הסרטון של החטופים אלקנה בוחבוט ויוסף חיים אוחנה הציף מחדש את השיח הציבורי, וזאת על רקע ההתייחסות לסרטונים הדומים שחמאס פרסם. אם יש לראות את הסרטונים ככלי להפעלת לחץ בלבד או גם כאפשרות נדירה לראות ולהשמיע את קול החטופים, ובהקשר זה - אם המסרים הנאמרים בהם מוכתבים או אמיתיים.
שורדי שבי ומשפחותיהם תיארו בריאיונות לוואלה, בנאומים ובהצהרות את מאחורי הקלעים של הסרטונים. דניאל אלוני, שנחטפה מניר עוז יחד עם בתה אמיליה, תועדה בסרטון שפורסם שבועות ספורים לאחר 7 באוקטובר. "הסרטון צולם במנהרות ביום ה-23 על ידי אחד הבכירים, שהייתה לי היכרות מוקדמת איתו. צולמתי לסרטון נוסף שאותו לא פרסמו", סיפרה.
"באים אליך מעכשיו לעכשיו ואומרים שעושים סרטון. אין הכנה מוקדמת וללמוד טקסטים בעל פה", היא משחזרת תוך שהיא מדגישה כי זמן רב חלף מאז, וכי עדותה אינה משקפת בהכרח את הצילומים של חטופים אחרים. "הבכיר בא עם קומץ של אנשים שמצלמים הפקה בתנאי שבי, הכי דלת תקציב ובסיסית שיש. לא מחברים מיקרופונים, מצלמה פשוטה, עושים תאורה מלאכותית כי אין אור במנהרות. הסרטון צולם בשוט אחד, לא טייקים ולא חזרות. הכול מאוד אותנטי".
לדבריה, המחבלים העבירו לה נקודות מרכזיות שאליהן דרשו שתתייחס. "קיבלתי שישה היילייטים שביקשו ממני לומר, כותרות. אמרו לי 'אני רוצה שתדברי על זה'. לא הכתיבו מילה במילה", שיתפה. "לא ביקשו ממני לצעוק או לזעוק, זה היה תוצר של הזנחה ממושכת של שלושה שבועות, רעב, מצב גופני ירוד, כמו שנראה לי שרואים בסרטון. אתה לא מסרב להם כשבאים ואומרים לך שעושים סרטון. רציתי מאוד שישמעו אותי. המשפחה שלי הטילה איסור פרסום על הסרטון".
דניאל המשיכה והסבירה כי "הייתי אומרת כל דבר שיגידו לי, מה שחשוב לחטופים זה שישמעו אותם, לא רק בתמונה. שישמעו את הזעקה והתחינות שלהם. בין אם התוכן מוכתב או לא, לכל חטוף יש הרבה תמרון לומר מה שהוא רוצה. אבל מתחילים ממה שהם מבקשים שייאמר. המטרה שלי הייתה לאותת סימני חיים. לא ידעתי מי יודע, לא ידעתי מה קרה במדינה, לא היה לנו מושג. מבחינתי זה היה ניסיון אמיתי לעורר הדים ולזעוק את המצב הנורא שבו היינו נתונים מתחת לאדמה".
על הסרטון של אלקנה בוחבוט ויוסף חיים אוחנה הוסיפה ש"יכול להיות שהם ביקשו לעשות סרטון, אני יודעת שגם לירי ביקשה". ואכן, אלבג סיפרה למשפחתה כי את פרסום הסרטון בינואר, שבועות לפני שחרורה, יזמה בעצמה כדי להעניק אות חיים למשפחתה, ולחזק את אביה אלי.
