"העורף איתן", נוהגים לומר ראשי הרשויות ואנשי פיקוד העורף כשהם מתארים את התנהגות הציבור במהלך ימי המלחמה, אבל גם מי שמשבח את העורף, כלומר את מיליוני האזרחים שחייהם התהפכו עם תחילת המלחמה לפני 12 ימים, יודע שזה לא קל בכלל. כמה לא קל? ביקשנו מחברת סקופר, המתמחה בניטור וניתוח השיח ברשתות חברתיות, לערוך מחקר רשת ולבדוק עבורינו על מה מתלוננים הישראלים הכי הרבה בימים האחרונים. זה מה שעלה מהנתונים
לא פחות מ-45% מנפח השיח עוסק בחוסר ההלימה בין הדרישה לשגרה לקריסה הפיזית. זהו הנרטיב הדומיננטי ביותר בשיח. הגולשים מציפים את הפער הבלתי נתפס שבין לילות נטולי שינה, רצופי אזעקות וריצות למרחבים מוגנים, לבין הציפייה של המדינה והמשק לחזור לתפקוד מלא בבוקר שלמחרת. עמדת הרוב גורסת כי קיום שגרת עבודה ולמידה מרחוק (זום) בתנאים אלו הוא אבסורד, כסת"ח וגובל בהתעללות. הטון נע בין ייאוש עמוק, סרקזם מריר וכעס יוקד על מערכת החינוך ופיקוד העורף.
ומי מוביל את השיח? הורים לילדים קטנים ומתבגרים (המתקשים לג'נגל בין עבודה להשגחה), מורים מתוסכלים שמנסים ללמד בזום תלמידים עייפים, ושכירים שחשים שבריאותם הנפשית מופקרת. הנושא מייצר קונצנזוס רחב וחוצה מגזרים.
35% מנפח השיח עוסק דווקא בביקורת פוליטית. לא על עצם היציאה למלחמה עם איראן אלא "כעס פוליטי על ניתוק, הפקרה וסדר עדיפויות מעוות".
הגולשים, לרוב פעילים פוליטיים מהשמאל או מהמרכז או משרתי מילואים, זועמים על כך שבזמן שהם יושבים במקלטים, חוששים לחייהם, קורסים תחת יוקר המחיה ונושאים בנטל המילואים, הממשלה מנצלת את ה"רעש" הביטחוני כדי להעביר כספים קואליציוניים (למגזר החרדי ול"זהות יהודית") ולקדם חקיקה שנויה במחלוקת. הטון הוא של זעם, תחושת נבגדות, וייאוש מהאופוזיציה שנתפסת כשותקת או לא אפקטיבית. ניכרת תחושה שהמדינה מנצלת את עייפות האזרחים כדי להחליש את ההתנגדות הציבורית.
20% מנפח השיח ברשתות עוסק, תאמינו או לא - בעצם הזכות להתלונן ולא ליישר קו עם הנראטיב של "העורף החזק". נושא זה התפרץ סביב ביקורת שהוטחה באזרחים המשתפים בקושי שלהם. השיח עוסק במאבק על הלגיטימציה לפחד, לבכות ולהיות עייפים, מבלי להיות מתוייגים כ"תבוסתנים", "בכיינים" או "מחלישים". הגולשים תוקפים את הניסיון "לנרמל" את הטירוף ולדרוש מהאזרחים להפגין זקיפות קומה לאומית ותמיכה עיוורת בכל עת. הטון הוא מתגונן, אך בעיקר דורש הכרה וחמלה למצוקה הנפשית האמיתית.
נושאים שוליים שעלו בשיח
שימוש באמצעים פרמקולוגיים ורפואיים לשמירת ערנות: שיח סביב השימוש של טייסי חיל האוויר בכדורים ממריצים (כדוגמת מודאפיניל/Go Pills) כדי להתמודד עם שעות טיסה ארוכות ועייפות קיצונית, לצד חיפוש של אזרחים אחר פתרונות להתמודדות עם נדודי שינה והשפעות הסטרס.
אסקפיזם, הומור שחור והתמודדות קהילתית במקלטים: גולשים המשתפים בדרכים יצירתיות וקלילות להפיג את המתח, כגון שכנים שמגיעים מחופשים למקלט, סכסוכי שכנים קטנים שנפתרים (או מוחרפים) במרחב המוגן, והתפרצויות זעם של חיות מחמד כבבואה לעייפות הבעלים.
השלכות פיזיולוגיות של המצב: תלונות על כאבי גב, שרירים תפוסים והתקררויות, המיוחסות ישירות לדריכות הגופנית הגבוהה, לריצות למקלט ולחוסר שעות שינה מצטבר.