מי שניסה לעקוב אחרי ראש הממשלה בנימין נתניהו השבוע נקלע לפרקים לסחרחורת: רגע אחד הוא בישיבות ממשלה וקבינט שושואיסטיות בקריה ובירושלים, ורגע אחרי הוא בבית המשפט המחוזי בתל אביב; רגע אחד הוא מתעסק בקפריזות הקואליציוניות של איתמר בן גביר בכנסת, ורגע אחרי נוחת במסוק לביקור היסטורי על פסגת החרמון הסורי, שלא לדבר על גל השמועות המוכחשות על טיסה חשאית לקהיר ופריצת דרך במשא ומתן לשחרור החטופים, שליווה את הניסיונות לנחש איך שיכנע את השופטים לוותר לו על יום עדות בדוכן העדים. למחרת, בתגובה לבקשה של כלי התקשורת, השופטים נימקו את החלטתם בנסיבות ביטחוניות ומדיניות חריגות, וגם - מזג האוויר.
לא צריך להיות חזאים גדולים בשביל לזהות שזרמי האוויר הגיאופוליטיים אכן מאירים פנים לנתניהו - ובתזמון מדויק עבורו. מהתצפית היחצנית על היום שאחרי אסד בסוריה, למתקפות המתוחכמות על החות'ים בעומק תימן, מההיערכות לחילופי השלטון בארצות הברית בחודש הבא שמכונה "אפקט טראמפ" ומאיץ את המשא ומתן מול חמאס והמתווכות - ההתרחשויות הדרמטיות באזור מאפשרות לו להסיט בקלות את סדר היום מהמתרחש בבית המשפט, ולקטוע את העדות מפעם לפעם בפתקים מסתוריים; כך הוא מג'נגל בקלות בחזרה לכיסא ראש ממשלה בכל פעם שלא מתחשק לו לשבת בכיסא של הנאשם בפלילים.
ובינתיים, מתחת לשמיים הכחולים והשמש החורפית שמנעימה את דרכו של נתניהו בשמי הארץ, השמיים בירושלים עכורים ברוחות של חורבן, הרס וגשם של איומים על שומרי הסף ושלטון החוק שמציף את סדר יומה של הממשלה ושל הקואליציה בכנסת: יריב לוין הכריז על חידוש המהפכה המשפטית כדי לסחוט מינוי שופטים מקורבים, בן גביר דוחף באמוק להדחתה של גלי בהרב-מיארה, גם באיומים, שר הביטחון ישראל כ"ץ הניח דד ליין לא מרומז לרמט"כל הרצי הלוי, שלמה קרעי מפיץ פשקווילים ומניפסטים נגד עיתונאי תאגיד השידור הציבורי, ודודי אמסלם וגלית דיסטל אטבריאן שמנצלים את הזמן והדוכן לנאומים נוטפי רוע ושנאה נגד התקשורת והמפגינים השמאלנים והסרבנים. כל זרמי העומק ההרסניים והכוחניים של ממשלת הימין על מלא, שהיו אצורים באווירת יחד ננצח של תחילת המלחמה, מתעצמים כעת ומתפרצים יחדיו.
נתניהו, למראית עין, משתדל להרחיק את עצמו מעין הסערה, במיוחד מזו שמחולל בן גביר מול היועמ"שית, שבה אסור לו לגעת בגלל המשפט והחשש שהפרת ניגוד העניינים תוביל להוצאתו לנבצרות. בתחילת השבוע, כשראשי הקואליציה התכנסו כדי לדון בדרישה של בן גביר, לשכת ראש הממשלה הקפידה לתדרך שהוא יצא מהחדר, ולא שותף בדיונים. קריצה, קריצה. מקורביו מספרים שהוא בכלל לא להוט על הדחתה של בהרב-מיארה, בלשון המעטה, אבל "אסור לו להתערב" אם ראשי הקואליציה יחליטו ואם יהיה למהלך רוב בממשלה. קריצה, קריצה.
