ספטמבר השחור: כך תוכננו הסיכולים שחיסלו את צמרת חיזבאללה בלב ביירות

ראש זירת צפון בחטיבת ההפעלה של אגף המודיעין אל"מ ר', בן 39 נשוי ואב לשני ילדים, התגייס ליחידת 8200 ומילא שורה של תפקידים ביחידת האיסוף הגדולה ביותר בצה"ל עד לתפקיד הנוכחי.

ב-7.10 עם קבלת הדיווח על שיגורי הרקטות הוא טס במהירות של 150 קמ"ש מהצפון הרחוק אל הקריה בתל אביב כדי להיערך לאפשרות שחיזבאללה יצטרף למלחמה. "כשהגעתי לקריה התחילה שיחת ועידה בווטסאפ בראשות ראש אמ"ן . המשפט הראשון שלו היה : "אנחנו במלחמה , תגייסו את כל היכולות, בכל הזירות, אנחנו במלחמה, לא שלא ידענו קודם אבל כשהוא אמר את זה... את סיפור החטיפות כבר ידעתי בשעה 07:10. פתאום ראש זירת הפלסטינים עדכן על סטטוס חטופים. הפעם חטופים אזרחים".

בראיון ראשון ובלעדי מאז החלה המלחמה מספר אל"מ ר' על הספטמבר השחור של חיזבאללה. שלב אחרי שלב התרחשו פיצוצים ותקיפות ברחבי לבנון אבל הארגון השיעי בראשות חסן נסראללה היו שקועים בקונספציה. הם לא הבינו שישראל עוקרת שכבה אחרי שכבה בדרך להכרעת הארגון. זה התחיל ב-17.9.24 עם התפוצצות מכשירי הביפרים ופגיעה במאות מפקדי שטח מבצעיים, למחרת פיצוץ מכשירי הקשר בלב ביירות, יום למחרת במבצע "חיצי הצפון" שהחל בתקיפות אוויריות של מאות תשתיות טרור, המשיך ב-20.9.24 עם חיסול רמטכ"ל חיזבאללה איברהים עאקיל וצמרת כוח רדואן ולבסוף חיסולו של מזכ"ל הארגון חסן נסראללה ב- 27.9.24.

לאורך כל השיחה הוא מדגיש שכל הסיכולים הממוקדים ובנק המטרות הם תוצאה של מלאכת איסוף שנמשכה בין 15-20 שנה אך ברגעי האמת הם נדרשו לעבוד בלוחות זמנים קצרים מרגע ההחלטה ועד לביצוע. "במקרה של חיסול עאקיל עבר זמן קצר מרגע האינדיקציות ועד למימוש", סיפר ר', "החזקנו עליו מודיעין רלוונטי לסיכול כמו שהחזקנו על מוחסן, על נסראללה, והרבה גורמים אחרים. מה שחשוב הוא שההזדמנות נולדה וזה הסתיים בפיצוץ. עאקיל וצמרת כוח רדואן התכנסו במרתף, מינוס אחד, וזה הסתיים בפיצוץ".

על המודיעין שקדם לסיכול הממוקד הדרמטי של צמרת רדואן, אמר "התקבלו אינדיקציות למפגש. יש שלל אופציות לאיפה הדבר הזה הולך לקרות.. ואנחנו מעלים את זה למערכת כהזדמנות. האתגר הראשון הוא להביא מודיעין מדויק על המיקום ולאחר מכן לקחת בחשבון שזו תקיפה בלב ביירות. זה שינוי תודעתי. לפני שאנחנו מתחילים לתקוף שם כל שני וחמישי. מהר מאוד הבנו שיש גב וגיבוי לדבר הזה. מי שהביא את המידע המדויק היו אנשי 8200. אחר כך הצטרפו סוכנויות נוספות. יש אור ירוק גם מחטיבת המחקר וזירת טרור".

