בכתב האישום נגד שבעת החשודים בריגול למען איראן, צפוי להופיע סעיף שנוי במחלוקת לחוק העונשין, העוסק בסיוע לאויב במלחמה. לפי לשון החוק: "מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייעו לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם".
כפי שהותר לפרסום היום (שני), שבעה מרגלים ישראלים אספו עשרות חומרים על עשרות מתקנים בישראל עבור ציר הרשע האיראני - בהם גם חדר האוכל שהותקף בבא"ח גולני באסון בו נהרגו 4 חיילים. על פי החשד, השבעה, שנתונים במעצר כחודש, צילמו מתקנים ביטחוניים והעבירו את המידע לגורמים ברוסיה, ששילמו להם במזומן ובקריפטו.
החשודים, כולם ישראלים תושבי הצפון, חמישה בגירים - אזיז ניסנוב, אלכסנדר סדיקוב, יגאל ניסן, ויצ'סלב גושצ'ין ויבגני יופה, ושני קטינים. שלושה מהם נעצרו "על חם" בעת פעולה. בהמשך נעצרו שני חשודים נוספים. בגלל שחלק לא מבוטל של המקרים התבצע בתקופת מלחמת "חרבות ברזל", השבעה חשודים גם בסעיף סיוע לאויב בעת מלחמה - שעונשו הוא מאסר עולם ואף גזר דין מוות.
עד כה, אף אדם לא הוצא להורג בשל השימוש בסעיף זה, אך כן הורשעו בגינו אישים שונים, ביניהם מרדכי ואנונו שעליו נגזרו 18 שנות מאסר בגין העובדה שהוא מסר לעיתונאים זרים תצלומים חסויים מתוך הקריה למחקר גרעיני בדימונה.
גם נחום מנבר, מי שהיה איש עסקים שמקורב לקבוצות כדורסל בישראל, הורשע, בין היתר, בגין סעיף זה ונידון ל-16 שנות מאסר. מנבר, כך לפי הרשעתו מסר ידיעות לאיראנים על דבר עסקאות שהוא ביצע למכירתם של חומרים, ידע וציוד להקמת מפעלים לייצור כלי נשק.
מנבר הורשע בשנת 1997 בעבירה של סיוע למדינת אויב בישראל ומסירת ידיעה לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, לאחר שמכר לאירן סודות ייצור גז עצבים וגז חרדל, ואף סיפק לה את הציוד הנדרש, בתמורה ל-16 מיליון דולר.