בן גביר, שזיהה את נקודת התורפה, החריף את הקמפיין עד כדי הצבעה נגד תקציב המדינה. בזכות גדעון סער, כוח האיום והמיקוח שלו נחשף בריק והקואליציה שרדה את המרש, אבל גם נתניהו נתפס ברגע של חולשה. בפעם האחרונה ששר הצביע נגד הממשלה, ב-2004, ראש הממשלה אריק שרון פיטר את טומי לפיד. אצל נתניהו זה נגמר בחיבוק. או לפחות כך סיפר בן גביר, שהאמת היא לא ממש נר לרגליו, בסוף פגישה בארבע עיניים. קריצה, קריצה.
כמו עם הדהירה של יריב לוין לעבר משבר חוקתי ועימות חזיתי עם בית המשפט העליון, כך גם במרדף של בן גביר אחרי ראשה של היועמ"שית, נתניהו שומר על מרחב הכחשה, שמעלה את השאלה אם הוא שולט או נשלט בידי שותפיו הקיצוניים. והתשובה: הכול בדברו; הם שם בגללו ובזכותו ובשביל לייצר עבורו את התנאים לסערה המושלמת, שהקבוע היציב היחיד בתוכה - הוא שימור שלטונו. לצד תופי המלחמה, הסופות המשתוללות של הקואליציה מרעישות ללא הרף ומפזרות ערפל פוליטי, ציבורי ותקשורתי על כל מה שנתניהו לא רוצה שיעסקו בו: העדות, יוקר המחייה ותקציב הגזרות המסתמן, חוק ההשתמטות שמתקרב לנקודת הכרעה, מניין החללים הגיבורים שנופלים במלחמה הנגררת בעזה, גורלם של 100 החטופים שממתינים להצלתם מהשבי, שרבים מהם כנראה לא ישובו הביתה, גם אם תהיה עכשיו פריצת דרך לעסקה.
מבלי לפגוע באופטימיות הזהירה של השליחים והמתווכים שמדלגים בין בירות האזור, העסקה על השולחן היא אותה עסקה שנמצאת על השולחן כבר כמעט שנה, עם וריאציות ושינויים, אבל באותו מתווה מדורג שמחולק לשניים או שלושה שלבים, שרק בסופו ישוחררו כל החטופים - בתמורה לסיום המלחמה בעזה. זה אותו מתווה שנתניהו אישר בקבינט המלחמה עם בני גנץ וגדי איזנקוט במאי האחרון, ואז נסוג ממנו באולפן הפטריוטים כשהצהיר שהוא לא מתכוון ליישם את השלב השני. בישורת האחרונה הוא צפוי להיתקל באותם קשיים ומחירים כמו בסבבים הקודמים. גם עכשיו, אחרי 441 ימים של הפקרה בעזה, נתניהו עדיין לא מעוניין לסגור את האירוע בעסקה כוללת שתשיב את כל החטופים, אלא רק בעסקה חלקית שתשאיר רבים מאחור, אבל תעבור בממשלה ובקבינט כהפסקת אש זמנית במודל לבנון, ומבלי להכריז על סיום המלחמה ולחצות לבן גביר וסמוטריץ' את הקו האדום.
חלק מהסופות הסוערות סביב נתניהו צפויות להתלכד בימים ובשבועות הקרובים. במקביל למשא ומתן המתקדם לעסקת חטופים, גם חוק הפטור מגיוס מתקרב לרגע מבחן לקואליציה ולחרדים, ליריב לוין יש דד-ליין מבג"ץ למנות נשיא לעליון עד ה-16 בינואר, ועיניו של נתניהו ושל כל העולם נשואות ל-20 בינואר - טקס ההשבעה של הנשיא טראמפ. בינתיים, גם שלב החקירה הראשית בבית המשפט המחוזי בתל אביב יגיע מתישהו לקיצו והוא יצטרך להתמודד כנאשם עם החקירה הנגדית, שגם אותה, אפשר להעריך בזהירות, ינסה לקבור תחת עוד סערה מושלמת.