תפקיד חטיבת ההפעלה היה לחבר את כל הגורמים. לדייק את מאמץ האיסוף בין אמ"ן לחיל האוויר וסוכנויות נוספות.

"למה נפגשו באותו מקום כל כך הרבה בכירים? הם לא הבינו שאנחנו שינינו את ההיגיון. חיזבאללה היה תקוע בהיגיון הקודם שלו. אנחנו הרחבנו את התקיפות והוא ניסה לגדר את הלחימה, לתחם אותה, להחזיר אותה אל המסגרת. מה מדהים? גם כשסיכלנו את הרמטכ"ל של חיזבאללה בלב הדאחיי'ה נסראללה עדיין ניסה להחזיר אל הלחימה אל הגבול. לצמצם את ההשפעה של הסיכול. ראינו סימנים והרגשנו את זה. זה התגבר אחרי הביפרים. אנחנו היינו במצב של 'אול אאוט' והם מנסים לתחם.. אם חיזבאללה היה מחריף זה היה נראה אחרת.. גם אחרי שתקפנו היקף גדול של מחסני רקטות הם ניסו לתחם (לא לדרדר את המצב) את המציאות. למה? נסראללה היה שבוי בקונספציה. הוא חשב שהוא מכיר אותנו ושהוא יכול לתחם. גם נסראללה - עד הרגע האחרון. הוא לא האמין שזה יכול לקרות. נחסל אותו. כל צמרת חיזבאללה היתה שבויה בקונספציה"

בזמן שחטיבת ההפעלה מנהלת את מאמץ הסנכרון בין הגופים המבצעיים, מתנהלת בחינה על רקע חשש מ"שריפת מקורות". כמוכן, חיל האוויר תכנן לפרטים קטנים את תוכנית ההונאה שתערים על חיזבאללה. שלא יבין שצה"ל מתכוון לצאת להתקפה רחבה. "בימים רגילים מדובר בנוהל קרב שנמשך חודשים ובמקרה הזה מדובר בנוהל קרב מזורז. עם הרבה מקרים ותגובות. תרחישים מה יקרה אם.. כולל אם זה ייכשל ומה תהיה התגובה של נסראללה..". מאוחר יותר יקבעו בחטיבת המחקר כי הפגיעה בעאקיל ובצמרת כוח רדואן גרמה להם לחשב מסלול מחדש אבל ההבנה העמוקה של מה עושה ישראל היתה מבחינתם איטית מדי.

"בנקודה הזו של חיסול עאקיל הם כבר היו במצב אחר לחלוטין מפתיחת המלחמה. תוכנית הפשיטה שלהם לישראל כבר לא רלוונטית, הם הלכו אחורה, ולא קדימה. התשתיות שאפשרו לרדואן לשהות סמוך גבול הושמדו במלואן", אמר אל"מ ר', "האתגר הראשון שלא יבינו שאתה נערך להתקפה. האתגר השני לשכנע שזה יצליח. היו לא מעט גורמים במערכת שאמרו בואו נעשה כמה מודלים (אבל לא היה זמן) לפני התקיפה. לעשות את זה בפעם הראשונה זה לעשות סיכון ובמקביל אתה צריך להיות בטוח שב-100% זה המקום".

ר' מספר על מתח גדול מאוד לפני כל סיכול. אימות פעם אחר פעם של כלל הנתונים, סנכרון לאורך ולרוחב של כלל הגורמים המעורבים. מבחינתו הסיכול של איברהים עאקיל היה דרמטי, "יש פה הישג שאף אחד לא מדבר עליו. יחד איתו נהרגו עוד 16 מפקדים בכירים ושני עוזרים. כל אחד מומחה בתחומו. מדובר באנשים שהגו את תוכנית ההתקפה של כוח רדואן, התאמנו עליה, החזיקו בידע עצום, שנעלם ברגע.. בניגוד לצה"ל.. מדובר במפקדים שנשארים שנים בתפקיד.. עאקיל למשל? אחד מהמוחות החשובים של חיזבאללה, מהוגי תוכנית הפשיטה על ישראל, המנהרות, ומי דחף למלחמה עם ישראל. רדפתי אחריו שהייתי סמ"ר בשנת 2006....יש דמויות נוספות שאני מכיר שנים ארוכות. רוב החיים הבוגרים שלי הייתי עסוק בלהבין מה הם אומרים, מה הם חושבים, איפה הם? מה הם עושים?".

