הפלוץ הקטלני בהיסטוריה הרג עשרות אלפי יהודים בירושלים

סיפורים על נשק להשמדה המונית כוללים בדרך כלל פצצות אטום או גז עצבים, אבל מה אם נספר לכם שהאסון ההמוני הקטלני ביותר שהוצת על ידי גז בודד, מקורו בכלל בישבנו של חייל רומאי אחד והקורבנות שלו היו ישראלים? זהו סיפור מדהים על מה שאולי היה ה"מונינג" המתועד הראשון בהיסטוריה, על פרובוקציה שהציתה מהומה, ועל איך מחווה גסה אחת הובילה למותם של רבבות יהודים בירושלים.

סרטון ויראלי שזה כבר למיליוני צפיות בערוץ היוטיוב theartofwarrr, מתאר את סיפורו של "הפלוץ הקטלני ביותר בהיסטוריה" - השנה היא סביב 50 לספירה. ירושלים נמצאת תחת שלטון הנציב הרומי ונטידיוס קומאנוס. האווירה, כמו תמיד, מתוחה. בעיצומו של חג הפסח, הר הבית הומה מאות אלפי עולי רגל. כוח רומאי מוצב כרגיל על גג הסטיו המשקיף על הרחבה, עין פקוחה וחרב בהיכון למנוע כל סימן למרד. המתח מבעבע מתחת לפני השטח, ומחכה לניצוץ שיצית אותו.

הניצוץ הגיע ממקום בלתי צפוי לחלוטין. כפי שמתאר זאת ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס) בפרק י"ב בספרו "מלחמת היהודים", חייל רומאי אחד החליט כנראה לשעשע את חבריו על חשבון היהודים. הוא "הרים את בגדו", כרע ב"תנוחה מבזה", "הפנה ליהודים את אחוריו והוציא קול כדרך האדם הנזקק לדבר". בסרטון טוענים כי הוא הפליץ בפניהם של היהודים, אולם על פי התיאור ההיסטורי החייל חשף את אחוריו, כרע, הוציא מפיו קול נפיחה וכנראה ליווה את זה בקללות.

התיאור המעודן של יוספוס לא משאיר מקום לספק: זו לא הייתה תקלה מביכה, אלא אקט מחושב של השפלה וזלזול בוטה, שבוצע בכוונה תחילה מול המון מתפללים במקום הקדוש להם ביותר. התגובה הייתה מיידית. זעם שטף את הקהל. צעקות מחאה דרשו מהנציב קומאנוס להעניש את החייל, אך הצעירים הקנאים יותר כבר עברו למעשים והחלו ליידות אבנים בחיילים.

מנקודה זו, האירוע הידרדר במהירות. קומאנוס, שחשש מהתקוממות כללית, הזרים תגבורת חמושה לרחבת הר הבית. המראה של חיילים מסתערים אל תוך ההמון הצפוף הפך את הזעם לפאניקה טהורה. אלפי אנשים החלו לנוס על נפשם, דוהרים לעבר היציאות הצרות של המתחם.

התוצאה הייתה קטסטרופלית. במהומה שנוצרה, אנשים נדחקו, נמחצו ונרמסו למוות. המעברים הצרים הפכו למלכודת מוות המונית. לפי יוספוס, באותו יום נהרגו כ-10,000 איש. על פי מקורות מאוחרים יותר, באותו יום נהרגו בין 20,000 ל-30,000 איש. חג הפסח, שאמור היה להיות חג של חירות, הפך ליום אבל לאומי, או כפי שכתב יוספוס: "ככה נהפך החג הזה לאבל כבד לכל העם ובכל בית היה נהי ואנחה".

עוד בנושא
זה היה היום הקטלני ביותר בתולדות האנושות - עם מספר המתים הגבוה בהיסטוריה

הנשק הכי קטלני של ימי הביניים הוא תעלומה גדולה עד היום

אז האם הייתה זו "הנפיחה הקטלנית בהיסטוריה"? התרבות הפופולרית אימצה את הגרסה הזו. אך האמת ההיסטורית מורכבת יותר: ככל הנראה לא באנת הייתה פה נפיחה אלא "רק" חשיפת ישבן והשמעת קול. בכל מקרה זה היה אקט של בוז ופרובוקציה מכוונת, שהקול שנלווה אליו היה תוספת שגרמה לזעם להתפרץ. כך או כך, הלקח נותר זהה: במקום טעון כמו ירושלים של המאה הראשונה, אפילו מחווה גסה וילדותית יכולה להפוך לכלי נשק עם תוצאות הרסניות.