ציון נכשל: מבקר המדינה קובע - מערכת החינוך לא הייתה ערוכה למצבי חירום

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דו"ח על היערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום והפעלתה במלחמת חרבות ברזל וקבע כי: הפקת הלקחים מימי הקורונה (ימי הלמידה מרחוק) לא נעשתה ולא השתפרה במידה ניכרת במהלך מלחמת חרבות ברזל ומבצע "עם כלביא", על אף שלדבריו היה ניתן לצפות שהלקחים של חשיבות הלמידה מרחוק יוטמעו במערכת החינוך בשל היכרותו עם הנושא.

על פי המבקר, בביקורת עלה כי על אף המלצות דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2021 בנושא הוראה ולמידה מרחוק בתקופת הקורונה, ועל אף הודעת משרד החינוך בתגובתו לדו"ח כי גיבש תפיסה אסטרטגית ללמידה משולבת דיגיטל כבסיס לתוכנית עבודה רב-שנתית לאומית, נכון למועד סיום הביקורת, המשרד טרם השלים את הכנתה של תוכנית אסטרטגית לאומית רב-שנתית לקידום הלמידה הדיגיטלית.

עוד ציין כי המשרד לא השלים את התהליך האסטרטגי שהחל בו בשנת 2021, תוצרים של התהליך לא הובאו לדיון ובחינה לפני הנהלת המשרד, וממילא לא התקבלה החלטה אם לקדם את התהליך, לבצע שינויים והשלמות, או לא להמשיך בו. בפועל לא המשיך המשרד בקידום התהליך ותוצריו לא פותחו ולא קודמו לכדי תוכנית מגובשת.

בנוסף הדגיש בדו"ח כי בביקורת נמצא כי על אף ההמלצות בדוח מבקר המדינה האמור משנת 2021 ובתהליך האסטרטגי שנערך במשרד החינוך בשנים 2021-2022, ועל אף החיוניות של אמצעי הקצה בבתי התלמידים והמורים לקיום למידה מרחוק בשעת חירום, מסקר ההצטיידות הטכנולוגית שערך משרד החינוך בראשית 2023 עלה שמוכנותם של בתיה"ס בכל הנוגע להצטיידותם באמצעים לצורך למידה דיגיטלית בשגרה, וממילא גם בחירום, נותרה חסרה. כ-23% מבתי הספר שהשיבו לסקר נמצאו ברמת הצטיידות נמוכה וכ-66% ברמת הצטיידות בינונית.

מסקרי המנהלים וההורים שערך משרד מבקר המדינה עלה כי גם בעת המלחמה היה מחסור ניכר באמצעים ללמידה ולהוראה מרחוק, בעיקר בקרב התלמידים (בכ-72% מבתיה"ס), אך גם בקרב המורים (בכ-48% מבתיה"ס). מחסור זה השפיע על היכולת לקיים למידה מרחוק ועל האפקטיביות שלה. כרבע ממנהלי בתי הספר שלא הפעילו למידה מרחוק במצב החירום (27%) ציינו את המחסור הזה כאחת הסיבות העיקריות לכך.

עוד עלה שבתקופת הקורונה (בשנת 2020) הנחה משרד החינוך את מנהלי בתיה"ס להקים ספריות השאלה לאמצעי קצה ולאתר את התלמידים הזקוקים להשאלה, אך על אף המחסור באמצעי קצה בקרב התלמידים, שהקשה לקיים את הלמידה מרחוק במהלך המלחמה, ציבור ההורים לא היה מודע מספיק לקיומן של ספריות השאלה בית-ספריות. כ-85% מההורים שהשיבו כי לילדם חסרים אמצעים ללמידה מרחוק ולא פנו אל ביה"ס בבקשה לסיוע באמצעי למידה מרחוק עבור ילדם.

