אגם ברגר, התצפיתנית שנחטפה ב-7 באוקטובר ממוצב נחל עוז, שוחררה היום (חמישי) מהשבי במסגרת הסכם עסקת החטופים. ברגר, בת כ-20 מחולון, נחטפה יומיים בלבד לאחר הגעתה למוצב.
אגם התגייסה לצה"ל לאחר שנה של לימודי מכינה קדם צבאית במכינת "גל" בעכו "אחרי". במהלך קורס תצפיתניות נבחרה אגם לא' מ"מ ולמסלול כוכבות שמאתר לפיקוד וקצונה. בתוך כך, כשהתבקשה לנמק למה מגיע לה להישאר במסלול כתבה כי היא רואה בתפקיד שליחות והיא רוצה להעניק לחיילים תחושה של אמונה וביטחון. במהלך הקורס שובצה אגם למוצב כרם שלום ושבוע לפני סיום הקורס שינו לאגם את השיבוץ למוצב נחל עוז. יומיים לאחר שהגיע אליו היא נחטפה לעזה.
יחד עם אגם נחטפו התצפיתניות - נעמה לוי, לירי אלבג, קרינה ארייב, דניאלה גלבוע, אורי מגידיש ונועה מרציאנו. קרינה, דניאלה, נעמה ולירי שוחררו בפעימה השנייה בסוף השבוע שעבר. אורי חולצה במבצע משותף של צה"ל ושב"כ ונועה מרציאנו נרצחה בשבי.
עם תחילת המתקפה הן שהו במגורי הבנות במוצב, ורצו למיגונית פתוחה יחד עם עוד חיילות כשהן לבושות פיג'מה. מספר רימונים נזרקו לתוך המיגונית בה שהו. חלק מהחיילות ששהו איתן הצליחו לברוח ממנה ואילו תשע חיילות נוספות נהרגו.
משפחתה של אגם סיפרה שהיא יצרה איתם קשר בבוקר 7 באוקטובר מטלפון של חברה שנרצחה לידה. טלפון ראשון בשעה 06:37 בו נערכה שיחה של דקה, ב-06:42 שיחה של 2 דקות וב-07:42 שיחה של 19 שניות ומאז נותק הקשר. בשיחה האחרונה אגם אמרה שיש יריות, מחבלים, כולם בוכים ושידעו שהיא לא מפחדת.
בשמונה בבוקר, המחבלים חדרו למיגונית החלו לאזוק את החיילות ששרדו ולקחו מהן את הטלפונים, עד 9:30 בבוקר החיילות האזוקות ישבו לצידן של חברותיהן שנרצחו וניסו לתקשר עם המחבלים לפי עדויות שהגיעו למשפחות התצפיתניות, החיילות החטופות הוכרחו לצפות במחבלים מתעללים בגופות החיילים שנפלו בקרב על המוצב. ב-9:30 בבוקר, המחבלים הובילו את החיילות החטופות, כשהן פצועות ויחפות, מהמיגונית לרכב צה"לי שנבזז והן נחטפו לרצועת עזה.
אגם המנגנת בכינור מגיל 8, למדה במגמת מוסיקה בקמפוס קרית שרת בחולון. לאגם שלושה אחים, אחות תאומה לי ים, שבזמן השבי של אחותה סיימה קורס קצינות, בר בת 18 ועילאי בן 13 שחגג בר מצווה כשאגם בשבי.
במקביל למאבק עיקש יחד עם שאר משפחות התצפיתניות על פרסום התחקיר ממה שאירע לבנותיהם, תיעוד רגעיהן הראשונים בשבי ותיעוד קולותיהן מהשעות שקדמו לטבח. לאחר פרסום תמונתה של אגם מהשעות הראשונות בשבי שבי אמר שלומי, אביה: "רואים את אגם פצועה. זה לא פציעה פיזית, זאת פציעה נפשית שכל המשפחה עוברת. כל מעגל המשפחה פצוע ושבור".
משפחתה של אגם לא איבדה לרגע את האמונה שתחזור ואף התחזקה באמונה הדתית, למרות שהם מגדירים עצמם כחילונים-מסורתיים. מירב ברגר, אימה של אגם אמרה כי "אגם נחטפה כיהודייה. אי אפשר להוציא את המילה 'יהודי' מהאירוע שאנחנו חווים כרגע, וזו העת לחיות כיהודי. בגין אמר 'לא בזכות הכוח אלא בכוח הזכות אנו נמצאים בארץ ישראל ובירושלים', לכן בעיניי זה המקום של כל אחד לחזור לזהות היהודית שלו, לשורשים. יש לעם היהודי ייעוד".
היא המשיכה וסיפרה ש"כשהכוחות נכנסו לעזה, התחלתי לקבל עשרות טלפונים מחיילים שלא מכירים את אגם, שמתקשרים אליי מתוך עזה ומספרים לי שהם מסתובבים עם תמונה של אגם בכיס שלהם ומוכנים למות בשביל להביא לי את הילדה. אני חושבת שבטלפון העשירי הלכתי לכבס ללי ים את המדים ואמרתי לה שתחזור לעשות את התפקיד שלה בעת הזאת, והיא באמת חזרה לצבא וסיימה קורס קצינים בבה"ד 1. גם, בר, האחות הקטנה התגייסה בנתיים. גם כששאלו את אגם בשבי, עוד ביום ה־30, מה היא תעשה כשתחזור, היא אמרה שהיא חוזרת לאותו התפקיד, באותה האוגדה. הלוואי והיא הצליחה למחוק את אירוע החטיפה, כי אחרת, אי אפשר להבין תשובה כזאת. כן אפשר להבין ממנה את העוצמות שלה, את החוזקות שלה. היא עצמה מבינה שהיא בתפקיד, שיש פה משהו שהוא גדול ממנה והיא לא איזה קורבן".
בסוף שנת 2023, כשהחטופה אגם גולדשטיין יצאה מהשבי, היא סיפרה למשפחתה של אגם כי היא הייתה עימה בשבי, וביום הולדתו של אביה של אגם מסרה ממנה מזל טוב, לבקשתה. בשיחה היא שיתפה את הוריה של אגם החטופה בחוויה שהיא עוברת. "ישנו יחד 'כפיות' בלילה. היא מדהימה, והיא בסדר".
החטופות ששבו אף סיפרו שאגם מברכת על מזון ומסרבת להדליק אש בשבת. בעדות נוספת שהגיעה למשפחה, סופר כי אגם הוחזקה במנהרות ובדירות מסתור, וכי היא נאלצה "לבשל ולנקות עבור המחבלים" - למרות שידעו שהיא שומרת שבת.
לפי העדות, המחבלים הורו לה לבשל ולהדליק אש בשבת, אבל היא סירבה. בהמשך השיחה, אביה של אגם שאל אם היא במצב רוח טוב. "יש לה הרבה נפילות", השיבה גולדשטיין. "גם היום כשאנחנו יצאנו והם נשארו זה היה קשה. אבל היא בסדר, באמת. היא רגועה ויש לה הרבה מחשבות עם עצמה. היא מרגיעה את כולם שם".