על קרבות של גלדיאטוריות מול נשים אחרות. עם זאת, הפסיפס שמתוארך למאה השלישית מוכיח כי האיסור הזה כנראה לא חל על נשים שלחמו בחיות טרף. ככל הנראה, השלכת נשים לקרב מול נמרים נתפסה כבידור לגיטימי ופחות שנוי במחלוקת בעיני השלטון.