בשנים תשפ"ב ותשפ"ג רק כ-12%-15% מעובדי ההוראה עברו השתלמויות בתחום הלמידה הדיגיטלית. על פי שאלון בנושא מיומנויות הוראה, למידה והערכה מרחוק שהפיץ משרד החינוך בקרב המורים באפריל 2024, בין 36% ל-40% מהמורים לא ראו את עצמם מיומנים בנושאים הנדרשים להוראה מרחוק. עוד עלה כי על אף חשיבותו הרבה של רכז תקשוב בית-ספרי להטמעת תחום התקשוב בביה"ס, בשנת תשפ"ד עמד שיעור בתיה"ס שלא מינו רכז תקשוב על כ-27% מכלל בתיה"ס (1,544 מתוך 5,647 בתי"ס)

לדברי אנגלמן, ניתן היה לצפות שדווקא בשנות הלימודים תשפ"ב ותשפ"ג, לאחר שמערכת החינוך כבר חוותה תקופות ממושכות של למידה מרחוק במהלך מגפת הקורונה, יעלו הן מספר התלמידים שהשתתפו בתרגיל הלמידה מרחוק והן שיעור ההשתתפות. אולם בביקורת עלה כי בפועל ערב מלחמת חרבות ברזל כרבע מהתלמידים (כ-350,000 תלמידים) לא השתתפו בתרגיל הלמידה מרחוק - כלי בסיסי לשיפור ההיערכות ללמידה מרחוק. כמו כן, שיעורי אי-ההשתתפות של 23% מכלל בתיה"ס (ללא המחוז החרדי) בשנת תשפ"ב ו-16% בשנת תשפ"ג ובמיוחד של בתי הספר במחוז החרדי (שבו בשנת תשפ"ג רק 16% מבתיה"ס השתתפו בתרגיל) מלמדים על פער ניכר מיעדי המשרד - השתתפות בשיעור של 100%.

גם שיעור התלמידים שעליהם דווחה נוכחות בתרגיל היה נמוך מאוד ועמד על 12% ו-40%, בהתאמה. בשל פערים אלו נפגעת ההכנה של בתיה"ס ללמידה מרחוק בשעת חירום. עוד עולה כי מהתשובות של המנהלים וההורים לסקרים של מבקר המדינה עלה כי גם לאחר הבנת החשיבות של למידה מרחוק בתקופת הקורונה, ועל אף ההמלצות בדוח מבקר המדינה ובהפקת הלקחים של משרד החינוך מהקורונה, במרבית בתיה"ס לא שולבה כלל למידה מרחוק בעת שגרה או ששולבה במידה מועטה בלבד.

בסקר מנהלים שערך משרד מבקר המדינה נמצא כי כ-59% מבין המנהלים (795 מתוך 1,347 מנהלים) משלבים בבתיה"ס שלהם למידה מרחוק בעת שגרה במידה מועטה או בכלל לא, ורק כ-21% מהמנהלים (284 מתוך 1,347) משלבים למידה מרחוק בבית ספרם במידה רבה או רבה מאוד.

כ-15% מהמנהלים ציינו שרק עד מחצית מהתלמידים הצליחו להגיע בתוך זמן ההתרעה למרחבים המוגנים; כ-24% מהמנהלים ציינו שיותר ממחצית מהתלמידים, אך לא כולם, הצליחו לעשות זאת. מכאן שבקרוב ל-40% מבתיה"ס (של כ-1,300 המנהלים שענו על השאלה), לא כל התלמידים הצליחו להגיע בתוך זמן ההתרעה למרחבים המוגנים.

עוד עלה מתשובותיהם של מנהלי בתיה"ס כי הסיבות השכיחות לכך היו חוסר בשטחים מספיקים לקליטת כל התלמידים, מרחקים גדולים מדי מהכיתות ודרכי גישה צרות מדי. קשיים מיוחדים בהבאת התלמידים אל המרחבים המוגנים עלו בתשובותיהם לסקר המנהלים של מנהלים בבתיה"ס לחינוך מיוחד שבהם לומדים תלמידים עם מוגבלות בניידות.

כאמור, על פי סקר המיגון שערך משרד החינוך בשנים 2018-2024 עולה כי ב-186 בתי ספר (4.2% מכלל בתי הספר בעלי המרחבים המוגנים שנסקרו) נמצאו במרחב המוגן דלתות או חלונות בלתי תקינים, וב-96 בתי ספר (2.2%) פתח המילוט של המרחב המוגן היה לא תקין.

עוד עולה כי שיעורי בתי הספר שחסרים מרכיבים חיוניים במרחבים המוגנים שלהם - שירותים, מערכת סינון אוויר ומערכת תקשורת - גבוהים ואף גבוהים מאוד: בכ-55% מבתיה"ס לא היו שירותים במרחבים המוגנים, בכ-69% לא הייתה מערכת סינון ובכ-87% לא הייתה מערכת תקשורת. נכון ליוני 2025 למשרד החינוך לא הייתה תמונת של מצב תיקון הליקויים שהועלו בסקר המיגון, ובכלל זה מצב השלמת המרכיבים החיוניים המצוינים לעיל.

