מוחמד חסין סרור המכונה "אבו צלאח" הופתע מעיתוי המתקפה הרצחנית של חמאס על העורף הישראלי ב-7 באוקטובר. סרור היה מפקד "יחידה 127" שהיא היחידה האווירית של ארגון חיזבאללה. לקח זמן אבל בסוף הגיעה הפקודה מרמטכ"ל חיזבאללה סיד מוח'סן (פואד שוכר) להיערך למערכה נגד ישראל. כעבור כמה ימים יצאה אל הפועל גיחת צילום של כטב"ם במרחב האווירי הישראלי, ניסיון לגשש את הדופק ולהבין כמה צה"ל ערוך ודרוך במרחב הגבול. מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה קיים כמה הערכות מצב ולבסוף אישר שיגור של כטב"ם נפץ לעבר ישראל ובכך ירה את יריית הפתיחה של מלחמת מוחות מורטת עצבים בין "יחידה 127" עם חיל האוויר הישראלי.
"אבו צלאח" (51) התגייס כנער בשנת 1986 לארגון חיזבאללה וכעבור עשר שנים, במלחמת לבנון ה-2, נשבה על ידי חיילי צה"ל. כעבור שנתיים שוחרר במסגרת עסקה לשחרור שבויים. עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, בלט בשורות הארגון ובלחימה נגד המורדים במשטר אסד. בשנת 2020 אישר חסן נסראללה את מינויו כמפקד היחידה המיוחדת "127" ומהר מאוד מצא את עצמו על קו תימן-לבנון כדי לסייע לחות'ים בקליטת אמצעי לחימה מאיראן, התארגנות היחידות והפעלת טילים וכטב"מים בין היתר נגד ישראל בזמן שהיחידה בפיקודו בלבנון משגרת כטב"מים וטילים.
ב-27.4.24. שוגרה רקטה לעבר מג'דל שמס שהרגה 12 ילדים ופצעה 34 ואז התקבלה החלטה להגיב בעוצמה. שלושה ימים מאוחר יותר אותר סיד מוח'סן (פואד שוכר) בדירה בביירות וחוסל על ידי חיל האוויר. אחרי חמישה חודשים חוסל גם סרור עצמו על ידי חיל האוויר בלב רובע הדאח'ייה בביירות ובתגובה לכך שיגרו החות'ים טיל קרקע-קרקע לעבר גוש דן.
"אבו צלאח" הזניק לאורך שנים את יכולות היחידה האווירית בין היתר על בסיס ניסיון מבצעי שצבר בסוריה ובנה מכונה משומנת. אמנם היא הייתה כפופה ישירות לסיד מוח'סן אבל קיבלה אישורים מיוחדים לכל הרחבת פעולה מנסראללה וככל שחלף הזמן חוסלו על ידי חיל האויר עוד ועוד מפקדים בכירים כולל מזכ"ל חיזבאללה. היחידה החלה להתפרק והתקשתה להוציא אל הפועל התקפות. בין המחוסלים הבכירים היו גם עלי חסין ברג'י אחראי גזרת דרום הליטני, חצ'ר אלעבד בהג'ה, אחראי גזרת צפון הליטני, בלאל עבד אללה תשוני, פעיל מרכזי בשיגור כטב"מים, זיאד אבו זיד חמיה, פעיל ביחידה במרחב הבקעא, עלי ברכאת וח'ליל מחמד אמהז, מוקדי ידע מרכזיים ביחידה. סיכול ממוקד של כל אחד מהם הוא פרק בפני עצמו בגלל מהלכי הציד, מהתנהלות הבכירים כמבוקשים והרגישות לתקוף בסביבה אזרחית.
את הפעילות הרגישה מסביב לשעון לפירוק היחידה המיוחדת "127", שבה תלה נסראללה תקוות רבות, הובילו רמ"ד לבנון אוויר בלהק מודיעין בחיל האוויר רס"ן נ' (29), שהייתה אחראית על האיסוף המודיעיני. קצינה מנוסה מאוד, שהייתה אחראית בעבר על איתור השיגורים והנפילות של האויב וכשפגעה רקטה בבית החולים בחאן יונס והאשימו את ישראל בהרג חולים וקשישים, היא הייתה זו שהפיקה את המידע ששכנע את נשיא ארה"ב ג'ו ביידן זמן קצר לאחר שנחת בישראל, כי מדובר ברקטה של הג'יהאד האיסלאמי. לצידה אחראי על הצד ההתקפי בעיקר היה ראש מדור אווירית במטה המבצעי של חיל האוויר, רס"ן א' (27), שבמקביל מטיס מל"טים מסוג איתן ביעדים קרובים ורחוקים.
רס"ן נ' סיפרה לוואלה כי ההתקפה הרחבה ביותר של "יחידה 127" במהלך המלחמה הייתה בתגובה לחיסולו של רמטכ"ל חיזבאללה מוח'סן. "עשרות כטב"מים מסוגים שונים לטווח של עשרות עד מאות ק"מ במספר שעות מצומצמם (כשברקע משוגרות רקטות על מנת לייצר הסחה ולהקשות על מערכות ההגנה האוויריות בישראל - א"ב)", היא סיפרה.
