המתלוננת הנוספת, ההכרעה בעליון ושתי נשים נוספות שעלו בחקירה: פרשת שי-לי עטרי מתרחבת

הפרשה שחשפה שי-לי עטרי ממשיכה להסתעף ולקבל ממד משפטי מורכב, לאחר שנעמה שחר הודיעה כי גם היא הגישה תלונה נגד אותו חשוד בעבירת אונס. לפי גורמים המעורים בפרטים, בידי המשטרה מידע על שתי נשים נוספות שלכאורה נפגעו ממנו - כך שלפחות בשלב זה מדובר בארבע נשים בפרשה, הממתינות להכרעה בשאלת פרסום שמו. במשטרה סבורים כי חשיפת השם עשויה להביא מתלוננות נוספות, אם ישנן, לפנות ולהגיש תלונה.

ההתפתחות מצטרפת להליך שטרם הבשיל לכתב אישום, ומחדדת את המתח בין זכות הציבור לדעת לבין ההגנה על החשוד. במקביל, בבית המשפט העליון נבחנת בקשת פרסום שמו, על רקע טענת החשוד כי הדבר עלול להוביל לאובדנות, ובהתאם לכך נדרש להגיש חוות דעת פסיכיאטרית שתעמוד במוקד ההכרעה. וואלה עושה סדר בתמונת המצב המשפטית.

שורשי הפרשה חוזרים לעדותה של עטרי, זמרת ושחקנית שלמדה קולנוע באוניברסיטת תל אביב, אשר בחרה לחשוף בסרט הגמר שלה "אור פנס יחיד" את האונס שלטענתה עברה במהלך לימודיה ברימון. בעקבות החשיפה נפתחה חקירת משטרה בשנת 2022, אך זו נסגרה. בשנת 2025 פורסם תחקיר של חיים אתגר, שהטיל ספק באופן ניהול החקירה והעלה טענות לקיומם של נפגעים נוספים. בעקבות אותו פרסום, הוחלט לפתוח את התיק מחדש, והוא מתנהל עד היום מבלי שהוגש כתב אישום.

ההתפתחות האחרונה הגיעה בסוף השבוע האחרון, כאשר שחר התראיינה ל"אולפן שישי" וסיפרה כי גם היא חוותה, לדבריה, תקיפה מינית קשה מצד אותו חשוד. בעדותה תיארה כי יצאה לדייט באוקטובר 2022, שבסיומו מצאה את עצמה במצב מעורפל וחסר אונים, בעוד החשוד מפעיל כלפיה כוח. לדבריה, רק לאחרונה גילתה כי מדובר באותו אדם שעל פי החשד תקף גם את עטרי, גילוי שגרם לה, כלשונה, לתחושת קריסה.

מבחינה משפטית, המשמעות של עדות נוספת איננה טכנית בלבד. מדובר בהתפתחות שעשויה להשפיע הן על עוצמת התיק והן על קצב התקדמותו. החשוד צפוי להיות מוזמן לחקירה נוספת שתתמקד בעדות החדשה, והחומר שייאסף עשוי לעבות את התשתית הראייתית, אך גם להאריך את משך הבדיקה. בסיום החקירה תידרש המשטרה להעביר את התיק לפרקליטות, שתחליט האם קיימת תשתית להגשת כתב אישום ובאילו עבירות.

מה קורה בזירה המשפטית סביב פרסום השם?

במקביל מתנהלת זירה משפטית נוספת, עקרונית לא פחות, סביב שאלת פרסום שמו של החשוד. לאחר חידוש החקירה פנתה עטרי לבית המשפט בבקשה להתיר את הפרסום, אך בית משפט השלום בתל אביב דחה את בקשתה. בערעור שהגישה התקבלה עמדתה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כאשר השופט עודד מאור הורה להתיר את הפרסום, אך עיכב את ביצוע ההחלטה כדי לאפשר לחשוד לפנות לעליון.

החשוד אכן עשה זאת, ובבקשתו טען כי מצבו הנפשי רגיש וכי פרסום שמו עלול להוביל לאובדנות. בעקבות זאת, הורה השופט שטיין לקבל חוות דעת פסיכיאטרית שתבחן את הסיכון. חוות הדעת טרם הוגשה, והכרעתו של בית המשפט העליון תינתן רק לאחר שתיבחן, ואף ייתכן כי יתקיים דיון נוסף בעניינה.

מה אומר החוק על פרסום שמו של חשוד?

הדיון המשפטי אינו מתקיים בוואקום. הדין בישראל קובע כי נקודת המוצא היא פרסום שמות חשודים, במיוחד כאשר קיים עניין ציבורי. עם זאת, לבית המשפט נתונה הסמכות לחרוג מכך במקרים חריגים, כאשר הפרסום עלול לגרום לחשוד נזק חמור במיוחד. הפסיקה אף חידדה כי אין די בנזק רגיל לשם טוב או לפרנסה - אלא יש להוכיח פגיעה חריגה בעוצמתה. שאלת האובדנות, ככל שתוכח, עשויה להיכנס בגדר תחום זה.

המציאות מוסיפה מורכבות נוספת. שמו של החשוד כבר מופץ ברשתות החברתיות, אך מבחינת הדין אין בכך כדי להכשיר את הפרסום. הפצת מידע האסור בפרסום עדיין עשויה להיחשב עבירה פלילית ואף עילה לתביעה אזרחית. בתי המשפט נדרשו בעבר לטענה שלפיה "הסוסים כבר ברחו מהאורווה", אך נזהרו מלקבל אותה באופן גורף, כדי לא לעודד הפרת צווים.

האם ההכרעה תהיה סופית?

גם אם יחליט העליון בשלב זה להותיר את הצו על כנו, אין מדובר בסוף פסוק. שינוי נסיבות, ובראשן הגשת כתב אישום, עשוי לפתוח את הדלת לבחינה מחודשת של הסוגיה. במצב כזה, הנטייה המשפטית נוטה יותר להתיר פרסום, אך גם אז שאלת הפגיעה האפשרית בחשוד עשויה לשוב למרכז הדיון.

כך, בין עדות נוספת שמטלטלת את התיק לבין הכרעה עקרונית של בית המשפט העליון, הפרשה ממשיכה להתפתח בשני מסלולים מקבילים, כששניהם יחד עשויים לקבוע לא רק את גורל התיק, אלא גם את גבולות האיזון בין זכות הציבור לדעת לבין ההגנה על החשוד.