"צריך לפרסם אותם ולהדהד אותם מבוקר עד ערב, שהזעקות שלהם יפתחו כל מהדורה. שישמיעו אותם ברמקולים", הדגישה. "אני צופה בכל הסרטונים, זה מכווץ את הלב מרוב צער: אלה לא סרטונים של אנשים אחרי חודשיים, האנשים האלה נרקבים 533 ימים. אני לא מתיימרת להבין אותם. זה פשוט נורא. תראו את המצב שלהם, רואים שהיד משותקת, רואים שהוא פצוץ בפנים. זה מה שהם רוצים להעביר, לא המילים. אתה מבחין בהשתנות הדיבור והמימיקות. כמה הם השתנו מהתמונות שראו כשהם נחטפו לעומת המצב שלהם היום. זה נורא ואיום, כואב ומטלטל. אנחנו יודעים מחטופים אחרים על המצב הנוראי שהם נמצאים בו. אני לא יודע אם הם אזוקים שם ושוחררו רק בשביל הסרטון".
ילנה טרופנוב, שצולמה לצד אלוני, התייחסה לסרטון של בנה סשה ושלה עצמה בריאיון לוואלה בנובמבר. "כאחת שהצטלמה בסרטון כזה, ברור לי שאומרים לחטופים מה להגיד", ציינה, אך הדגישה: "זה לא סותר את זה שהמסרים נכונים. ברור מאיך שהוא נראה שחסרים שם מוצרי היגיינה".
בחודש יולי, משפחתה של דניאלה גלבוע החליטה לפרסם סרטון שלה שצולם בשבי והתקבל ארבעה חודשים קודם לכן. בסרטון פנתה לממשלה, האשימה אותה בהפקרתה וסיפרה על הפחד בשבי. היה זה אחד מני סרטונים רבים שדניאלה נדרשה לצלם.
"היא ילדה מאוד חזקה. עצם זה שיכלה לשבת ולדבר למצלמה. היא סיפרה לי: 'אמרו לי תגידי כך וכך'. והיא, מה שנקרא, שיחקה את זה", אמרה אמה אורלי בריאיון לוואלה בחודש שעבר. "המסרים שנאמרו שם לא רחוקים ממה שהיא חשבה שצריך להגיד. ההפצצות האלה שאיימו על החיים שלהם, והרצון לדחוק במקבלי ההחלטות לעשות משהו כדי שייצאו משם. לא היו באמת צריכים להגיד לה לומר. זה כן בא גם ממנה, זה הכי טבעי בעולם. מצד אחד היא שיחקה את התפקיד, ומצד אחר גם אמרה שם דברים שהתחברה אליהם".
לצד הסרטונים, חמאס העלה לרשתות תמונה שרמזה על מותה. "את התמונה צילם אחד המחבלים, שאמר לה שבאותו יום הוא בא לצלם אותה כאילו שהיא מתה", אמרה אורלי. "היא ממש התחננה בפניו שלא לעשות את זה ובכתה בלי הפסקה, אבל הוא התעקש ואפילו פיזר פודרה כדי שזה ייראה אותנטי, שנפגעה מהריסות. היא לא הפסיקה לבכות כמה ימים אחרי, כי הבינה מה המשמעות של אם זה יפורסם - ובעיקר איך אנחנו, המשפחה שלה, נרגיש".
חן אלמוג-גולדשטיין, ששוחררה מהשבי בעסקה הראשונה, חשפה בהרצאה שהעבירה סרטון שצולם בדירה בה שהתה עם ילדיה חמישה שבועות. אלמוג-גולדשטיין סיפרה גם היא כי הדברים שאמרה שיקפו את המציאות הקשה בשבי. "אני נואמת פה את נאום חיי. באחת הפעמים בסוף אני בוכה, והם שאלו אותי 'למה את בוכה?'. הם לא רצו שנבכה. היו עושים לנו ככה (שולחת יד ומותחת את פיה לחיוך), שהם רוצים אותנו שמחים", שיתפה.
לעומת זאת, יגיל יעקב שיתף ברשתות החברתיות כי המסרים שהעביר כשצילמו אותו בשבי הוכתבו על ידי שוביו. "הסרטון של לירי אלבג עשה לי פלאשבק של עצמי לפני יותר משנה", כתב יגיל בסטורי באינסטגרם, לאחר פרסום הסרטון של התצפיתנית ששוחררה. "עומד מול קלאצ'ניקוב מכוון אליי, מפוחד ומתחנן לחזור הביתה. מחבל עומד ואומר לי מה להגיד, ואני לבד בלי אף אחד".