החל מ-8 באוקטובר עברה יחידה 127 לכוננות עליונה והחלה להיערך למתקפה רחבה על ישראל. הקלות הבלתי נסבלת של שיגור כטב"מים הפכה לאתגר הגדול של חיל האוויר. פעיל שנכנס לרכב עם חלקי כטב"ם, או נושא אותם על גבי אופנוע, מגיע לנקודה שנקבעה בשטח בחסות צמחייה או מבנים, משגר ונעלם. "כדי להקשות עלינו, היחידה התפרסמה בפקודה בכל רחבי לבנון", הסבירה רס"ן נ' והוסיפה כי שיטת הפעולה נגד היחידה של חיזבאללה הייתה מגוונת.
"המשימה שלנו מההתחלה הייתה מאוד מאתגרת. לפגוע במפקדים בכירים, בחיילים שמשגרים או במפעלי ייצור האמל"ח", סיפר רס"ן א' והזכיר את האירוע באוקטובר האחרון שבו כטב"ם פגע בבא"ח גולני והרג ארבעה חיילים: "זו הייתה צרה גדולה. עוד לפני הפגיעה בבא"ח גולני. זה משפיע תודעתית על המדינה על תחושת הביטחון. אח שלי טירון בשייטת 13. הוא היה שם באירוע, מחוץ לחדר האוכל. התקשרתי אליו והוא לא ענה. ההורים התקשרו והוא לא ענה. עבר זמן עד שהבנו שהכול בסדר".
בתחילה פעלו הקצינים בחיל האוויר תחת מדיניות מגבילה של הדרג המדיני, שלא רצה לדרדר את המרחב הצפוני למלחמה ולכן לא היה ניתן לתקוף בכל מקום. "הפעילים לא חיכו לנו בשדה פתוח. היינו צריכים לאתר אותם וגם כשאיתרנו היינו צריכים להיות מאוד כירורגים. זה היה אתגר גדול", סיפרה רס"ן נ'. "האתגר השני הוא המקצועיות שלו. האויב למד אותנו. התחכך מ-8 באוקטובר, הבין מה התורפות שלנו בהגנה וניצל אותן. יש לו יתרון נוסף. הם נבנו כיחידה קטנה מיוחדת, מאוד ריכוזית. לכן היה להם קל להשתנות. בירוקרטיה כמעט ולא קיימת. תזכור שגם כשאיתרנו אותם בשטחים בנויים אז קשה לחסל אותו".
נקודת המפנה
התפנית הגיעה אחרי מבצע חיצי הצפון שהחל ב-19 בספטמבר השנה. צה"ל יצא להתקפה רחבה על חיזבאללה בכל לבנון ומדיניות האש השתנתה. עד אז, ביירות וערים נוספות היו מחוץ למשחק ורס"ן נ', האחראית על איסוף המודיעין ורס"ן א' האחראי על התקיפה, פעלו עם יד קשורה. "יצאנו למימוש כל בנק המטרות שהיה לנו. תקפנו טילי שיוט, מפקדות, פעילים ומפקדים, משגרים וכטב"מים", סיפר רס"ן א' והדגיש: "אלו הרגעים שבהם הרגשנו שיחידה 127 יוצאת מאזור הנוחות ומתחילה לבצע הרבה טעויות".
עיקר גאוותם של שני הקצינים הייתה הסיכול של יכולות טילי השיוט. טילים מהירים מאוד, מדויקים, ועתירי משקל (450 ק"ג), שהיקף ההרס שלהם היה עצום לו היו נוחתים בשטח מדינת ישראל, והיכולת המודיעינית וההתקפית של חיל האוויר סיכלה זאת. מפקד חיל האוויר האלוף תומר בר, שלקח מאוד קשה את נפילת הכטב"ם בבא"ח גולני חרף המאמץ הגדול ליירט אותו, עקב ותמך באופן אישי בתהליך הסיכולים של מפקדי היחידה, קצב השמדת המחסנים ופסי הייצור של "יחידה 127". "ברגע שאין מי ש'יקדקד' על היחידה, אין מי שייקח אותה קדימה ושיעלה רעיונות איך להילחם בנו", אמר רס"ן א' בגאווה אחרי חיסולו של אבו צלאח. "הם לא הצליחו לסנכרן מטח טילים וכטב"מים".
רס"ן א' חייך וציין כי מרבית הציבור רכש גנרטורים, מכשירי רדיו ושישיות מים כי חשש ממתקפה רחבה של חיזבאללה ונפילת בניינים. "חשבו בצה"ל שיהיו עשרות כטב"מים , נחילים בתל אביב, טילי שיוט ורקטות. בפועל היינו על מספר בודדים מאז מבצע חיצי צפון. יש לנו הצלחות מול תרחיש האיום. למה שקרה בפועל הייתה הצלחה גדולה בפגיעה בחיזבאללה", הוא אמר.
