בית משפט השלום גזר הבוקר (שני) עונש של שנת מאסר בפועל על פסלר, בת 82, שהורשעה בהפקרת הילד רפאל צגאי ז"ל לאחר שפגעה בו והמשיכה בנסיעה מבלי להזעיק עזרה. לצד המאסר נגזרו עליה עונש על תנאי, שלילת רישיון לצמיתות ופיצוי בסך 25 אלף שקלים למשפחה.
השופט טל פרי הדגיש בגזר הדין כי הכרעתו נשענת על הראיות שבתיק ולא על הסערה הציבורית שליוותה את הפרשה. "חובתי להבטיח שהצדק יראה ויעשה על בסיס הראיות ולא לפי רחשי הרקע. בכתב האישום לא מיוחס לנאשמת אחריות לתאונה אך הנאשמת אחראית להפקרת הילד ועל כך היא נותנת את הדין. הנאשמת פגעה בילד ונסעה לביתה מבלי להזעיק לו עזרה. אני ער לכך שהמאשמת בת 82. התרשמתי שמצבה הבריאותי יציב לגילה. עם כל ההבנה לגילה ולמצבה מדובר בעבירה חמורה- עבירת הפקרה. העונש המקסימלי בגינה הוא 7 שנות מאסר".
על פי כתב האישום, בשעות אחר הצהריים של יום התאונה נסעה פסלר בשדרות בן גוריון בנתניה. במהלך הנסיעה פגעה בתמיר צגאי ובשני נכדיו, מתן ורפאל, שחצו את הכביש במקום המוגדר מסוכן ואסור לחצייה, והמשיכה בדרכה מבלי לעצור. רפאל נפצע באורח אנוש ובהמשך נקבע מותו בבית החולים. עוברי אורח הזעיקו כוחות הצלה, והילד פונה תוך מאמצי החייאה, אך בבית החולים נאלצו הרופאים לקבוע את מותו.
האירוע טלטל את העיר ואת הציבור כולו. שאלת האחריות הפלילית, ובעיקר ההחלטה להעמיד את פסלר לדין בעבירת הפקרה בלבד ולא בגין גרימת מוות ברשלנות, עוררה מחאה חריפה ותחושת אי צדק בקרב בני המשפחה.
יממה לאחר התאונה אותרה מכוניתה של פסלר והיא נחקרה בחשד לגרימת התאונה הקטלנית ובהפקרה. בחקירתה טענה כי כלל לא הבינה שפגעה בבני אדם וסברה שאופנוע התנגש ברכבה. לדבריה, שמעה "בום" והבחינה במראה השמאלית נשברת, אך כשראתה כלי רכב ממשיך בנסיעה סברה כי מדובר באירוע שולי.
בעדותה בבית המשפט סיפרה כי חשה בטוב באותו יום וכי ראייתה הייתה תקינה. לאחר שסעדה בביתה של בתה ונסעה לבקר חברה, כך תיארה, חשה בדרכה חזרה "בום" וראתה את המראה נשברת. "חשבתי שאופנוע פגע בי", העידה. "כשראיתי שהוא ממשיך לנסוע חשבתי שהכול בסדר".
במהלך המשפט הודתה בעבירת ההפקרה, אולם בשלב הטיעונים לעונש טען סנגורה כי לא התקיים אצלה היסוד הנפשי הנדרש מאחר שלטענתו לא ידעה שפגעה באדם. השופט הורה בשלב מוקדם יותר על קיום הליך הוכחות מחדש, ולאחר שמיעת הראיות באוקטובר האחרון הרשיע אותה במיוחס לה. בהכרעת הדין כתב כי "הנאשמת לא עצרה לבדוק במי פגעה אלא המשיכה בנסיעה לביתה. הנאשמת הגיעה לביתה, הבחינה בנזק לרכב, אך לא דיווחה לרשויות. בריחה של נהג ממקום התאונה הוא מעשה אנטי-חברתי וראוי שהוא ייענש בחומרה. הנאשמת פנתה לאחר התאונה לעורך דין, דבר המלמד על מודעות כי פגעה באדם. הנאשמת הפקירה את הילד למותו".
פסלר ביקשה מבית המשפט להימנע מהטלת מאסר בפועל. "אני מבקשת סליחה מההורים, אין יותר טרגי מלאבד ילד", אמרה. "אבל אין לי שום ספק שאני לא אשמה בתאונה. זה כאב שיישאר בתוכי כל חיי. מאז יום התאונה החיים שלי השתנה ב-180 מעלות. ביוני אהיה בת 83 ואני לא בריאה. אני מבקשת מבית המשפט להתחשב בי. אני מתחרטת על התוצאות הנוראיות של התאונה, ואני מקווה שהמשפחה תצליח להשתקם".
התובע מטעם פרקליטות מחוז מרכז, עו"ד שגיא שגב, עתר לעונש של בין שנתיים לארבע שנות מאסר בפועל. מנגד, סנגורה עו"ד שחר מנדלמן ביקש שלא לשלוח אותה למאסר, והדגיש את מצבה הבריאותי ואת הביקורת הציבורית החריפה שליוותה את ההליך.
באולם בית המשפט התקבל גזר הדין בתחושות קשות מצד בני המשפחה. אמו של רפאל פרצה בבכי ואמרה כי "העונש הוא בדיחה. מה זה שנה בפועל?". אביו של רפאל ז"ל, זיו אדמה, אמר לוואלה בקול שבור: "זה עונש של ילד בן 4 שדמו נשפך? שהופקר למותו? אנחנו מזועזעים, זה המחיר של הילד שלי? שנה? כולנו יודעים שהיא לא הייתה הנהגת. אנחנו נקבל את הראיות ונלמד את החומר ונגיש ערר לבית המשפט. עבדו עלינו לאורך כל המשפט".
כך מסתיים שלב נוסף בפרשה הקשה, אך עבור בני המשפחה תחושת הצדק טרם הושגה והמאבק המשפטי, כך נראה, עוד לא תם.