לכידתו של נשיא ונצואלה ניקולס מדורו בידי ארצות הברית שללה מוולדימיר פוטין בעל ברית והעלתה את כוח ההשפעה האמריקאי בשוק הנפט, אך במוסקבה בוחנים גם רווחים אפשריים מחלוקת העולם ל"אזורי השפעה" בידי הנשיא דונלד טראמפ.
כוחות מיוחדים לכדו את מדורו רק שמונה חודשים לאחר שנשיא רוסיה חתם על שותפות אסטרטגית עם מי שכינה "חברי היקר", וטראמפ אמר כי ארצות הברית נוטלת שליטה זמנית בוונצואלה - המדינה בעלת עתודות הנפט הגדולות בעולם.
חלק מהלאומנים הרוסים מתחו ביקורת על אובדן בעל ברית והשוו בין המבצע האמריקני המהיר לבין כישלונה של רוסיה להשתלט על אוקראינה כמעט ארבע שנים לאחר פרוץ המלחמה.
אך ברובד אחר, מה שרוסיה מתארת כ"פיראטיות" ו"חילופי שלטון" בחצר האחורית של ארצות הברית נסבל יותר מבחינת מוסקבה - במיוחד אם וושינגטון תסתבך בוונצואלה.
"רוסיה איבדה בעלת ברית באמריקה הלטינית", אמר מקור רוסי בכיר, שביקש להישאר בעילום שם בשל רגישות הנושא. "אבל אם זו דוגמה ליישום דוקטרינת מונרו של טראמפ, כפי שנראה, אז גם לרוסיה יש אזור השפעה משלה".
המקור התייחס לרצון ממשל טראמפ לשוב ולבסס דומיננטיות אמריקנית בחצי הכדור המערבי ולהחיות את דוקטרינת מונרו מהמאה ה-19, שהגדירה את האזור כתחום השפעה של וושינגטון.
מקור רוסי שני אמר כי במוסקבה רואים במבצע האמריקני ניסיון ברור להשתלט על הנפט של ונצואלה, וציין כי רוב המעצמות המערביות לא גינו אותו בפומבי.
פוטין מנסה זה שנים לבסס אזור השפעה רוסי ברפובליקות סובייטיות לשעבר במרכז אסיה, בקווקז ובאוקראינה, מהלך שנתקל בהתנגדות אמריקנית מאז סיום המלחמה הקרה.
פוטין עצמו טרם התייחס בפומבי למבצע האמריקני בוונצואלה, אך משרד החוץ הרוסי קרא לטראמפ לשחרר את מדורו ולפתוח בדיאלוג. המשרד תיאר בעבר את פעולות טראמפ כ"פיראטיות מודרנית" בקריביים.
התקשורת הממלכתית ברוסיה הציגה את המבצע כ"חטיפה" אמריקנית, ציטטה את דברי טראמפ על שכנים "חולים", והשוותה את המהלך ללכידתו של מנואל נורייגה בפנמה ב-3 בינואר 1990.
"עצם זה שטראמפ פשוט 'גנב' את נשיא מדינה אחרת מראה שבעצם אין חוק בינלאומי - יש רק חוק הכוח - אבל רוסיה יודעת זאת כבר מזמן", אמר סרגיי מרקוב, יועץ לשעבר לקרמלין, לרויטרס.
לדבריו, ניתן לפרש את דוקטרינת מונרו המודרנית - שטראמפ רמז שניתן לעדכנה כ"דוקטרינת דונרו" - בכמה דרכים: "האם ארצות הברית באמת מוכנה להכיר בדומיננטיות של רוסיה על ברית המועצות לשעבר, או שמא ארצות הברית פשוט כה חזקה עד שלא תסבול אף מעצמה גדולה אפילו בקרבתה?"
אלכסיי פושקוב, יו"ר ועדת מדיניות המידע במועצת הפדרציה (הסנאט) הרוסית, ראה במבצע האמריקני יישום ישיר של אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ארצות הברית - ניסיון להחיות עליונות אמריקנית ולהשיג שליטה על עתודות נפט נוספות.
אך לדבריו, הדבר עלול להחזיר את העולם ל"אימפריאליזם הפרוע של המאה ה-19", ולמעשה להחיות את רעיון "המערב הפרוע", במובן שארצות הברית שבה ותובעת לעצמה את הזכות לעשות כרצונה בחצי הכדור המערבי.
"האם הניצחון יהפוך לאסון?" שאל.
ההזדמנות של פוטין ושי
מבחינת פוטין ונשיא סין שי ג'ינפינג, נשיא אמריקני שממוקד - ואולי מסתבך - בחצי הכדור המערבי עשוי להיות יותר מתקבל על הדעת, נוכח מיקודה של רוסיה באוקראינה ושל סין בטייוואן. אך חלק מהלאומנים הרוסים מתחו ביקורת על אובדן בעל הברית זמן קצר לאחר נפילת בשאר אסד בסוריה, והשוו בין מהירות המבצע האמריקני לבין קצב ההתקדמות האיטי בהרבה של רוסיה באוקראינה.
ענקית הנפט הרוסית רוזנפט סיימה את פעילותה בוונצואלה כבר ב־2020 ומכרה את נכסיה שם לחברה שבבעלות ממשלת רוסיה.
איגור גירקין, לאומן רוסי שנשלח למאסר בעקבות ביקורת על הקרמלין במהלך המלחמה, אמר כי ארצות הברית הראתה בוונצואלה כיצד מעצמה גדולה צריכה לפעול מול איום פוטנציאלי, ותיאר את המבצע כחלק מניסיון לקטוע זרימות נפט לסין.
"ספגנו מכה נוספת לתדמית שלנו - עוד מדינה שסמכה על עזרת רוסיה ולא קיבלה אותה", אמר גירקין.
"כשאנחנו שקועים עד צוואר בביצת הדמים של אוקראינה, אנחנו כמעט חסרי יכולת לעשות משהו נוסף - ובוודאי שאיננו יכולים לעזור לוונצואלה בחצי כדור אחר, ממש ליד ארצות הברית".