על פי סקר המיגון שערך משרד החינוך בשנים 2018 - 2024, ב-257 בתי"ס לא היה רכז ביטחון במועד שנבדקו (כ-5% מבתיה"ס שנבדקו בסקר המיגון). בחתך לפי אוכלוסייה, בחברה החרדית נמצא המספר הגבוה ביותר של בתי"ס ללא רכז ביטחון (184 בתי"ס), שהם קרוב ל-12% מבתיה"ס בחברה זו. עוד נמצא כי ב-741 בתי"ס רכז הביטחון לא עבר הכשרה מקצועית לתפקיד במועד שנסקרו (15.5% מבתיה"ס בעלי רכז ביטחון שנבדקו בסקר המיגון). פערים אלה עלולים לפגוע מאוד בהיערכותם של בתי"ס אלה לשעת חירום ובתפקודם בעת כזאת.

על פי המבקר, לקשר רציף ותקין בין ביה"ס להורי התלמידים בשעת חירום יש חשיבות רבה. הוא נדרש כדי להעביר להורים מידע חיוני בנוגע לאופן התנהלות הלימודים בשעת החירום, לתת מענה על שאלותיהם וחששותיהם ולזכות לשיתוף פעולה מצידם לצורך הבטחת תפקודה התקין של מערכת החינוך בשגרת החירום. מתשובות ההורים לסקר ההורים שערך משרד מבקר המדינה עלה כי אמצעי הקשר העיקריים בין בתיה"ס ובינם במהלך המלחמה היו קבוצת וואטסאפ או דואר אלקטרוני (68% מהמשיבים), וכי אמצעי קשר אחרים, כאלה המאפשרים תקשורת אישית יותר ויש בהם כדי להרגיע ולבסס אמון רב יותר בין הצדדים - שיחה אישית בין המחנכת להורים, מפגשי זום של מנהל ביה"ס או המחנכת עם ההורים ו"קו פתוח" של ביה"ס למתן מענה על שאלות ההורים - התקיימו בשיעורים נמוכים יותר (כ-15% - 17% מהמשיבים).

בעקבות מלחמת חרבות ברזל גיבש משרד החינוך מתווה הקלות בבחינות הבגרות שכלל הקלות לנבחנים תוך הבחנה בין כלל הנבחנים בארץ ובין נבחנים מאוכלוסיות שנפגעו במידה רבה במיוחד מהמלחמה. משרד החינוך חילק את בתי הספר שתלמידיהם ניגשו לבחינות הבגרות לקבוצות ("מעגלי פגיעה") לפי רמת הפגיעה בהם במלחמת חרבות ברזל. מרמה 1 (הכי נמוך) ל-4 (הכי גבוה), כולל תלמידים שנפגעו בשבעה באוקטובר או פונו מבתיהם. ככל שמעגל הפגיעה גבוה יותר, כך ההקלות שניתנו לתלמידים המסווגים בו היו גדולות יותר.

בביקורת עלה כי מדיניות ההקלות בבחינות הבגרות אכן מנעה פגיעה בציוני הנבחנים. אולם, כפי שקרה במשבר הקורונה, היא גם הביאה לעליות, לעיתים ניכרות, בציוני הנבחנים. ככלל, ככל שמעגל ההקלות היה גבוה יותר, דהיינו ככל שההקלות היו רבות יותר, שיעור העלייה בציוני הנבחנים מ-2023 ל-2024 היה גבוה יותר. לדוגמה, בשנים 2023 - 2024 עלו הציונים הממוצעים בבחינת הבגרות במתמטיקה 4 יח"ל מ-77.3 ל-80 במעגל 1 (עלייה של 3.5%); מ-76.4 ל-79.7 במעגל 2 (4.3%); מ-73.9 ל-80.2 במעגל 3 (8.5%); מ-78.3 ל-86.4 במעגל 3.5 (10.3%); ומ-74.3 ל-87.3 במעגל 4 (17.5%).