על התרחיש של הרגע האחרון שהסיכול לא יצליח, אמר אל"מ ר': "ברור שיש חשש שהם יוצאים ללא פגע ואז הוא יוצא עלייך במתקפת טילים רחבה ולא סיכלת אותו.. וגם אם כן סיכלת אחד אז כל השקדים במרק זזים.. ישנו מיקומים. הם עשו טעות אחת גדולה שהתכנסו יחד. חטא ההיבריס. כשאתה מסכל את כולם ביחד? יש בזה משהו עוצמתי. זו היתה כריתה של ראש וחלק מהזרועות הביצועיות. לקח להם זמן ולכולם מונו מחליפים".

איברהים עאקיל- המאסטר המבצעי של חיזבאללה, מי שהגה את רעיון תוכנית ההתקפה. מהמייסדים וההוגים של תוכנית ההתקפה והמנהרות של חיזבאללה.

"תוכנית הביפרים" הועלתה כאופציה מספר פעמים אבל היתה תחושה שלא תתקבל החלטה להפעיל אותה. "זה היה בדיונים מספר פעמים. עלה וירד. אף אחד לא האמין שזה יקרה. ביום ראשון הבנתי שזה קורה, שזה אמיתי, שזה צובר תאוצה. שאני הממלא מקום של רח"ט הפעלה. כי רח"ט הפעלה -תא"ל ג' היה בחו"ל. בבוקר יום שני אני הולך לשר הביטחון , לגלנט, להסביר לו מה המשמעויות של ה'ביפרים'. למה כן ולמה לא. ישבנו אני, גלנט והמזכיר הצבאי שלו. יש שתי שאלות גדולות באותו בוקר
האם התגובה של חיזבאללה תהיה אול אאוט. בשפה של הקמ"נים זו פעולה שאתה לא יכול להעריך כי אף פעם לא קרה דבר כזה בהיסטוריה. זו לא פעולה צבאית קלאסית. זו לא חציית לוחמים את הגבול והתגובה של חיזבאללה לא בהכרח תהיה צבאית. היכולת להעריך את מה שחיזבאללה יעשה זה כמעט בלתי אפשרי. השאלה השניה היתה: האם נפעיל בנקודה שהיא מקסימלית לפגיעה? המטרה לפגוע בכמה שיותר פעילים. אבל מי נושא את הביפר? ליד מי הוא עומד? מה הסיכוי שיש אזרחים שקיבלו את המכשיר? מה עם רופאים ובתי חולים? מה הסיכוי שיש לנסראללה ביפר.. אם אתה הורג את נסראללה? ונגיד שהרל"ש שלו איתו ויש לו ביפר וזה גורם לתאונה? זו נקודה שעבדנו יחד עם המוסד. ביום שלישי הופעלו הביפרים".

על הרגעים האחרונים לפני ההחלטה הגורלית, סיפר ר' כי בשלב מסוים הוא נקרא עם רח"ט הפעלה לרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי, כדי לקיים דיון בנושא. "הרמטכ"ל שואל אותנו: 'להפעיל או לא להפעיל?'
הערכה היא שההשלכה תהיה דראסטית או סבירה. הרמטכ"ל התקשר לגורם מ-8200. אחרי שהופעלו הביפרים, ירדתי לבור שלנו.. היו שם נציגים מכל היחידות. התוצאות של פיצוץ הביפרים הגיעו מהר מאוד. ידענו להגיד מה קרה מהר מאוד. התחילו גם טיסות פצועים מלבנון לאיראן לביה"ח.

