אחרי סוף שבוע סוער במיוחד במערכת החינוך, במשרד החינוך פותחים חזית ישירה וחריגה נגד ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך) בעקבות פרסום נתוני מבחני המיצ"ב במדעים השליליים ועוררו הד ציבורי נרחב.
בהודעה חריפה במיוחד שהוציא המשרד אתמול בלילה (שבת), נטען כי מדובר ב-"נתונים לא מאומתים", שהודלפו מתוך ראמ"ה לכלי התקשורת, וכי קיימות טענות מקצועיות חמורות בנוגע לאופן עיבוד הנתונים, שיטות המדידה והסקת המסקנות מהמבחנים.
במשרד הבהירו כי שר החינוך, יואב קיש, הורה לפתוח בבדיקה מקצועית רחבה ומעמיקה, והדגישו כי עד להשלמתה "לא ניתן להסתמך על הנתונים שפורסמו או להציגם כמשקפים תמונת מצב מהימנה של מערכת החינוך ותלמידי ישראל".
אלא שמעבר להכחשה עצמה, נדמה כי מאחורי הקלעים מתנהל עימות עמוק בהרבה בין הנהלת משרד החינוך לבין ראמ"ה, גוף שאמור לפעול באופן מקצועי ועצמאי, אך בשנים האחרונות הפך לא פעם לזירת חיכוך רגישה מול הדרג הפוליטי.
בהודעה אישית שפרסם השר קיש, הוא לא הסתפק בהסתייגות מהנתונים, אלא תקף באופן ישיר את התנהלות הרשות. לדבריו, בשבועות האחרונים הועבר אליו מסמך מפורט שנכתב על ידי "שורת גורמי מקצוע ותיקים במשרד החינוך", ובו הועלו טענות קשות נגד אופן גיבוש המבחנים והנתונים.
בין הטענות שעלו לדברי השר: הטיה באופן הצגת הנתונים והמסקנות; שינויי מדידה ושאלונים ללא תיאום מקצועי עם גורמי ההוראה; פרסום מסקנות שאינן מגובות באופן מלא בנתונים עצמם והתנהלות של הנהלת ראמ"ה שלטענתו הייתה "מנותקת" ממשרד החינוך וללא עבודת מטה מסודרת.
קיש אף טען כי דו"ח ביקורת פנימי של משרד החינוך מצביע על "שורה ארוכה של כשלים" בהתנהלות הרשות, בהם בעיות שקיפות, עימותים מול אנשי מקצוע ושינויים שבוצעו ללא תיאום מספק.
"מי שהדליף אותם הינם גורמים בראמ"ה", כתב השר. "במקום להתמודד באופן ענייני ומקצועי עם הטענות הללו, בחרו בראמ"ה להדליף נתונים לא מבוססים ולנהל קמפיין תקשורתי שמטרתו לייצר כותרות ולטייח את הצורך בבדיקה מקצועית אמיתית", הוסיף.
לצד המתקפה החריפה, קיש ניסה גם להציג עצמו כמי שמוביל קו של חיזוק המדידה והבקרה במערכת החינוך. "אני השר שהחזיר את המבחנים הארציים לאחר שנים שבהן פשוט הפסיקו למדוד", אמר. "אי אפשר לשפר מערכת בלי לבדוק אותה. אבל מדידה חייבת להיות מקצועית, אמינה, מתואמת ונקייה מהטיות", הדגיש.
הסערה הנוכחית מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבור מערכת החינוך הישראלית, שנמצאת תחת ביקורת ציבורית מתמשכת מאז פרוץ המלחמה. בשנים האחרונות מתמודדים בתי הספר עם פערי לימוד גדלים, משברי כוח אדם, קשיים רגשיים בקרב תלמידים ומורים, פערים בין מרכז לפריפריה ושחיקה נרחבת במערכת.
בתוך המציאות הזו, נתוני הערכה לאומיים הפכו לכלי רגיש במיוחד, גם מקצועית וגם פוליטית. במערכת החינוך יש מי שרואים בעימות הנוכחי הרבה מעבר לוויכוח מקצועי על מתודולוגיה. גורמים במערכת טוענים כי מדובר במאבק על השליטה בנרטיב הציבורי סביב מצב החינוך בישראל: האם הנתונים משקפים הידרדרות חריפה במצב התלמידים בעקבות השנים האחרונות, או שמדובר במדידה בעייתית שאינה מתחשבת בתנאי התקופה החריגים.
העימות הפומבי החריג בין משרד החינוך לבין הגוף שאמון על מדידת הישגי התלמידים מציב סימני שאלה משמעותיים סביב אמון הציבור בנתוני מערכת החינוך, דווקא בתקופה שבה המערכת כולה מנסה לשקם יציבות ואמון ציבורי.