שליש מתושבי מדינת ישראל אינם מוגנים כראוי מפני ירי טילים, כך עולה מדו"ח שפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. הדו"ח מציג פער משמעותי בחברה הערבית, שם נמצאו פחות מ-30 מקלטים תקניים בכלל הרשויות המקומיות. עוד עלה כי כחמישית מהתושבים הקרובים לגבול עם לבנון וסוריה גם כן אינם בעלי מיגון תקני.
הדו"ח, שבדק מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות העלה כי ל-3.2 מיליון תושבים, שהם כ-33.6% מהאוכלוסיה, חסר מיגון תקני, נכון לינואר 2025. ביניהם כ-42 אלף תושבים המתגוררים במרחק של עד תשעה קילומטרים מגבול סוריה ולבנון, ומספר דומה ביישובים במרחק של 7-20 קילומטר מגבול עזה. בסך הכל עלה מהדו"ח כי ב-1,378 מקלטים ציבוריים בישראל לא ניתן לשהות בעת מתקפה שהם 11.7%. עוד עלה מהדו"ח, כי רק 0.3% מהמקלטים שנמצאים בשטחן של רשויות ערביות נמצאו כתקניים.
לצד זאת, המבקר מעיר כי לא היה מענה קיים לחברה הערבית לאחר 7 באוקטובר, והיה צורך בהקמת חדר מצב ייעודי לשם כך. "הביקורת העלתה כי במצב החירום שנוצר עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, לא נמצא גורם שיבצע את המשימות שביצע חדר המצב וייתן מענה ראוי באופן מידי", כתב.
דוח מבקר המדינה
חדר המצב שהוקם נסגר במאי 2024, כשהשרה לשוויון חברתי מאי גולן החליטה שלא להאריך את ההתקשרות להפעלתו. "עם התמשכות המלחמה והיווצרות של שגרת מלחמה ושל מענים נוספים בנושא, לא היה הכרח בהמשך פעילותו של חדר המצב", הסביר המבקר אנגלמן. "עם זאת, ראוי היה כי קודם קבלת ההחלטה על סגירת חדר המצב תפנה הנהלת המשרד לשוויון חברתי לגופים השונים שלדעתה נותנים את המענה הנדרש לחברה הערבית בשעת חירום ותבקש לדעת מה עמדתם בנושא", כתב.
המבקר מתח ביקורת על התמודדות המדינה עם הבעיה. "פער זה מתחדד לאור המציאות הביטחונית המשתנה שבה יש איומים בלתי פוסקים של ירי טילים מחזיתות שונות", כתב. הוא הוסיף: "במקום להתמודד עם הכשלים בגיבוש המענה לפערי המיגון שעלו כבר ב-2018, בחר פיקוד העורף להקפיא את ביצועו של השלב השני בתוכנית המיגון הרשותית (תמי"ר), ולא המשיך להטמיעו באופן רחב ויזום ברשויות המקומיות, זאת מבלי לדאוג לתוכנית חלופית למימוש אחריותו להסדרה וקידום ביטחון התושבים".
"בביקורת עלה כי אף אחת מהרשויות שנבדקו אינה יודעת על החלטת פיקוד העורף על הקפאת שלב ב' בתוכנית המיגון. בנוסף על הקפאת התוכנית, קבע פיקוד העורף ב-2018 כי לא יאושרו תוכניות תמי"ר של הרשויות המקומיות", המשיך. "משרד מבקר המדינה מעיר לפיקוד העורף כי אין זה ראוי שבמשך כשבע שנים הוא נמנע מאישור התמי"ר של הרשויות המקומיות והותיר את נושא ההיערכות למיגון התושבים להחלטה וולונטרית של הרשויות המקומיות וללא הנחיות ברורות לרשויות בתחום עליו הוא מופקד".
במסגרת הדו"ח נבדקו רשויות מסוימות באופן ממוקד. בגבעתיים שיעור התושבים ללא מיגון היה 16%, בחולון 14% ובמועצה המקומית בענה 77%. עיריית אשקלון והמועצה האזורית גלבוע מסרו למבקר כי אין ברשותן נתונים בנושא כנדרש. בבדיקה נמצא כי פיקוד העורף לא פיקח על יישום הנחיותיו ולא וידא שהרשויות תכננו פתרונות לשעת חירום.
מה לגבי מוסדות החינוך?
הדו"ח בחן גם את פערי המיגון במוסדות החינוך. לפי הנתונים שהעביר משרד החינוך, שנאספו במרץ 2024, ליותר מ-466 אלף תלמידים, שהם כ-25%, אין מיגון תקני בבית הספר. במועד הביקורת באוגוסט 2024 למשרד החינוך לא היו נתונים על המיגון התקני בכמחצית מגני הילדים, וכן, בכמחצית ממעונות היום לא היה מיגון תקני.
המבקר הצביע על ליקויים בניצול תקציבי מוכנות העורף בחירום. פיקוד העורף תוקצב בין השנים 2019 ל-2024 ב-1.406 מיליארד שקלים, מתוכם 869 מיליון ב-2024, עם פרוץ המלחמה. ואולם, רק 52% מהתקציב - 733 מיליון שקלים, נוצל בפועל. עוד נכתב כי "בשל התנהלות איטית וסחבת" בניהול יוזמות למיגון באשקלון, ואי-ניצול תקציב, רק 21% מהסכום שהקצו משרדי הממשלה הועבר לידי העירייה.
תגובת דובר צה"ל:
"פיקוד העורף פועל כל העת לחיזוק אמצעי המיגון של תושבי מדינת ישראל, תוך למידה והשתפרות על מנת לחזק את ההגנה על העורף ולשמור על חוסן האוכלוסייה האזרחית. ככלל, האחריות למיגון חלה על בעל הנכס. האחריות לבקרה, לתחזוקה ולאכיפה על מקלטים ציבוריים מוטלת על הרשות המקומית, זאת על פי חוק ההתגוננות האזרחית. לפיקוד העורף אין סמכות בחוק לעסוק בעניין אחזקת מקלטים פרטיים. תוכנית המיגון בכל רשות נתונה להחלטת הרשות המקומית. פיקוד העורף קבע כי יינתן סיוע בתהליך גיבוש התוכנית לרשות שתרצה בכך. פיקוד העורף מסייע לרשויות המקומיות שהחליטו לאמץ את התוכנית כחלק מתפיסת ההפעלה בחירום במנחה מקצועי ובסיוע של המחוז הרלוונטי בפיקוד העורף. פיקוד העורף מבצע ביקורות במקלטים ציבוריים ומעדכן את הרשויות המקומיות בממצאי הביקורת לשם שיפור המיגון ועמידה בהוראות הדין".