יום למחרת הופעלו מכשירי הקשר. הפיצוצים הטילו אימה ברחוב הלבנוני ושמו ללעג את הפיקוד הבכיר שחשש להדליק מזגנים שמא גם השלטים ממולכדים.

"ברור לך שברגע שאתה מחליט על הפעלת הביפרים - מהר מאוד יבינו שיש סיכוי שגם מכשירי הקשר מסומנים. באותו יום החלטנו. זו היתה החלטה סבירה. מכשירי הקשר היו הרבה פחות אבל הפיצוץ שלהם היה הרבה יותר גדול. האפקט היה יותר משמעותי. גם את נושא מכשירי הקשר בחנו עד להחלטה. זה היה מכוון לאותן שעות יממה אחרי אבל זה התעכב ביותר משעה.. עאקיל סוכל בשעה 15:00. ביפרים בשעה 15:00. גם מכשירי הקשר כוונו לשעה 15:00 אבל זה יצא בערך לקראת 17:00. עשרות פעילים נהרגו. מאות יצאו ממעגל הלחימה לצמיתות. ומה עם הנטל הכלכלי לממן משכורות למי שכבר לא נלחם, טיפול בבתי חולים, טיסות לאיראן, שיקום".

חיזבאללה עוד מלקק את הפצעים ולא באמת מבין איך זה קרה שכל התוכנית הסדורה שלו לאורך עשרות שנים התמוטטה כשם שקהילת המודיעין הישראלית לא באמת יודעת להצביע על נקודות הכשל שהובילו ל-7.10.

אבל חשוב לחדד את גודל ההישג המודיעיני בזירה הלבנונית. במלחמת לבנון ה-2 לא הצליח צה"ל להרוג את מפקדי הגזרות של הארגון השיעי ואילו במלחמה הנוכחית הרג צה"ל את מפקדי הגזרות, את המחליפים שלהם ואת המחליפים של המחליפים. ר': "זה היה תהליך מאוד ממוקד. אמרו לנו האמריקאים שזו היתה המלחמה עם הכי פחות נזק אגבי בעידן המודרני".

וברקע עדיין תרחף תחושת הכישלון של ה-7.10 ותלווה את תהליכי העבודה באמ"ן. על תחושתו אמר לקראת סיום הראיון, "זו שנה של דיסוננסים. מצד אחד אני מעניק דרגות לקצינים צעירים. שמח. ואח"כ אתה יוצא מהקריה ושומע את ההפגנות של החטופים. אני חלק מארגון, חלק מאמ"ן, אנחנו מקיימים תחקירים, לשאול מה קרה, איך קרה, מה נכון לתקן, עם ראש אמ"ן הקודם והנוכחי, ואתה יוצא מזה בתחושה נוראית. באחד המפגשים, הביא ראש אמ"ן הקודם (האלוף במיל' אהרון חליוה) את אחת החטופות מכפר עזה חן גולדשטיין אלמוג. זו היתה שיחה מטלטלת. יצאנו שם בתחושת כישלון טוטאלי, מצד שני אתה מסתכל על הזירה הלבנון בתחושת היי מטורפת. עבדתי על התוכניות הללו 15 שנה".

לקראת סוף הראיון היה לו חשוב לדבר על התחקירים, תהליך התיקון באמ"ן, השינויים שכבר רואים בפתח כולל בחטיבת ההפעלה. על החמ"לים שמוכנים לשעת חירום, מודל התרעה לא רק אל בסיס כוונות אלא יכולות, רגישות יתר, דיוק ותהליך עמוק יותר בהקצאת המשאבים לאיסוף מודיעין. "היה פה כשל מחשבתי, ומה שאנחנו עושים היום יצמצם את הסבירות ל..", אמר אל"מ ר'.

"זה לא פאנצ'ר. גם אם תהיה תשובה היא תהיה מורכבת ולא חד משמעית. אי אפשר להניח אצבע על נקודה אחת..".