רס"ן נ' השיבה לכל מי ששאל מדוע האיומים מחיזבאללה לא התממשו. "נכון. יש הבדל בין תרחיש הייחוס למלחמת לבנון ה-3 ששמנו לעצמנו לבין מה שקרה בפועל, אבל יש פה הקשר ישיר מול מה שצה"ל עשה - לא רק מול 127. פגענו בפו"ש (פיקוד ושליטה) היחידה. בכל הרכיבים. בנק מטרות שלם של מוקדי ידע, תשתיות ייצור, אתרי החסנה. חיילים בסדיר ומילואים לא יצאו הביתה. 24/7. נתנו את הנשמה כדי שזה ויצליח. עד לכניסת הפסקת האש סיכלנו מפקדים בכירים. יותר מעשרים מחוסלים במצטבר. פגענו להם ביכולת להשתקם. יהיה להם מאוד קשה גם אחרי. המתח שלנו היה גדול. כל הזמן איפה להיות. מה נכון לעשות כדי להשתפר. לבנון גדולה מאוד. הם שיגרו מאתרים רבים".
היו בין רס"ן נ' ורס"ן א' גם ויכוחים בעיקר ברגעים שבהם הגיע מודיעין, הפעיל הבכיר תועד על ידי מל"ט של חיל האוויר בזמן אמת בסיוע יחידת 8200 של אמ"ן ואז עלתה השאלה האם לעקוב אחריו כדי שיפליל את המחסן או את המפקדה שאליה הוא חוזר או לתקוף אותו לפני שייעלם. "פעם אחת ממש לא הסכמנו ומי צדק בסוף? אדם שאתה אוחז אותו ויכול להרוג או נמתין כדי להפליל מטרה נוספת כמו בית", אמר רס"ן א' ובחצי חיוך סיפר כי לא התאפקו ולבסוף תקפו את הפעיל. "יש הרבה אי ודאות. מנסים להשקיע מאמצים כדי לפתור את הרוב. לאסוף, להפליל ולתקוף. אבל כשפעיל נכנס לבי"ח או לבניין 30 קומות ולא ניתן לתקוף אותו. יש תסכול? אני גם תמיד שואל מה יכולתי לעשות טוב יותר בשבוע שחלף. בסוף, מה הכי כואב לי הוא שפגענו להם בשדרת המפקדים הבכירה של יחידה 127, פוצצנו להם מחסנים, חיל האוויר יירט מאות כטב"מים בצורה כזו או אחרת ובסוף כולם מדברים על 2% שהצליח לחדור. זה מתסכל. אחי הקטן סימן לי בארוחת שישי סביב השולחן עם היד איך כטב"ם נופל. אני לא שוכח. אני גם יודע שזה היה חלק ממאמץ התודעה של חיזבאללה. שיחשבו על זה".
א' מנסה להראות את התמונה המלאה: "יותר מזה חשוב שהציבור יידע שהשמדנו להם 70% מהיכולות ומדור לידי בחיל האוויר דואגים שלא יצליחו להבריח אמצעי לחימה חדשים בגבול לבנון-סוריה. לי חשוב שיידעו שכל הזמן חתרנו למגע לפגוע באויב והצלחנו לפתח שיטות טובות מאוד. השתפרנו מאוד. קודמי בתפקיד שכלל את זה. למשל אחרי שניסו ליירט כטב"ם ולא הצליחו הוא חזר לשטח לבנון. מפעיל מל"ט מסוג 'איתן', עוקב אחריו, רואה את הפעיל מרים את הכטב"ם מהאדמה אחרי הנחיתה, ותוקפים אותו. זה ממש מרדף עם הרבה סבלנות. יש לנו הרבה איקסים על מפת התמונות במשרד. הבאנו אותם למצב שאין מי שייתן פקודות, אין יכולת לגלוש לשטח שכן של יחידה אחרת כי אין את 'אבו צלאח' שידבר איתם".
רס"ן נ' הדגישה כי מדובר ביחידה שמונה מאות פעילים ומפקדים בשונה מיחידות אחרות בחיזבאללה והאתגר היה להבין את דרך החשיבה שלהם ואת הפעולה הבאה כי הם היו מאוד ממודרים אבל לבסוף רצף של פעולות גרמה להם לעשות טעויות שחשפו אותם להתקפות חיל האוויר. היה עוד רגע שהיווה עבורם גאווה כשאותר מוקד ידע לייצור ראשי הקרב של הכטב"מים ומבחינתם סיכולו היה פוגע לא רק בכושר הייצור של יחידה 127 אלא ביכולת השיקום בעתיד. "מוקד הידע הופלל בדירתו. אבל עלתה שאלה של נזק אגבי. האם לפוצץ את החדר שבו ישן או דירה ואולי את הבניין ולעמוד בחוקים. ניתן היה לפגוע בדירה כולה. בסוף היה תכנון סופר יצירתי עם חיל הים. מצאנו זווית שלא תקריס את הדירה. שלא תהרוג את הילדים. הצלחנו, שני הילדים נותרו בחיים".