לדברי המבקר, משמעות הדבר היא כי מדיניות ההקלות אמנם מנעה פגיעה של מצב החירום בציוני הנבחנים, אך יתכן שהביאה להינף יתר בציוניהם, ולאור כך הוא מצביע על נקודה ובוחן את הנושא האם ציוני הבגרות משקפים את היכולת האקדמית של התלמידים בשעה הנוכחית.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע כי על משרד החינוך לוודא שבמרחבים המוגנים של בתיה"ס יתוקנו המרכיבים שנמצאו בלתי תקינים ויושלמו המרכיבים החיוניים החסרים, לפעול למינוי רכזי ביטחון בבתיה"ס שאין בהם בעל תפקיד כזה, ולקדם את הכשרתם המקצועית של אלה שלא קיבלו הכשרה מתאימה. עוד מומלץ שמשרד החינוך ינחה את בתיה"ס להגביר את הקשר האישי של מחנכי הכיתות עם ההורים בעיתות חירום.

בכל הנוגע למדיניות ההקלות בבחינות הבגרות במצבי חירום, על משרד החינוך להפיק את הלקחים ממדיניות ההקלות שנקט במלחמת חרבות ברזל, כדי שיוכל לגבש מדיניות הקלות שתוצאותיה יהיו מדויקות ככל הניתן. הפקת הלקחים ממלחמת חרבות ברזל והטמעתם ובפרט תרגול והגברת המוכנות בשגרה הם תנאי יסודי לתפקוד מיטבי של מערכת החינוך בעת חירום; מרכיב מרכזי ביכולתה של מדינת ישראל לשמור על רציפות תפקודית ובשימור החוסן הלאומי.

המבקר ציין לשבח את פעילותם של עובדי מערכת החינוך בעת המלחמה. לאורך תקופה ארוכה נרתמו צוותי ההוראה והחינוך בבתי הספר והגורמים במטה משרד החינוך ומחוזותיו לספק שירותי חינוך לכלל ילדי ישראל, ובהם גם אלו שפונו מבתיהם, ברחבי המדינה, לרבות באזורים שהיו תחת אש. עוד ציין כי משרד החינוך הקים מיזמים ייעודיים לתמיכה מרחוק בתלמידים בחברה הערבית, הבדואית והדרוזית - המשרד הקים מיזמים אלה בעקבות הקורונה במקומות שהיו בהם תשתית טכנולוגית מתאימה ואמצעי קצה, באמצעות סטודנטים הפועלים מטעם רשויות מקומיות ומוסדות אקדמיים, משרתים מטעם השירות הלאומי האזרחי ומתנדבים.

בסמוך לפרוץ המלחמה הנהיג משרד החינוך "פורום שותפים בחירום" בניהול מטה המשרד ובהשתתפות נציגים של מחלקות החינוך של הרשויות המקומיות, הנהגת ההורים, מועצת התלמידים הארצית, החברה למתנ"סים, ועד ראשי הרשויות הערביות ורשתות חינוך. מטרות הפורום היו ליצור שפה משותפת לכל הגורמים המובילים את מערכת החינוך, להתעדכן ולהעביר הנחיות אחידות לשטח.

"פיקוד העורף הוא הגורם המוסמך לקבוע מדיניות התגוננות ולתת הנחיות מצילות חיים לאוכלוסייה בעת הכרזה על מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה. בכלל זה, מוסמך פיקוד העורף לאסור או להגביל פעילות חינוכית, בהתאם להערכת המצב המבצעית העדכנית, שמתקיימת מעת לעת".

מהנהגת ההורים הארצית נמסר כי "במדינת ישראל של 2026, כמעט שנתיים אחרי פרוץ המלחמה, עדיין אין תוכנית חומש מתוקצבת למיגון מלא של מוסדות החינוך. זהו כשל מערכתי חוצה משרדים, ומחדל שאסור להשלים איתו."

והוסיפו כי "לא ייתכן שבמדינת ישראל המצויה תחת איום בטחוני מתמשך וכל יום עלולה להתפתח מלחמה, התלמידים ילמדו ללא מיגון תקני או בהגדרות עמומות כמו "הכי מוגן שיש" ואסור שילדינו ישבו עם ידיים על הראש מתחת לשולחן. ביטחון ילדינו איננו עניין לדיון, אלא אחריות בסיסית של המדינה ואנו קוראים למשרדי הביטחון, האוצר והחינוך לפעול יחד, מיידית, לגיבוש תוכנית מיגון לאומית, עם תקציב מוסדר, לוחות זמנים ברורים ושקיפות לציבור, כדי להבטיח שכל תלמיד ותלמידה ילמדו בסביבה בטוחה ומוגנת".