בגזר הדין שניתן היום (שני) הוטלה שנת מאסר בפועל על קרול פסלר, בת 83, שהורשעה בהפקרה לאחר פגיעה ברפאל אדנה, בן ה-4, שנהרג בתאונת דרכים בנתניה במאי 2023. רישיונה נשלל לצמיתות, והיא צפויה להתחיל לרצות את עונשה בחודש אפריל. גזר הדין חתם פרק משפטי כואב, אך המספרים שמאחוריו מלמדים כי רפאל אינו מקרה בודד.
גזר הדין הזה סוגר תיק אחד, אך המספרים שסביבו מספרים סיפור גדול בהרבה. 16 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים מסוג "פגע וברח" בשנת 2024. זהו הנתון הגבוה ביותר בחמש השנים האחרונות, כך עולה מנתוני משטרת ישראל שהגיעו לידי עמותת אור ירוק. בהשוואה לשנת 2023 מדובר בעלייה של כשני הרוגים.
בחמש השנים האחרונות הופקרו למוות בכבישים 66 בני אדם בתאונות פגע וברח, 13 הרוגים בממוצע בכל שנה, יותר מאחד בכל חודש בממוצע. אבל ההרוגים הם רק קצה הקרחון, בשנת 2024 נפגעו 456 בני אדם בתאונות פגע וברח, מהם 69 נפצעו קשה. בממוצע נפגעים 560 בני אדם בכל שנה בתאונות כאלה, יותר מאדם אחד בכל יום.
גם במספר התאונות נרשמת תמונה עגומה: בשנת 2024 התרחשו 339 תאונות דרכים מסוג פגע וברח, מהן 16 תאונות קטלניות שבהן נהרג לפחות אדם אחד. בממוצע מתרחשות בישראל 412 תאונות פגע וברח בכל שנה, יותר מאחת בכל יום, 13 מהן קטלניות ו-58 קשות.
תל אביב-יפו עומדת בראש הרשימה עם 59 תאונות פגע וברח בשנת 2024, המספר הגבוה ביותר מבין הערים. פתח תקווה שנייה עם 19 תאונות, בנתניה אירעו 17 תאונות, בחולון 14, ובת ים סוגרת את חמש הערים המובילות עם עשר תאונות.
תאונת פגע וברח מוגדרת כתאונה שבה הנהג המעורב נמלט מזירת האירוע מבלי לעצור, לסייע או למסור פרטים. החוק מתיר לבית המשפט לגזור עונש של עד 14 שנות מאסר בפועל. אלא שבבדיקה שערכה עמותת אור ירוק ב-71 פסקי דין שעסקו בהפקרה לאחר פגיעה, נמצא כי העונש הממוצע בפועל עומד על שנתיים ושבעה חודשים מאסר וקנס של 2,179 שקלים בלבד.
עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, מגדיר את התופעה כ"מכת מדינה". לדבריו, "נהגים פוגעים באחרים, מסתלקים ממקום התאונה ומשאירים את הפצוע להתבוסס בדמו. הנתונים הקשים חייבים להדליק נורה אדומה. אסור לנו כחברה לקבל התנהגות לא מוסרית ולא חברתית כזאת. חייבים להכריז מלחמת חורמה על נהגים שפוגעים ומפקירים".
יעקב מסביר איך לדעתו נכון להתמודד עם הבעיה: "הדרך למיגור התופעה היא בענישה קשה ומתריעה ויצירת מסלול שפיטה מהיר לאותם נהגים מפקירים. במקביל, במשטרה חייבים להגביר את המאמצים ולתפוס את אותם נהגים אשר בוחרים לברוח ממקום התאונה. שילוב זרועות של כלל הגורמים יביא למצב בו נהגים יישארו במקום התאונה יזעיקו עזרה ויסייעו לפצוע. רק נקיטת יד קשה תשדר מסר ברור כי לא משתלם לפגוע ולברוח ממקום התאונה".
מה גורם לנהג לברוח?
סקירה של מחקרים בינלאומיים שבוצעה בעמותת אור ירוק מעלה כי מרבית הנהגים שנתפסו לאחר פגע וברח היו צעירים, לעיתים מתחת לגיל הנהיגה המותר, או תחת השפעת סמים, אלכוהול או מסיחים אחרים.
בסדרת ראיונות שערכו חוקרים בריטיים עם 52 נהגים שפגעו וברחו, 28 מהם, שמהווים 54 אחוזים, הודו כי נמלטו כדי להגן על עצמם לאחר שנהגו ללא רישיון או תחת השפעת חומרים. 24 נהגים, המהווים 46 אחוזים, טענו כי ברחו משום שלא ידעו שפגעו או שסברו כי התאונה אינה חמורה מספיק כדי לעצור ולהגיש עזרה.
על פי המחקרים, תאונות שפוגעות בחיי אדם מתרחשות כמעט תמיד באזורים עירוניים שבהם יש ריכוז גבוה של הולכי רגל. הסיכוי לבריחה עולה בכבישים חשוכים יותר, לרוב בין חצות לארבע לפנות בוקר.
בעולם מנסים לבלום את התופעה באמצעים יצירתיים. בקולורדו, ארצות הברית, נחקק בשנת 2015 חוק שלפיו לאחר תאונה עם נפגעים שבה לא ניתן לאתר את הנהג הפוגע, מופקעות רשתות התקשורת במדינה לטובת התראות פוש. בלוס אנג'לס מופעלת משנת 2016 מערכת ששולחת התראות לנהגי מוניות ואוטובוסים, ומי שמוסר מידע שמוביל ללכידת נהג פוגע יכול לקבל פרס של עד כ-50 אלף דולר. בפלורידה מתקיים קמפיין Stay at the scene שמעודד נהגים להישאר בזירה ולהזעיק עזרה. חוקרים מציינים כי בערים חכמות המרושתות במצלמות רחוב הסיכוי לפגע וברח עשוי לרדת. בארקנסו פועל פורום Hit & Run Project שהוקם בידי משפחות נפגעים המשמש קבוצת תמיכה ומפעיל לחץ ציבורי.
הסיפור של רפאל אדנה מטלטל את הציבור, אבל הנתונים מלמדים כי הוא חלק מתופעה רחבה ומטרידה. 16 הרוגים בשנה אחת, 66 בתוך חמש שנים, מאות פצועים, מאות תאונות - השאלה איננה רק מה העונש בתיק מסוים, אלא האם המערכת מצליחה לייצר הרתעה אמיתית כזו שתגרום לנהג הבא לעצור, להזעיק עזרה, ולא לברוח.